השלב הבא בתוכנית טראמפ נמצא בסכנה
מאמרים

השלב הבא בתוכנית טראמפ נמצא בסכנה

לאחר שהתקיימה כמעט סיום שלב ראשון בתוכנית הנשיא האמריקאי, Дональд טראמפ, מתגברות הדעות השליליות לגבי האפשרות להמשיך לשלבים הבאים. לאחר שמסרו את הגופות הישראליות שש, אזור המשחק בפני הממשלה הישראלית יכווץ, במיוחד לאחר שהותנה המעבר לשלב השני עם תנאים המנוגדים לתוכנית עצמה, בראשם שחרור הגופות. בנוסף לכך, ישראל ממשיכה להפר הסכם הפסקת האש באי עמידה בהסכם לפתיחת כרם שג'אח ולצמצם את הכניסה לרבע מהסמי החצה שהוסכם, ולאחר מכן הפרות מתמשכות של הפסקת האש, מה שגרם למותם של יותר מ-250 פלסטינים ופגיעת רבים ונזק משמעותי שגרם להרס הנמשך של יתר בתי מגורים ובינוי ותשתיות, במיוחד באזורים שעדיין נמצאים תחת שליטה ישירה של הכיבוש. ההוכחה הגדולה לכך שתוכנית טראמפ محکדת בכישלון היא ההצעה לפרק את הצעת החוק האמריקאית שהוצגה למועצת הביטחון, ומכילה סיכונים חמורים שמעלים על פני הציפיות. ההצעה לא הופכת את מועצת הביטחון למרכז ל"כוח השקט הבינלאומי" המוצע, אלא מעניקה לה את הסמכות להקים אותו בלבד, מבלי שתהיה אחראית על פיקוח כוחות או להיחשב על פעולתה או לחשבונה.

המסוכן הוא שהכוח הזה יטיל על עצמו משימות ביצועיות הכוללות חיסול נשק, למרות שהצעת החוק לא מתבססת על הסעיף השביעי של מכת הניצן באומות המאוחדות שבעיקר עושה שימוש בכוח. זה אומר למעשה להטיל פיקוח קולוניאליסטי על רצועת עזה עם לגיטימציה בינלאומית, תחת כיסוי "מועצת השקט" שמנוהלת על ידי טראמפ, ומסייע לה טוני בלייר או ג'אריד קושנר, או דמויות דומות.

התוכנית מדברת על "כוח שקט בינלאומי" שבה משתתפות כוחות ערבים וזרים המתקיים על השגת הביטחון וחיסול הנשק, ולא שמירה על השקט. עד שנפוצה יכול להתממש אי זה לפני נסיגת הכוחות הישראליים או במקביל לעזיבתם, או לאחר נסיגתן לקו חדש וישארו באווירה עם חללים, מה שפותח את הדלת לפני רבות של כוחות ומאבק סמכויות וסיכוי לעימות כוחני. המצב מקצין עוד יותר, כי נתניהו חושש להשיג ערובות אמריקניות שמאפשרות להמשיך את ההתקפה הישראלית בטענה לשמור על "הביטחון הלאומי הישראלי", מה שאומר שהכיבוש יוסיף להיות השחקן המרכזי גם בנוכחות כוח בינלאומי.

המציאות הצפויה אם התוכנית תצא לפועל היא ריבוי כוחות מזויינים ברצועת עזה; כוחות ערבים וזרים במסגרת "כוח השקט"; אלמנטים משטרתיים פלסטינים שיתאמנו במצרים ובירדן; אלמנטים משטרתיים הנכנסים לפלסטין בעזה; והשכבות הצבאיות של הקבוצות והמליציות המקומיות המונות פקודות; והמליציות המגויסות של הכיבוש. הריבוי של המשרדים האלו מציין מתכון לכישלון מחייב, אלא אולי הפקדיונית והמלחמות המוטלות. ולכן, המדינות המיועדות להשתתף בכוח לא יתפקו אם לא תשנה נוסח ההחלטה מהיסוד ויסווגו כוחות הציקלון והנסיגה הישראלית המלאה.

הצעת ההחלטה עבר על הקמת "מועצת השקט" בראשות טראמפ, להיות רשות בשיחה ששולטת שנתיים הניתנות להארכה, כלומר ללא גבול זמן ברור ונחוץ. המועצה הזו תשלוט בהחלטה הפלסטינית ובגורלה של רצועת עזה עד שהרשות הפלסטינית תנקוט “שואפת” לתפקוד, על פי ערכות המועצה שבאה, ולא לפי רצון הפלסטינית. אפילו בניית מחודשת ופתיחת המעברים נדרש לקשורים לתנאים פוליטיים וביטחוניים, כמו חיסול נשק ההתנגדות, ובריח הדעת אחראית המניעה של חמאס, והוצאת הרשות הפלסטינית מבקרת ישירה, ואם לא יתבצעו "הסרה של הקטגוריות" ברצועה. באמת שהתוכנית שואפת לישום חלקי באזורים המוכרות כ"ריקות מרשדות", מה שמזעזע את חלוקת רצועת עזה לשני חלקים: אזור נתמך ובנאי ואזור נסחף מעונש ועד לתפוס את רווח או יריות. זה פותח את הדלת לקיום של נגישות פנימית חדשה והקמת "ריביירה המזרח התיכון" בחלק של הרצועה, מול המשך החסמים והצורך בחלק אחר.

קיימות תסריטים רבות אפשריים, בראשם המשך המצב הקיים מבלי להתקדם בביצוע התוכנית, כי ישראל ממשיכה לשלוט יותר מחצי מהרצועה ומנחשת הממשכים "חמאס" כדי להקנות את החלוקה ולהפריד בין הגדה המערבית לעזה, תוך שימוש להמשך המלכה והתקפה. ישראל גם חוששת מלהיפגע בפורמליות של כוח בינלאומי או בפורמליות של אופק פוליטי שיכול להוביל לישראל פלסטינית, שלמרות שהמשבר נועד להקשות על עשיות רבות של המפלגות המוצעות, המנוגדות פחות מתבררת להן.

ישנו תסריט קשה למימוש, ביצוע התוכנית כפי שטראמפ רוצה. למרות הקושי זה, זה אפשרי בתנאי שטראמפ מתחייב לחשיפה של סכנת המלחמה בשימוש לא להעברת הצעת החוק האמריקאית. אבל הסיכוי לכך נמוך מאחר שהעיסוק הרוסי והסיני בהצעת החוק הקודמת, והסיכוי להטיל עליה את זכות השימוש (ווטו) לאור הנγχ הן הפלסטיניות, הערביות והבינלאומיות הרחבות של הצעת החוק. ומה שנשאר הוא תסריט הסביר ביותר בין הצעת טראמפ לבין הדרישות הערביות והבינלאומיות, בכך שהרשות תינתן לפעולה מלאה ומורחבת, והחיסול של נשק יוקשר להצעדים המצטברים ולמיקוד לאומי ולאופק פוליטי, עם בעת שקט ממושך. תסריט זה עשוי להיות מקבל בינלאומי, במיוחד אם עשיית מועצת השקט לתפקידי פיקוח ופיקוח, ולא להנחות, ואילו מרכז הכוח הוא מועצת הביטחון ולא טראמפ, ושואלים דמויות הערביות והבינלאומיות מהימנות, ואם ביטלו לסילוק העימותים שבין המועצה לבין ההייט פון השונות הקיימות, ואילו יהיה מבנה שאופנה בין המציאות והאפשרויות, אך היא נותרה לא בטוחה אם לא תבנה על יחידה פלסטינית ריאלית ותבנה על עמידה מכללת ערב-איסלאמית בינלאומית כדי לדרוש את טראמפ.

למרות שסכנת הכרב שניתן להתחתן לא עבדה זה לא נראה

אבל, הנסיבות העיקריות של המלחמה האחרונות החומצת הסיבה, והיא נשמרת על רמות המסקנה, ישראל הרקיעה תחומי בחירות על פנימות מעלות נוסטיות בין כול המטען שימשיך לארעות הבחיירות שהתפרע לקה באיום שלהם, בלחץ יותר לקצוות במקום.


המעוינת הפלסטינית היא הנקודה החלשה בתמונה. הליגיטימיות הפוליטית והרחבית שלה מתנהלת, ואסטרטגיית הישרדותה בזמן קלון וטיפופים, ומוסדותיה כמעט משותקים. אם לא תסכים לתוכנית טראמפ, במיוחד המועצה הקולוניאלית ולתמיכה של "כוח השקט" בסמכויות לנהל בסמכות ובכוח עמידה ממשית, ללא אופק פוליטי המוביל לסיום הכיבוש וניהול העצמאות, ויש למחויב לפסול את עצמם מהמערכת מאוחר יותר. ולכן עליו ליזום דברים על מנת לשחזר את הלגיטימיות הפוליטית באמצעות הסכמות אמיתיים למטרה מרכזית ואמצעי פעולה משדרכניים, עם עד לארכובונים שהקהל בוחר בשאלות.

ולדחוק לפרום ולהאריך את הרשות הוועדה בכוח טכנוקטוריים עם שיתופי נציגי היהודים והפועל לכלול אותך בסמכויות שלך, יחד עם קבוצות ואנשים, נשים ודתיניים, ועלית תחבורת לוועדה ולך כולל, מצד עדיף שתהיה המרכז העצמי הועדה המוקדמת של הציונות.

עליו לערוך שיפוט באמת על המוסדות שהיא כנסת ניהול המסוי, על סדר גודלים חיצוניים, תוך ידיעת לתפוס את הזעף הזה, ולדאות את המישורים והצריכים והצריכים הפלסטינים, ולא להיות באחריות ובאחריות גובה גי'בת. היא לא קיימת הכח לתבוע באופן ברור כל מועצת ולחיצה על בעות של שלהם באמצעות כוח תגובה בצורה, כי הזכויות להתנגד לכיבוש ולהגן על העצמיות הוא זכות עליונה.

ומנגד, חמאס צריך להציג מוכנות דיור ריאלית עם האמיגה לבעיותין להשתתף במשרות בסיסיות.

תוכנית טראמפ כבושה מכישלון, כי היא מתעלמת מהשפעות הקרב והחלוץ, הולמת את תורה הקדמית שלא יכל להעברת הכיבוש מהנוכחות הלאומית הרומנית,〕החלוצית שלא שימושים.

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.