שיקום הקשרים בין המגן ללקוח

בישראל נמשך זרם הניתוחים המנסים לקרוא כל חידוש או התפתחויות בהקשר הקשרים עם ארצות הברית, בעיקר על רקע ההסכם בשארם א-שייח' שבו לקח הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ תפקיד מרכזי בהשגתו.

יחסים אלו מתוארים כיוצאים דופן, והחלו מעידן ממשל הנשיא האמריקאי דווייט אייזנהואר בסוף שנות החמישים של המאה העשרים, וחוזקו לאחר מלחמת יוני (1967) ומלחמת אוקטובר (1973) והסכם השלום עם מצרים בשנת 1979, כאשר הפכה ישראל למדינה המקבלת את הסיוע החיצוני הגדול ביותר מארצות הברית. יש להדגיש בהקשר זה, במיוחד, את הדברים הבאים:

ראשית, יחסים אלו חסרים פרופורציה, ואינם שוויוניים. הלכה למעשה, ישראל, בדרך כלל, מבינה שעליה להתחייב למדיניות האמריקאית, אחרת היא תהפוך עבור וושינגטון למעמסה אסטרטגית, ותפסיק להיות נכס.

כדאי להזכיר כאן את מה שכתב אחד הקונסולים של ישראל בארצות הברית לפני שנים רבות, כי תחום כל מניפולציה ישראלית, whether מדינית או צבאית, נשאר בתוך دائرة האינטרסים של ארצות הברית. כלומר כאשר יש חיכוך עם מעגל האינטרסים הללו, מתעוררת מול זה משבר, וגודלו ועוצמתו תלויים בגודל החיכוך ובנושא המחלוקות. וכפי שכתב הקונסול, הקשרים בין המדינות מבוססים בעיקר על "יחסי מגן לישראל מצד ארצות הברית, ויחסי לקוח לארצות הברית מצד ישראל".

שנית, העובדות המצטברות כתוצאה משנתיים של מלחמות שישראל ניהלה במגוון חזיתות במזרח התיכון, הראו שיותר מתכונות הקשרים המיוחדים עם ארצות הברית היא התלות, שמדגישים חלקם שהיא מוחלטת.

ויש פרט חדש שהצטרף לאחרונה, אם בעבר הייתה התלות הזו כלפי ארצות הברית ללא קשר לזהות ממשלתה, לאחרונה היא מתגבש כפניות לכיוון אחד מן המפה הפוליטית האמריקאית, שהיא המפלגה הרפובליקנית.

וזה מסביר את התנהלותו של הנשיא טראמפ ואת הכיוון של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בהתאם למה שאישרו אנליסטים רבים בישראל, פרט זה עלול ליצור סיבוכים חמורים בטווח הארוך, שכן זה יגביר את הקרע הפנימי האמריקאי בכל הנוגע לישראל, אשר מפיל את צלמו על המחלוקות בין המפלגות הרפובליקנית לדמוקרטית, וגם על חלק מהמחלוקות בתוך המפלגה הרפובליקנית ובין שורות בסיס התמיכה של טראמפ.

שלישית, השתקפות ישראלית כנגד ההכרה של שליח הממשל האמריקאי למזרח התיכון סטיב וויטקוף, והחתן של הנשיא האמריקאי גאריד קושנר, במהלך ריאיון עם ליזלי סטל מהתוכנית "CBS News", על כך שהם עורכים מפגש ישיר עם חמאס במהלך המשא ומתן בעזה. לפי מה שכתב אחד המומחים לענייני ביטחון לאומי, הגישה האמריקאית שנעשית על פי לא לערוך משא ומתן עם "ארגונים טרוריסטיים" הציבורית נסתיימה, כשהוא מציין כי מחלקת המדינה האמריקאית ראתה בעבר את חמאס כ"ארגון טרור"!

רביעית, רוב התגובות התייחסו לאישורו של וויטקוף במהלך אותו ריאיון, שהוא וחוש קושנר "הרגישו איזו בגידה" לאחר ההתקפה ששיגרה ישראל על מדינת קטר לרצח המשלחת המשא ומתנית של חמאס ב-9 לחודש הקודם (ספטמבר).

כמו כן, נדונה ההדגשה של וויטקוף על כך שההתקפה על קטר הייתה בעלת השפעה מחריפה, שכן הקטארים היו צד מכריע במשא ומתן, כמו גם המצריים והטורקים. ולאחר מכן לחשוף חלק מפרטי תגובת טראמפ על ההתקפה על קטר, ואמר: "אני חושב שהוא הרגיש כי הישראלים הפכו קצת למפונקים במה שהם עושים, וכי הגיע הזמן שנהיה חמושים יותר ונמנע מהם לבצע דברים שטראמפ הרגיש שהם לא משרתים את האינטרסים שלהם בטווח הארוך". ובפשטות, התייחסויות אלו מאשרות את מהות הקשר בין הלקוח למגן, ושהנדרש הוא שכל מניפולציה ישראלית לא תצא מעבר לגבולות האינטרסים האמריקאים.