הכנס הקרוב והמצופה של פת"ח, והתפקיד המיוחל ממנו פלסטינית

מחבר: سمير حباشنة

1- למעשה, תנועת השחרור הלאומי הפלסטינית "פת"ח", מאז שהוקמה באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, הצליחה להיות בפועל מרכז השחרור הלאומי הפלסטיני ללא התנגדות. זאת משום שפת"ח, בהרכבה המיוחד, לא הייתה ארגון פוליטי מסורתי, המתבסס על רעיון או אידיאולוגיה או תיאוריה, כמו ארגון לאומי או שמאלני או משהו דומה, אלא הייתה מסגרת לאומית הכוללת את כל הפלסטינים השואפים לשחרור ולחירות, ללא קשר להשתייכויותיהם המחשבתיות והפוליטיות או למקורם הגיאוגרפי, כולל רבים מהערבים שאינם פלסטינים.

פת"ח בהיווסדה הראשונה כללה שמאלנים/קומוניסטים ולאומיים, כללה גם את הלאומי הסורי וגם את האסלאמי. הייתה זו תערובת מגוונת של רעיונות אשר יתכן שהם רעיונות סותרים, אך הם מייצגים את כל גווני העם הפלסטיני, וכל זה במסגרת לאומית שואפת להגשים כותרות עליונות שאין עליהם ויכוח בין שני פלסטינים. כך היא פת"ח, כאשר היינו מתבדחים באהבה בפני חברינו הפלסטינים באוניברסיטה, באומרנו: "האזרח הפלסטיני "הוא "בהכרח" פת"חי עד שיתבצע ההפך".

אם כך, לא הייתה פת"ח אלא כלי לאומי יעיל שהעביר את מאבק העם הערבי הפלסטיני ממצב של פיזור ורב-גוניות והרבה נאמנות, אל קונפליקטים ערביים. פת"ח איחדה את כל העם הפלסטיני בתוך מסגרת לאומית רחבה ומקבלת אשר מקבלת את השונה על בסיס מחלוקות במסגרת אחדות. על כן, פת"ח ציוותה על משקל העבודה הלאומית הפלסטינית, שסביבה התלכדו כל הארגונים השמאלניים והלאומיים השונים. ופת"ח היא למעשה זו שנתנה לארגון השחרור הפלסטיני את מעמדו ואת עוצמתו כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני.

פת"ח הייתה ועדיין האבא האמיתי של תנועת השחרור הפלסטינית, והלידה האמיתית הייתה לאחר לידות קודמות שנפלו למשבר. אף לאחר שהתבלטה חמאס על הבמה הפלסטינית, פת"ח נותרה תמצית הנאמנות הפלסטינית והמגע עם מטרותיה העליונות, פת"ח נותרה המרכז העיקרי בארגון השחרור הפלסטיני וברשות הפלסטינית אחר כך, והעמוד השדרה של המדינה הפלסטינית המיוחלת. מדינה זו מוכרת על ידי עשרות מדינות בעולם. הנשיא מחמוד עבאס נותר סמל פלסטיני למרות הקרבנה שנראית בזירה הפלסטינית, והוא ה״עטיפה״ לכל הפלסטינים כפי שתיאר אותו השהיד איסמעיל הניה בפגישתנו עמו בקבוצת השלום הערבי לפני כחמש שנים. הנשיא עבאס הוא נשיא ארגון השחרור הפלסטיני, נשיא מדינת פלסטין המיוחלת ונשיא הרשות הפלסטינית ברמאללה.

2- מה שגרם לי לדבר על תנועת פת"ח ומקומה במציאות חיי והמצפון של העם הפלסטיני, הוא שיש כנס שלה שמתקיים באמצע החודש הזה ברמאללה. הכנסים של תנועת פת"ח מתקיימים בזמנים מרוחקים ואינם שנתיים, ויש לצפות מהם רבות כדי לצאת מתוך הכנס הזה מה שיכסה את השלב המיוחד שבו חי העם הערבי הפלסטיני. פלסטין כיום והסוגיה הפלסטינית, ובערכתי היא כיום במצב הגרוע ביותר שלה, מלחמת המפרץ הנוכחית המיוצגת בתוקפנות האמריקאית-ישראלית על איראן הכניסה את הסוגיה הפלסטינית למקום השני או השלישי מבחינת עניין מדיני אזורי או אפילו ערבי. כמו כן, עזה, וכפי שידוע, הרוסה לחלוטין, ונתונה להיכחדות בידיהם של הפושעים الصהוניים, וחצי מעזה מעשית כיום כבושה. גם יהודה ושומרון אינה במצב טוב, ההתנחלות חורגת מדי יום קרקעות חדשות ומקימה התנחלויות חדשות, ויש אף תוכנית התנחלות המיועדת לבודד גיאוגרפית את ירושלים לחלוטין משני הזרועות הצפוניות והדרומיות של יהודה ושומרון, וירושלים במושג الصهيוני למעשה שולטת על כ-40% משטחי יהודה ושומרון, והעבודה לא מפסיקה ונעשית במלוא העוצמה כדי לחתוך חתיכות מיהודה ושומרון עד שיתאפשר כל עתיד להקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ורצועת עזה. ידוע כי כל כפר פלסטיני כיום מצוי תחת שער ושמירה של צה"ל, שמונעים מהאזרחים להיכנס או לצאת אלא ברשות, ושמרחק בין חברון לרמאללה, לדוגמה, שאינו עולה על 30 ק"מ, לקח לי יותר מ-3 שעות בדרך הפלסטינית, שכן הכיבוש מבצע אפליה גזעית בדרכים בין הכבוש לבין האזרחים הפלסטינים.

ואילו המסגד החראם בחברון תחת שליטה צה"לית ותחת משרד הדתות. ואילו מסגד אל-אקצא, למעשה מחולק בזמן ומקום, וזוהי צעד ואם הדברים יימשכו כך, חס וחלילה, עלולים אנו לשמוע ביום מן הימים כי נהרס מסגד אל-אקצא. לא להזכיר את ההטרדות שהפלסטינים הנוצרים נתונים להן, ומניעתיהם מקיום הפולחנים הדתיים שלהם.

3- ובשטח, חלוקת אוסלו של שטחי יהודה ושומרון (A/B/C) הופרה לחלוטין על ידי הכיבוש והפכה למעשה לאזור C, שזו מטרה להתנחלות ציונית פרועה ופינוי תושביה הערבים, והדבר נכון גם לגבי אזורי A ו-B אם כי הם מנהלתית שייכים לרשות הפלסטינית, حيث يُعلن يوميا عن مستوطنות חדשות ופינוי תושבים ערבים ופיצוץ והריסת בתיהם. הסכם אוסלו למעשה הופרה על ידי הכיבוש כאילו אינו קיים, עם שזוהי הסכם בינלאומי אשר ניטריה על ידי ממשלת ארצות הברית עצמה, והמסקנה היא שהמצב הפלסטיני דורש נעים בלתי-מסוגל להתמודד עם כיבוש אכזרי באי-ודאותם.

4- זו היא המציאות בתוך פלסטין כפי שאני רואה מבחוץ, ואן איננו יכולים לומר כי יש תמיכה רצינית מעשית לסוגיה הפלסטינית, מלבד אותה תמיכה דיפלומטית בינלאומית רחבה, אך עם נוכחות ארצות הברית ותמיכתה הגלויה והעיוורת בישראל, ההחלטות החוקיות הבינלאומיות מושבתות למעשה, וממשיכות להישאר הצהרות גינוי והבעת זעם מעולם שרואה את הפשע אך אין לו יכולת!

נוכח זאת, הכנס של פת"ח המכוון לחנך מעשה היסטורי, בהתייצבות שתהיה ראשונה לאבחן את הרגע הנוכחי ואת דרישותיו ואת אתגריו, וזה הכרחי כי זה ידרוש איסוף שאריות פת"ח כאנשים, מוסדות וקבוצות שיש להן ייחודיות אך במסגרת הכללית רואות את עצמן מתוך תנועת פת"ח ואולי יש להן דעות שונות מחוץ למסגרת של החשיבה של הרשות הלאומית והמוסדות הקיימים כיום. זאה מבלי לפגוע באסטרטגיות הגדולות וביעדים הגדולים של תנועת פת"ח, אלה הן הערות על הביצועים.

זהו קריאה מאח יקראו ע''י אהבה לפלסטין, אנו מקווים לנשיא עבאס במיוחד ואיתו עם מנהיגי פת"ח, ובפרט הקשישים שבהם, לגבי חשיבות הזמנת כל הפתחים בין אם בפנים ובין אם בחוץ להשתתף בפעולות של הכנס הזה על מנת להביא לאחדות מחדש בין כל הפתחים, כי כמו שהוקמו בעבר היהודית הלאומית המקיפה את כל הפתחים אלא גם כל אזרחי העם הערבי הפלסטיני. אני חושב שאם זה יקרה זאת תהיה צעד היסטורי חשוב בדרך לשחזור האחדות הלאומית הפלסטינית, כי פת"ח החזקה, פת"ח המאוחדת, היא זו שיכולה למשוך את כל הזרמים והארגונים הפלסטינים אחרים כולל חמאס לבית הפלסטיני, כך שניתן לבנות פרויקט לאומי פלסטיני זמני שיבוא על אתגרי השלב הזה ויעצור את תהליך הידרדרות. אני מאמין כי הגורם העצמי הוא הגורם המושך, ואם הגורם העצמי יראה עוצמה בכל פרויקט פוליטי, הגורם האובייקטיבי החיצוני חייב להגיב לכך. והדברים יילקחו ברצינות כך שהתמונה תהיה פחות אפלה ויותר אופטימיסטית, ושהמוסד הפלסטיני הרשמי, בין אם זה ארגון השחרור ובין אם זה הרשות הפלסטינית, יחזירו לעצמן את מעמדן הבינלאומי והאזורי כולל את זכותן לייצג את העם הערבי הפלסטיני בין במועצת השלום שנקראה על ידי הנשיא טראמפ ובין בכל משא ומתן עתידי ליחס של המדינות.

ולאחר מכן, יש להדריך את הפלסטינים להיות בחפץ אחד, ולצאת באסטרטגיה שלהם בין אם בשקט ובין אם במלחמה יחד במסגרת אסטרטגיה אחת, כי ריבוי האסטרטגיות והשונות הפוליטיות הביאו לפיזור המאמץ, אסון שמיר מורגש זה זמן רב.
ואללה ומסלול פלסטין ומעדו הוא מהות כל הכוונה.