המהפכה הדיגיטלית בפלסטין בין דומיננטיות טכנולוגית להזדמנויות עצמאיות

העולם חווה מהפכה דיגיטלית מואצת שהפכה לעורק החיים הכלכליים והחברתיים, ומניעה מרכזית לצמיחה ותחרותיות. בעוד שמדינות רבות הצליחו לנצל מהפכה זו להרחבת ההזדמנויות ולשיפור היעילות של השירותים, פלסטין עדיין מתמודדת עם מציאות מורכבת בה שואפת חירות מתמודדת עם מגבלות, טכנולוגיה עם פוליטיקה, וריבונות עם שליטה חיצונית.

המהפכה הדיגיטלית בפלסטין לא ניתן לראות רק כתהליך עדכון טכנולוגי, אלא כנושא של ריבונות הפוגע בתשתיות הלאומיות בתחום התקשורת, הסקטור הפיננסי והנתונים. כל שירות דיגיטלי וכל עסקה אלקטרונית מתבצעים דרך רשתות הנמצאות תחת פיקוח או שליטה ישראלית, דבר שהופך את המסלול הפלסטיני לעבר כלכלה דיגיטלית עצמאית למאתגר מאד.

דומיננטיות התשתיות ושליטה בתקשורת

עדיין התשתיות התקשורת בפלסטין מוגבלות בשל הגבלות ישראליות מרובות, המתחילות בשליטה על הספקטרום התדרים, ומסתיימות בשערי החיבור הבינלאומיים. לדוגמה, ספקי השירותים הפלסטינים לא הצליחו להפעיל את רשתות הדור הרביעי (4G) עד לאחרונה בגדה המערבית, בעוד עזה עדיין מופקעת מהן. עיכוב זה מתרגם למעשה לפער דיגיטלי בין הפלסטינים לשכנים שלהם, ומחליש את יכולת החברות הסטארט-אפ לתחרות בשוק האזורי.

הערכות הבנק העולמי (2024) מצביעות על כך שהפסד הגישה המלאה לשירותי הדור הרביעי והחמישי עלה לכלכלה הפלסטינית כ- 1.2 מיליארד דולר מהתוצר המקומי במהלך העשור האחרון. מנגד, אפשרות המהפכה הדיגיטלית עשויה להוסיף בין 1.5 ל-2.2% לתוצר המקומי הגולמי מדי שנה, ולספק יותר מ-15 אלף הזדמנויות תעסוקה חדשות תוך חמש שנים, במיוחד בסקטורים של השירותים הפיננסיים, המסחר הדיגיטלי והטכנולוגיה.

הכלכלה הפיננסית הדיגיטלית בין רגולציה לאומית לדומיננטיות בלתי ישירה

ולא רק שירותי האינטרנט נפגעים מתוך שליטה זו, אלא גם מערכות הפיננסיות הדיגיטליות. מערכות תשלום מקומיות כמו PalPay ו-Jawwal Pay פועלות במסגרת מסגרת בנקאית פלסטינית שהוסמכה על ידי רשות הכספים הפלסטינית, אך הן נשארות קשורות למערכת הפיננסית הישראלית דרך המערכת הבנקאית וההעברות בשקל.

קשר זה כופה הגבלות בלתי ישירות על התרחבות המערכות הללו אל המרחב או החיבור למערכות הפיננסיות הגלובליות, כשחלק מההעברות האלקטרוניות והעסקאות הבינלאומיות נתונות לאישורים ולרישיונות מהמוסדות הישראליים או לרשתות בנקאיות מתווכות.

שליטה זו מקשה על פלסטין לפתח מערכת תשלום ריבונית ומקיפה, מעכבת את התפתחות שירותים פיננסיים דיגיטליים, שהפכו היום לעמוד השדרה של הכלכלות המודרניות. בהשוואה, ירדן מחזיקה במערכת תשלומים דיגיטלית מאוחדת (JoMoPay) בפיקוח הבנק המרכזי, שהובילה אותה לחיבור בין הארנקים האלקטרוניים לבין המערכות האזוריות והגלובליות. בשעה שפלסטין עדיין תלויה במערכת מפוצלת ומוגבלת, המנוהלת בתוך מרחב פיננסי שאינו שלם.

החדשנות הפלסטינית בין שאיפות למכשולים

למרות מכשולים אלו, צעירים פלסטינים מפגינים יכולת מרשימה של חדשנות וגמישות. פלסטין רשמה במהלך שלוש השנים האחרונות יותר מ-120 חברות סטארט-אפ דיגיטליות בתחומים של אינטליגנציה מלאכותית, חינוך דיגיטלי, מסחר דיגיטלי, על פי נתוני מרכז פלסטין ליזמות (2024).
אולם הפרויקטים הללו עדים לאתגרים תפעוליים קשים, במיוחד בעיות ייבוא של ציוד טכנולוגי, חיבור לשערי תשלום בינלאומיים או הגנת נתונים בסביבה הנשלטת על ידי כוחות חיצוניים על התשתיות הענניות.

כמו כן, היעדר מסגרת חקיקתית אינטגרלית לחוקי הנתונים פותחת פערים באבטחת המידע, ומקנה לעצמאות הדיגיטלית אתגרים כפולים, שכן לא מספיק לפתח יכולות טכנולוגיות ללא מסגרת חוקית ומבנית המבטיחה ריבונות על הנתונים והעסקאות.

לכיוון עצמאות דיגיטלית מדורגת

בניית עצמאות דיגיטלית ופיננסית בפלסטין לא יכולה להתממש בבת אחת, אלא דרך מסלול מדורג, מציאותי ורב שלבי. הצעד הראשון מתחיל בהגברת תפקידה של רשות הכספים הפלסטינית כמסגרת מרכזית למערכות התשלום, ופיתוח שער לאומי ריבוני לפלטפורמות דיגיטליות, שיתפקד על מנת לקשר בין המוסדות הפיננסיים והבנקים הפלסטיניים במסגרת רשת פנימית מאובטחת.

הצעד השני הוא הפתיחה האזורית המורכבת דרך שיתופי פעולה עם הבנקים המרכזיים בירדן ובמצרים, על מנת לאפשר חיבור של התשלומים הפלסטינים למערכות האזוריות מבלי לעבור דרך המערכת הישראלית. יש צורך גם להקים תשתית עננית פלסטינית מקומית לאחסון נתונים ושירותים ప్రభుత్వיים, מה שיקטין את התלות בשרתים זרים שמנוהלים בחו"ל.

הצעד השלישי הוא להעצים את המשאב האנושי והמוסדי, דרך תוכניות לאומיות ממוקדות במיומנויות דיגיטליות, המכוונות לאוניברסיטאות ולסקטור הפרטי, ומחזקות את השתתפות הנשים והצעירים בכלכלה הדיגיטלית. שכן מבלי בסיס אנושי מאומן ומיומן, הטכנולוגיה נשארת כלים ללא תוכן לפיתוח.

סיכום: מהתלות הטכנולוגית לעבר עצמאות ריבונית

המהפכה הדיגיטלית בפלסטין היא יותר מעדכון שירותים או השקת אפליקציות אלקטרוניות; זהו פרויקט של ריבונות לאומית במרחב חדש, שלא נמדד לפי שטח אלא לפי נתונים, ולא מנוהל על ידי גבולות אלא על ידי רשתות.
בעולם שבו חשיבות הכלכלה הידע הולכת ותופסת תאוצה, בעלות על ההחלטות הדיגיטליות היא תנאי הכרחי לבניית כלכלה עצמאית.

ולמרות כל ההגבלות שהוטלו, ההזדמנות עדיין קיימת להקים מודל פלסטיני למהפכה הדיגיטלית שמבוסס על שיתוף פעולה אזורי, ריבונות על הנתונים, ואינטגרציה בין המגזר הציבורי והפרטי בבניית עתיד כלכלי עצמאי וצודק יותר.