מדוע ישראל חוששת מהחלטת קרן העושר הנורווגית?

מחבר: امطانس شحادة

ההחלטה של קרן העושר הנורווגית, שהיא הקרן ההשקעתית הגדולה ביותר בעולם המנהלת תיק השקעות של כ-1.9 טריליון דולר, למשוך השקעות מחברות ישראליות - ובפרט למכור את מניותיה ב-11 חברות ישראליות מתוך 61 חברות שבהן יש לה מניות - עוררה זעזוע בכלכלה הישראלית, לא רק בגלל גודל ההשקעה ומגוון התחומים שבהם היא משקיעה, אלא גם משום שהיא עשויה להצביע על תחילתה של תקופה חדשה ביחסי ישראל עם הכלכלה העולמית, במיוחד עם מדינות אירופיות. החלטה זו עשויה גם לסמן את תחילתה של ירידה בהשקעות זרות, ובפרט במגזר הטכנולוגיה המתקדמת (הייטק) ובתעשיות הביטחוניות והביטחוניות, המהוות מניע מרכזי בצמיחה ובפיתוח הכלכלה הישראלית, שמביאה כ-1.5% מהתוצר המקומי.

בין החברות הבולטות בהן משקיעה הקרן הנורווגית:

- חברת מנועי בית שמש, שהוקמה בשנת 1968 בשולי העיר בית שמש, פועלת כיצרנית חלפים למנועי סילון, מתמחה בייצור ותיקון חלקי מנועים ומספקת שירותי תחזוקה ותמיכה טכנית ללקוחות. לאחר חמישה עשורים, הפכה מנועי בית שמש למובילה בתחום זה, ומספקת חלקים ושירותים למנועי טורבינה ללקוחות מסביב לעולם, ביניהם משרד הביטחון הישראלי. לחברה יש מפעלים וחברות מחוץ לישראל, כולל בארצות הברית ובסרביה. בשנת 2024 הגיעו מכירות החברה לכ-260 מיליון דולר, לפי הדו״ח הפיננסי באתר החברה, עם רווח תפעולי של כ-50 מיליון דולר.

- חברת נקסט ויז'ן, המתמחה במתן פתרונות צילום עבור כלי טיס בלתי מאוישים. בהחזקת הקרן הנורווגית ב נקסט ויז'ן כ-16 מיליון דולר, והחברה השיגה תשואות של 186% רק במהלך השנה האחרונה. בהתאם לדיווחים מהקרן, היא לא מכרה עדיין את אחזקותיה בשום שלב.

- חברת ואן טכנולוגיות למידע, שהקרן הייתה מחזיקה עד סוף 2024 מניות בהן בשווי של כ-5 מיליון דולר. החברה ידועה בפעילותה בתחום החזרת משאבים לחברות אזרחיות, אך לפני שנתיים רכשה את המניות השלטת בחברת וובקס, המפתחת מערכות לניתוח נתונים, שליטה ומעקב במגזר הביטחוני.

- הקרן משקיעה של 1.2 מיליון דולר בחברת "פורמולה סיסטמס", בעלת חברת TSG, הממלאת תפקיד מרכזי בביצוע מערכת ההגנה האווירית של מדינת ישראל.

- יש לה השקעה זעירה בשווי של 120 אלף דולר בחברת "אודיאוקודס", המספקת פתרונות תקשורת ארגוניים, משלבת טכנולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית במוצריה, ומספקת לדרישות המגזר הביטחוני.

- חברת "סקופ למתכות", שבה סכום ההשקעות של הקרן עומד על 8 מיליון דולר, היא ספקית לתעשיות ביטחוניות כמו תעשיית התעופה הישראלית, שהיא חלק מרכזי ממערכת הנשקה של צבא הכיבוש.

- חברת "גילת למערכות תקשורת לוויינית", המספקת מערכות תקשורת למשרד הביטחון הישראלי, והקרן החזיקה בה סכום זעיר של 6,000 דולר.

- הקרן משקיעה 5 מיליון דולר בקבוצת "עמוס לוזון", הכוללת בתוכה חברת בת בשם "רום לגבס", שמבצעת פרויקטים לטובת מוסדות ביטחוניים. בנוסף, הקרן משקיעה כ-22 מיליון דולר בחברת השבבים "טאוור", הפועלת עם משרד ההגנה האמריקאי במסגרת התמיכה שהיא מספקת לסיוע לישראל במלחמתה בעזה.

- הקרן משקיעה כ-360 מיליון דולר בבנק הפועלים, גוף שנראה מבחינה חיצונית חסר כל קשר ישיר לגורם הביטחוני, אך הבנקים הישראלים מנהלים תוכניות מיוחדות לחיילים משתחררים ולחיילים פצועים, ונכון בעבר הם העניקו הלוואות למשרד הביטחון למימון רכישותיו.

בנוסף לכך, הקרן משקיעה ברשימה ארוכה של חברות ישראליות, ביניהן: אזורים (בניה ונדל״ן); דילק לרכב (סוכנויות ייבוא רכבים); אל על (חברת תעופה); אנרג'קס (אנרגיה מתחדשת); אייטורו (מסחר אלקטרוני בשוק ההון); מקס סטוק (מאפרות וציוד לבית למכירה); לוינשטין להנדסה (הנדסה ובניה ונדל״ן); פריון (טכנולוגיה ושירותים לפרסומות אלקטרוניות); פריוורטק (תעשיית שבבים אלקטרוניים); רמי לוי (רשת שיווק ומסחר); ריט 1 (קרן השקעות במגזר הנדל