הפאניקה משתלטת על ישראל בעקבות ההסכם הגרעיני בין וושינגטון לריאד

תרגום ומעקב סדה ניוז: בקרב המוסדות הביטחוניים והפוליטיים בישראל שוררת תחושת פאניקה והדאגה רבה בעקבות ההכרזה על החתימה על הסכם היסטורי לשיתוף פעולה אזרחי בתחום האנרגיה הגרעינית בין ארצות הברית לערב הסעודית. השיא טמון לחששות הישראליים מהסעיף המאפשר הקמת מתקן להעשרת אורניום על אדמת ערב הסעודית, ופיצול שיתוף הפעולה הגרעיני הזה לחלוטין מכל תנאי הנוגע לנormalaization של היחסים עם תל אביב, מה שעורר גל זעם ואזהרות רחבות בתוך תל אביב לגבי השלכות מהלך זה על ביטחונה הלאומי ועל מאזן הכוחות באזור.

חשש זה של ישראל מתגלה באזהרות חריגות שהשמעו על ידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. לפי דיווחים מהעיתונות, בהם מה שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" העברי לפי דיווח מהעיתון "ניו יורק טיימס", העריכו הבכירים הללו כי העסקה תוביל ב"הסברים הטובים ביותר" לפגיעה בסיכויים לנormalaization בין תל אביב לריאד, בעוד שב"הסברים הגרועים ביותר" תגרום ליציאת מרוץ חימוש גרעיני בוער במזרח התיכון.

לפי תרגום סדה ניוז, הצד הישראלי רואה שהיעדר הכללים הקפדניים של הפיקוח הבינלאומי מההסכם פותח את הדלת לניצול התכנית האזרחית בעתיד לפיתוח יכולות צבאיות, במיוחד לאור שהמרחק בין ההעשרה האזרחית ליכולת הצבאית מצטמצם בצורה משמעותית ברגע שמבצעים שליטה בטכנולוגיית מחזור הדלק.

בניתוח מפורט על הפחד השורה בקרב המוסדות הביטחוניים הישראליים, הסביר אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה גרעיני, שההסכם מהווה שינוי מסוכן במדיניות האמריקאית למניעת הפצה גרעינית על ידי ויתור על ה"סטנדרט הזהוב" שהוחל בעבר עם האמירויות.

וילן הדגיש שהחשש המרכזי אינו טמון בהפיכת ערב הסעודית לאויב ישיר היום, אלא בהענקת הלגיטימציה ל"יכולות גרעיניות צבאיות" ובסיפוק התשתיות והניסיון שיאפשרו לריאד לייצר חומרים נפיצים צבאיים בזמן קצר בעתיד כאשר השלטונות או הבריתות ישתנו. הוא גם הזהיר מהעובדה שהאישור להעשיר לסעודיה יהרוס כל יכולת לדרוש מאיראן להפסיק את העשרת האורניום, וידחוף מדינות אחרות כמו טורקיה ומצרים לדרוש יחס דומה.

על מנת למנוע את הסיכונים הללו שמטרידים את תל אביב, הדגיש וילן כמו שתורגם על ידי סדה ניוז את הצורך להדגיש את תל אביב על הצורך להתבסס לחלוטין על הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, על בדיקות מתמשכות של מלאי הדלק, ועל הבטחת שליטה תפעולית והציוד תחת ניהול אמריקאי מלא. הוא ציין כי על אף שיתוף הפעולה הבטחוני והמודיעיני הנוכחי בין וושינגטון לריאד ולתל אביב נגד איראן, ישראל מוצאת את עצמה נאלצת להתאים את עצמה לחיזוק אסטרטגי סעודי גדול מבלי לקבל הסכם פוליטי או מספיק השפעה על המנגנונים הביטחוניים של ההסכם.

במישור הפוליטי הפנימי, הפחד הישראלית התהפך להתקפה חריפה מצד האופוזיציה על ממשלת בנימין נתניהו; כאשר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תיאר את ההסכם כטעות אסטרטגית קשה המאיימת על הביטחון הלאומי ויוצרת אובדן חמור של שליטה. אבי גדור ליברמן, ראש מפלגת "ישראל ביתנו", הצהיר כי התכנית הגרעינית האזרחית הסעודית תסתיים בהכרח בהחזקת נשק גרעיני, וקרא לממשלה הישראלית לנקוט בפעולה מיידית בקונגרס האמריקאי כדי לעצור מהלך זה. מנגד, יאיר גולן, ראש המפלגה הדמוקרטית, ביקר את אובדן יכולת ישראל להשפיע על גורלה ולהדגיש את האינטרסים הביטחוניים שלה.

הסערה הישראלית הזו מגיעה בזמן שההסכם הגרעיני בתוקף לשלושים שנה, בשווי שמוערך בעשרות מיליארדי דולרים, לפי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", במטרה להעניק לחברות אמריקאיות תפקיד מרכזי בפיתוח התשתית הגרעינית הסעודית ולהוציא את המתחרים הזרים, תוך מתן אפשרות לבנות מתקן העשרת אורניום לאחר בדיקה משותפת בין וושינגטון לריאד.

ההסכם היה נתון לדיון במשך שנים, כאשר ממשלת טראמפ ניסתה לקדמו כדי לייצב את הברית עם ריאד לאחר שהוא היה מותנה בנormalaization תחת عهد ממשלת ביידן قبل אירועי השביעי באוקטובר.

מנגד, העסקה התקבלה בשמחה רבה בעיתונות הסעודית; כאשר העיתון "עוכאז" תיאר את האירוע כ"הסכם גרעיני היסטורי", והעיתון "אל-שרק אל-אوسط" הדגיש שהוא מחזק שותפות עשרות שנים, בעוד שהעיתון "אל-ריאד" הדגיש את החתימה על הסכם שיתוף פעולה אזרחי בתחום האנרגיה הגרעינית.