עזה או עזהיים

הצהרות סגן נשיא ארצות הברית "ג'י די ואנס" ושליח הנשיא ג'ארד קושניר, מכReveal את האפשרות של חלוקת רצועת עזה לשניים "עזהיים" אחת תחת שליטת חמאס, שהיא הממוקמת מערב לקו הצהוב ואיכשהו מכילה את מרבית האוכלוסייה הפלסטינית "המטופלת והנ Flüchtlings הישבים בה מאז האזורים שכבשו כוחות הכיבוש הישראלי, והשנייה ממזרח לקו הצהוב הנמצאת בשליטת כוחות הכיבוש ומעט מאוד פלסטינים ממנה.

הגעה לאיזון בין הרצון לשיקום מבלי שחמאס תשוב לייצג איום, על פי דברי "די ואנס", מכיר בהישארות שלטון חמאס בחלק המערבי של רצועת עזה, אך במקביל ממקום מבודד, מנותק ונשקל, ולא מסוגלת למלא את צרכי האזרחים בה ובשיקום, ובאותה עת חלשה ואינה מסוגלת להיאבק או להשפיע על ביטחון ישראל עם קיום רצועת הבידול הנשלטת על ידי כוחות הכיבוש או הכוחות הבינלאומיים "כוח השקט הבינלאומי". דבר זה מתואם עם הוראות סעיף 17 בתכנית טראמפ להפסקת המלחמה בעזה שנפגשה בתאריך 29/9/2025 "אם חמאס דוחה או מסרבת להציע, מה הנאמר למעלה, כולל הרחבת היקף הסיועים, ייושם באזורים החופשיים מהטרור שהועברו מהצבא הישראלי (IDF) לכוח השקט הבינלאומי (ISF)." כלומר, במילים אחרות, לנקות את שלטון חמאס מהיכולת מצד אחד, והעברת האוכלוסייה לאזורים הממוכנים הפועלים עם השירותים "הדיור, החינוך, הבריאות" מצד שני, וסיפוק הזדמנויות עבודה באזורים אלה מצד שלישי, ולמרוד בשלטון חמאס בעזה המערבית מצד רביעי.

התסריט הקיים היום משמעותו לחתוך חלק מאדמות הפלסטינים לזמן בלתי מוגבל ולהפוך את כוח השקט הבינלאומי מכוחות להפסיק את המשבר לכוח לשמור עליו או במילים אחרות לכיבוש נוסף, דבר שלא רוצה המדינות הערביות שהביעו חשש מהפיכת המשימה שלהם מכוחות לסייע לכוחות הביטחון הפלסטינים לחזק את שלטונם ולהשיג שלום לכוחות להטיל שלום ולפרוק את הנשק, ושניים אלו מצריכים את כל הפלסטינים לנתח את הסיכונים הקיימים ואת האסון הממשי ולהסיק את כלים פעולה שיכולים להחזיר את פרויקט העצמאות שלהם ולממש את זכותם לקביעת גורל עצמם.

הבנת המיקום האמריקאי בנושא הפסקת המלחמה "הפעולות הצבאיות הרחבות" מחייבת כניסה למוח הממשל האמריקאי הנוכחי והנשיא שלה להשגת הבהרה לגבי מה מתכוונים לעשות. במקור, תכנית טראמפ פתוחה להקמת התסריט הנ"ל ואחרים בהתאם לעובדות, לתוצאות ולשינויים אפשריים; החלטת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ קשורה למספר גורמים מעורבים ואורבים בנוסף לאופיו החלטי והמשתנה ורצונו להיראות כמי שנמצא לבד בין יתר הנשיאים האמריקאים הקודמים.

במסגרת דעתי, תערובת האינטרסים והשואפים שנוצרו אצלו משפעים על החלטתו כגורמים מדריכים באופן ישיר ועקיף להשגת היציבות "שלום" בהן (1) להגשים את הסיסמה אמריקה קודם ולהחזיר לה את הגדולה דרך חיזוק הכלכלה ומימון ההתפתחות האמריקאית, דבר המשוייך לצורך בכספי השקעה מדובאי בתוך ארצות הברית כפי שנעשה בביקורו במדינות המפרץ הראשיות השנה מצד אחד, ורצון שלא להוציא כספים מחוץ לארצות הברית "למימון מלחמות כפי שעשה קודמו ג'ו ביידן" בהקשר עם המראה האוטיסטית המסורתית של המפלגה הרפובליקנית מצד שני. ו(2) הרחבת הסכמי "אברהם" זהו חלק מהמורשת הפוליטית הגדולה שנשמרת בפנקס הנשיא האמריקאי בתחום המדיניות החוץ כאשר מתנגד ההגעה להסכם בין ישראל לבין סעודיה בחברת העולמות הערבים והאסלאמים (כמו ג'ימי קארטר בהסכם קמפ דיויד, וביל קלינטון בהסכם אוסלו وعوضה).

ו(3) להשיג כבוד אישי בלהשיג את פרס נובל לשלום; זהו נקודה מרכזית במחשבה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לצד הנשיאים האמריקאים ובמיוחד ברק אובמה, שצחק לו בגלוי. (4) השינויים בחברה האמריקאית שמצביעים על כך שהתמיכה בישראל לא תהיה גורם מכריע למרות שזה ישפיע על סיכויי המועמדים של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לאמצע למועצה של הקונגרס כמובן למועצות של מדינות. (5) ניסיון להציל את ישראל מהבדידות המתחזקת בשני המישורים הגלובליים והבינלאומיים, מההזיות של הכוח שהיא פועלת בו, ולשמור על בסיס הצבאי האמריקאי המתקדם במזרח התיכון מצד שני.

הגיע הזמן; למרות הכוונות האמריקאיות והישראליות ומעשיהם, לתת מבט על מקומות אבות פלסטינים, שמתאחדים בקהיר היום מבקשים, בזהירות, למלא את הצרכים ולמקסם את האינטרסים של האזרחים הנותרים תמיד, בתקווה לגיוס כוחות המינהל והחוקים שמשתנים; הכוחות המפלגתיים והפוליטיים השקפת המאבק והשליט לא ימשיכו; הם יישנו את צורותיהם ודרכי אפיוניהם, ישתנו במדיניותם ובתוכניותיהם, ובמעמדם החברתי, ואפילו את המניעיהם והאידיאולוגיות המגזריות שלהם.

הגענו למועד; הזמן לכך עדיף לחדור את הפעולה הפלסטינית למדיניות בהתאם לשכל והאינטרס הפלסטיני ולחדור ידע מתוכנן לכלכלה עם קו פוליטי חדש שיוביל את השלכה פוליטית חדשה לחלק מראשית ללא צדק אנושי; לשמור על עזה אחת ולמנוע הקמת שתי עזה. הזמן לאמן את ראש החמאס בתשומת לב הסכנה הפוליטית הלאומית ולסיים את האינטרסים האליאניים הנורמאליים ולמנות את השלטון שבוע הנכונה המתרקמת לאורחיים הפוליטיים המתמידים."