על "עזה החדשה"...
מאמרים

על "עזה החדשה"...

יש הכרה בישראל, אם כי בשפה מצומצמת, אבל ברמת קצינים צבאיים וגורמי ביטחון לשעבר, ומדענים צבאיים, כי ישראל מתמודדת לאחרונה עם מה שמתואר כ"עזה חדשה", וכמעט בלתי אפשרי לסיים את הקרב הצבאי עמה. כדי להבהיר מה הכוונה של אלה, שהם כמובן מיומנים עם ניסיון צבאי רחב, כמו גם יכולת לחוש תחזיות בהתבסס על צרכים ביטחוניים בעיקר, יש לציין כי המונח "עזה חדשה" נטבע על רקע תוצאות המלחמה הישירה הראשונה בין ישראל לאיראן, שהסתיימה (הממצאים הישראלים) בהפסקת אש ובפגיעה משמעותית בטהראן.

 

ההסבר לכך שהיא חדשה מתבסס על שני מניעים: הראשון, שהמלחמה נגד חמאס, הנמשכת כבר יותר משנה ושמונה חודשים, מתבררת שהיא נפרדת מהמלחמה עם איראן, ואם לא די בכך, התיאור של "חמאס" כזרוע או סוכנת של איראן היה טעות, ויצר אשליה שהפסקת אש עם איראן תוביל לסיום הלחימה בעזה.

על פי מה שאישרו תגובות ישראליות תואמות, "חמאס" מנהלת את מלחמתה הפרטית, והוכיחה שהיא מסוגלת להמשיך בה גם ללא איראן. המניע השני, שהוא החשוב ביותר, קשור לאופי שמאפיין את המלחמה בעזה, שאיפשר לעדכונים רבים להגיע למסקנה כי ישראל שקועה בבוץ של עזה, בדיוק כפי שהיא שקעה בבוץ של לבנון במהלך הניסוי מה שמכונה החגורה הבטיחותית.

על פי מה שכתב אחד הגנרלים הישראלים במילואים, מה שקורה בעזה הוא פרק חדש ממלחמת המוקצים המתרחשת בזירה מלאה בהריסות, מלאת מוקשים ואזורים ממולכדים, מול יריב המחופש במאות מנהרות, ומכיר היטב את נתיבי התנועה, כמו גם את הדרך לנוע ממקום למקום. בדרך זו, הוא מצליח לגרום לצבא הישראלי למספר גדול של הרוגים ופצועים ההולכים ומתרבים, כפי שהיה בחודשים האחרונים.

כשקוראים מה אומר הגנרל הישראלי הזה, כמו גם גנרלים נוספים, מלחמת המוקצים שונה ממלחמות אחרות, בכך שהיא אינה מלחמה ישירה נגד יריב המגן על שטח מוגדר, ומגיס התנחלות קרקעית בכוח, אלא להיפך, היריב כאן מחפש להתחבא וממתין לתנועת הצבא באזור שלו, ואז הוא יוזם קרב באזורים נוחים לו, באמצעות הנחת מטעני חבלה באזורים הנחשבים לצוואר בקבוק, שם הצבא אינו יכול לנוע בגלל ההריסות. ובכך, הוא מאלץ אותו לנוע באותם מסלולים. ושם ממתינים לו הלוחמים שמפעילים את המטענים, ואחרי הפיצוץ יוצאת חוליה מתוך האדמה המתקיפה את מי שנפגע, מסיימת את העבודה, ומעלים את מספר ההרוגים והפצועים.

המסקנה שהגנרל במילואים מגיע אליה היא (בתרגום מילולי): "המלחמה הזו מכשילה ועוצרת הרבה את יכולות הלחימה של הצבא הישראלי, ומאפשרת לחמאס להיות יוזם, היא זו המצליחה לגרום לצבא המתקדם להפסדים".

מה שראוי להדגיש הוא שההגדרה "חדשה" לגבי עזה נובעת בעיקר מתוצאות המלחמה עם איראן. לגבי מלחמת המוקצים, אחד מהחוקרים המובילים בתחום הצבאי אישר בעבר כי מאז יוני 2024, הצבא הישראלי לא השיג שום הישג מבצעי בעזה, על רקע המעבר של "חמאס" למלחמת מוקצים שאינה מושפעת מהאדמות הכבושות. כמו כן, הוא מאשר שוב מה שהפך לסיסמה ישראלית, שהיא שהגישה הקושרת בין "השמדת חמאס" ל"שחרור השבויים" היא מעשה ידיים, וששחרור כזה לא יתרחש אלא במסגרת עסקה כוללת לסיום המלחמה, שהיא העסקה שהוצעה מאז תחילת השנה הנוכחית.

המסקנה המתחזקת היא שהאפשרות האמיתית העומדת בפני ישראל כיום היא רק, או לסיים את המלחמה לאחר שהיא מיצתה את עצמה או להשיב את הרגולציה לעזה.

 

 

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.