
המכנה הנשיאותי ואתגר עריכת הבחירות
המכנה שהוציא הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בתשעה עשר בחודש הנוכחי הפתיע את כולם ונראה כאילו מדובר בבריחה קדימה או מחוץ להקשר של המציאות והאירוע, אפילו אלו השייכים منظمة השחרור הפלסטינית והמועצה הלאומית שהכוונה היא אליהם מהמכנה הופתעו כמו יתר אנשי העם.
רוב התגובות למכנה הנשיאותי היו שליליות, ביקורתיות או תמיהה ושאלות, אפילו מתוך הארגון ותנועת פתח, ובמיוחד לכך שלדעתנו לא התקיים או קדמו למכנה שום דיונים או שיחות בתוך המועצה המרכזית של הארגון או בתוך הוועדה המבצעת - על אף שהמכנה הוביל לפגישה של הוועדה המבצעת בנושא מבלי לקבוע את התאריך - ואפילו ברמת הוועדה המרכזית של תנועת פתח שהיא האחרונה שנותרה מביצורי החוקיות של הארגון.
עם כל הכבוד וההערכה לאדון הנשיא וזכותו כנשיא העם וארגון השחרור הפלסטיני לקבל את ההחלטות שהוא רואה לנכון עבור טובתו של העם, ישנן שאלות בנוגע למנגנון קבלת החלטותיו והוצאת מכנותיו ובמיוחד בנושאים הלאומיים האסטרטגיים הנוגעים לכולם?
שלא לדבר על כך שהנשיא קורא לפגישה של המועצה הלאומית בזמן כל כך קשה זה הוא דבר מובן ורצוי כדי לדון בסיכונים שמאיימים על העניין הלאומי ומה שקורה ברצועת עזה של חורבן, מוות ורעב, אך כשהוא קורא לערוך בחירות למועצה הלאומית בתוך השנה הזו (חמישה חודשים בלבד) זה מה שמפתיע, לא רק בגלל שזה קריאה לבחירות למועצה הלאומית בלבד מבלי הבחירות הציבוריות האחרות הנשיאותיות והמחוקקות אלא גם בגלל שלמעשה אין אפשרות לערוך בחירות בזמן כה קצר אם לא יש לנשיא ערבויות מצד גורמים שאיננו יודעים עליהם שהמכשולים שהפריעו לעריכת הבחירות הציבוריות בארץ ובחוץ כל השנים הוסרו או יוסרו, כולם יודעים שמעבר למהלך ההקמה של منظمة השחרור הפלסטינית בשנת 1964 לא התבצעו בחירות לחברי המועצה הלאומית ותמיד הוחלפו בהסכמות בין המפלגות או מינוי ישיר מההנהגה, כמו גם ישראל מנעה עריכת הבחירות לאחרונה בעיר ירושלים?
מלבד השאלות הללו שלעיתים ניתן למצוא בהן ספק, ואפילו אם נעבור על הבעיה של מקום כינוס הוועידה האם זה יהיה בשטחי הגדה המערבית הכבושה או בחו"ל? הרי ההוצאת המכנה בזמן הזה ובאופן הזה מעידה על אחת משתי האפשרויות או ההנחות או שתיהן:
האחת: שהנשיא אינו סומך על המפלגות והחלופות בין אם הן בתוך הארגון או מחוץ לו ואינו מוצא תועלת בשיחה עימן על ארגון השחרור, ובמיוחד שאף על פי שיש עשרות שיחות ואף הסכמות צפויות על הארגון ללא ביצוע, כמו כן הכוחות המתנגדים לארגון ולמדיניותו לא הצליחו להציע לעם את החלופה הטובה יותר.
השנייה: שהנשיא מרגיש, ואולי הגיע למסקנה, שישנה סכנה אמיתי שמאיימת על קיום הרשות הפלסטינית ובכך שהוא לא רוצה שיתקיים ריק הוא רוצה לקדם את העניין בהתאם להחזרת הכבוד של ארגון השחרור ולחדש אותו לייצג את כל העם בארץ ובחו"ל ולהוביל את מצב השחרור הלאומי, על אף שהדרישות שמופיעות במכנה כדי להשתתף בבחירות סותרות את ההנחה הזו, כי הבעיה בתהליך הפתרון הפוליטי ואי היישום של החוקיות הבינלאומית וההסכמות החיצוניות אינן נמצאות במפלגות הפלסטיניות אלא בישראל עצמה.
אני חושש שהמכנה במקום להיות צעד לתיקון מסלול הארגון ולהתקדם לקראת פיוס ואחדות לאומית, יוביל להחרפת הסכסוכים הפנימיים ולמשוך את העיניים ממה שקורה מהאיומים הקיומיים האמיתיים לעניין הלאומי ומה שקורה ברצועת עזה של מוות, הרס ורעב חסר תקדים בהיסטוריה של המין האנושי.

מבצעים של התנגדות מעוררי מחלוקת.. האם ניתן לחזור למה שהיה לפני הסכם אוסלו?

תולכרם עדות חדשה: ישראל מפשיעה את הפלסטינים כמסה ומשכפלת את האפרטהייד והנאציזם

טראמפ… מהתקיפה על קטאר לרצח צ'ארלי קירק

הקרן ההומניטרית האמריקאית מעזה (הפלילית)

המחזה של טראמפ ונתניהו על הבמה הקטרית

המסע הציוני-אמריקאי מכניס את האומה הערבית לצומת דרכים מסוכן

ביטוי הקבלת הפנים הישראלית ל"משרד המלחמה האמריקאי"
