מדוע יש לעמוד עכשיו לצד הרשות הפלסטינית?

יש הרבה הערות שניתן לרשום על ביצועי הרשות הפלסטינית, הכלי המבצעי של אש"ף בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, ואפילו על הסכם אוסלו; ורובן הערות וביקורות שאינן יוצאות מההקשר הלאומי לתיקון הדרך, כדי שהרשות תהיה חזקה ויכולה יותר להתמודד עם האתגרים שהיא מתמודדת איתם מצד האויב הציוני, בהתחשב במה שהרשות מייצגת כסימן לאומית פלסטינית ובסיס למדינה, ולכן הוא שואף להרוס אותה, כמו שיש כוחות מקומיים ואזוריים שמתנגדים לרשות ונפגשים עם האויב בתכנון השמדת הרשות כי הם מבחינת העיקר מתנגדים ללאומיות ולפרויקט הלאומי.

אבל, לאחר מה שהגיע אליו מצב הכוחות המתנגדים לרשות, ובמיוחד תנועת חמאס שהציגה את עצמה כחלופה לאש"ף ולרשות ולגישותיהם, וחשיפת עמדות בעלי בריתה והגבלות יכולותיהם; וכאשר ישראל מתנגדת לרשות הפלסטינית ושואפת להרוס אותה ומגדילה את ההאשמות כלפיה, פעם אחת בשוחד ואחרת בטרור, בעוד שהסיבה האמיתית להתנגדות הזו היא שהרשות היא הסימן ללאומיות הפלסטינית והניחה את היסוד למדינה הפלסטינית שהכירה בה כ-160 מדינות, אפילו אם היא מדינה תחת כיבוש וללא הקמתה אתגרים רבים.

במקרה הזה, ההגנה על הרשות הלאומית הופכת לחובה לאומית; כי האויב הציוני הוא זה שימלא במעשי ובפועל את החיסרון של העדר הרשות, דבר שהוא לא מסתיר אותו דרך מעשיו וחוקיו המהירים שמוכנים לסיפוח הגדה המערבית.

כבר כתבנו מאמר לפני שנים בשם: (כן לפתרון הרשות.. אבל מהו החלופה?), כאשר הביקורות על הרשות מהעברה הפלסטינית החריפו וכך כמה דרשו לפרקה; ומביש היום שהקולות הפנימיים שמתנגדים לעיקרון קיום הרשות הלאומית, ולא רק מבקרים את מעשיה, נפגשים עם עמדות ישראל האויבות אליה.