המאגרים המרוקנים.. מדוע לא יתאושש מלאי צבא ארה"ב בקרוב?

סדא ניוז - למרות שהעימות הצבאי בין ארצות הברית לאיראן הסתיים לאחר החתימה על מזכר הבנות שסיים מלחמה שנמשכה חודשים, פתחה מאבק מסוג אחר בוושינגטון, המתבטא בהערכה של היקף השחיקה שפקדה את המאגרים של צבא ארצות הברית, וחיפוש דרכים לבנות מחדש את מלאי התחמושת שלה.

ושלל דוחות אמריקאיים מדגישים את היקף התחמושת שהוסבה במלחמה, והקשיים המעכבים את מאמצי הפיצוי, על רקע אזהרות כי החזרת רמות המלאי עשויה לקחת שנים, דבר שעשוי להגביל את מוכנות ארצות הברית להתמודד עם כל סכסוך גדול בעתיד.

מהו היקף השחיקה?

עיתון ניו יורק טיימס חושף כי המלחמה נגד איראן שחקה את המאגרים של צבא ארצות הברית, מה שהביא לירידה "מדאיגה" ברמות המלאי, לפי הערכות בתוך משרד ההגנה האמריקאי ואנשי קונגרס.

הדוח מציג את המופעים הבולטים של השחיקה ומפרט את הדברים הבאים:

צריכת כ-1100 טילים מדגם קרוז חסר ריחוק לטווחים ארוכים, אשר יוצרו במיוחד לעימות פוטנציאלי עם סין, שזו כמות הקרובה לסך כל מה שנותר במלאי האמריקאי.

שיגור של יותר מ-1000 טילי טומהוק, כלומר פי 10 מהכמות שצבא ארצות הברית קונה מדי שנה.

שימוש ביותר מ-1200 טילים מתקדמים מדגם פטריוט, שמחיר של אחד מהם עולה על 4 מיליון דולר.

שיגור של יותר מ-1000 טילים קרקעיים מדגמי "פריזם" (טיל התקפה מדויק) ו"אטקמס".

בהקשר זה, מעבירה מגזין Foreign Policy מפי מפקד הפיקוד המרכזי של אמריקה (סנטקום) האדמירל ברד קופר, כי במהלך ישיבת שימוע בפני הסנאט בחודש שעבר, הצבא השתמש בכ-14,000 תחמושת התקפה במהלך המלחמה.

דוח עדכני של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים מעריך כי גובה השחיקה האמיתית עשוי להיות גבוה יותר אם לוקחים בחשבון גם את התחמושת שהשתמשה במערכות הגנה מהאוויר, כמו טילי פטריוט ומערכות THAAD, כפי שמדווח מגזין.

מדוע לא יתושש במהרה?

ניו יורק טיימס מציינת כי מאמצי הפיצוי של התחמושת השחוקה מתמודדים עם אתגרים פיסקליים וייצוריים, למרות הלחצים שהפעילה ממשלת הנשיא דונלד טראמפ להאיץ את קצב ייצור הנשק.

במהלך פגישות שהתקיימו בבית הלבן השבוע, ניסו טראמפ ואנשי פנטגון בכירים לאמץ שני מסלולים לטיפול במחסור: לעודד את חברות התעשיות הביטחוניות להאיץ את ייצור מערכות הנשק השחוקות, ולהפעיל לחץ על המחוקקים לאשר הקצאת מימון נוסף כדי לכסות את עלויות המלחמה.

אך הבקשה של טראמפ להקצות 70 מיליארד דולר כדי לכסות את עלויות המלחמה צפויה -כפי שמדווח הדוח- לפגוש התנגדות משמעותית בקונגרס.

מנגד, הודיעו חברות התעשיות הביטחוניות לנשיא האמריקאי -במהלך פגישה בבית הלבן ביום רביעי האחרון- כי הן זקוקות למימון נוסף כדי לממן את ההתרחבות בקווי הייצור, לפי שני פקידים המעורים בפרטי הפגישה.

העיתון מצביע על כך שההכרזות החוזרות על תוכניות להגדלת ייצור התחמושת לא תורגמו עדיין להתרחבות אמיתית ביכולות הייצור, לפי פקידים בתעשיות הביטחוניות.

מהן הפתרונות?

בהקשר זה, מזכירה Foreign Policy שטראמפ הפעיל, מספר ימים לפני ההודעה על הגעה להסכם עם איראן, את חוק הייצור הביטחוני, במטרה להתמודד עם מה שכינה "המגבלות המבניות" שמונעות מהבסיס תעשיות הביטחוניות של התחמושת.

החוק, שהוצא בשנת 1950, מעניק לנשיאי ארצות הברית סמכות חירום להנחות את החברות האמריקאיות לסייע בחיזוק ההגנה הלאומית.

הממשל האמריקאי שואף גם לחזק את היכולות הייצוריות על ידי ניצול מפעלי הרכב, כאשר טראמפ הודיע ביום שני האחרון שחברות כמו פורד וג'נרל מוטורס יקדישו חלק ממפעלי הייצור שלהן לייצור נשק, לפי הדוח.

המגזין מוסיף כי הצבא האמריקאי מחפש גם חלופות פחות יקרות לחיזוק יכולות ההגנה שלו, כאשר ביום רביעי האחרון חשף תכנית חדשה להכניס מערכות יירוט בעלות נמוכה, כאשר המחיר של טיל אחד מהם נמוך מ- מיליון דולר.

מהן ההשלכות?

ניו יורק טיימס מסביר כי היכולת של הפנטגון לנהל מלחמות עתידיות, במיוחד מה שנקרא מלחמות עליונות נגד סין, עשויה להיות מוגבלת במישרין עקב מחסור בתחמושת, כאשר הערכות מצביעות על כך שהחזרת החוסר הזה עשויה לקחת שנים.

העיתון מצטט את טארה מורפי דוהרטי, המנכ"לית של חברת "איר" המומחית בתוכנות ביטחוניות, שאמרה כי ארצות הברית נתקלת ב"פער רחב ומסוכן בין מה שהלוחם בשטח צריך ובין מה שמערכת הביטחון הלאומית יכולה לספק".

דוהרטי מציינת כי פגם זה נגרם ממספר גורמים, כולל התפרצות המערכות ומנגנוני הרכישה הצבאיים הישנים, דבר שגורם לעיכובים ארוכים בשיגור תוכניות חדשים לאנרגיה או בתחזוקת المركניות הקיימות כבר בשירות.

דוח שהונפק על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בחודש שעבר קובע כי לארצות הברית יש מספיק תחמושת לכל תרחיש פוטנציאלי במלחמה נגד איראן, אבל השחתת המלאי יצרה חלל במוכנות במקרה של התפרצות פוטנציאלית במערב האוקיינוס השקט, ומזהיר כי הזמן הדרוש לשחזור מלאי זה הפך לדאגה עיקרית.