מן ההצהרה למחלוקת.. לאן יפנה ישראל אחרי ההצעה של חמאס?

מחבר: بسام زكارنة 

 השאלה החשובה ביותר עכשיו: כיצד תקרא ישראל את ההצעה הזו

נראית ישראל היום כאסירה לתיק אחד שכולל את הכל: השובים הישראלים והנעדרים, שכן הסוגיה שהייתה פעם קלף מיקוח הפכה לנטל פנימי מעיק שמכחיד את הממשלה מאיים על נפילת נתניהו מהרחוב, מהעיתונות ואף מהמשפחות של החיילים עצמם.

נתניהו כיום נמצא במצב אמיתי :

אם הוא יפסיק את המלחמה ללא השבת השובים, הוא יואשם בהפסד ואם ימשיך להילחם ללא תוצאה, ייאמר שהוא מקריב את חייליו וישראל הפכה למנודה בגלל מה שהיא משאירה מאחור - קורבנות, ילדים, נשים, רעב, הפצצות בתי חולים ובתי ספר ורצח עיתונאים, ולכן כל עסקת חילוף כיום נראית כמו ליבת חותמת פוליטית יותר מאשר החלטה אנושית.

באשר ללחצים הבינלאומיים, ישראל לא מתעניינת במיוחד בהצהרות או בתגובות. היסטורית, תל אביב לא הושפעה אלא כאשר לחצים הפכו לעלויות צבאיות או דיפלומטיות או כלכליות ממשיות.

ובשאלת העמדות האירופיות הן נתפסות על ידי נתניהו כ-"רעש פוליטי" שניתן להתגבר עליו, ובשעה שהסיוע האמריקאי ממשיך בנשק ובוטו, ישראל שומרת על מקום של ביטחון ואפילו האיומים האמריקאים, אם יתרחשו, נספגים בעיכוב ובניצול הרגעים הבחירות בתוך וושינגטון כדי להימנע מכל מחוייבות ממשית, ובתקופת טראמפ זה לא יכול לקרות.

בצד הערבי, התמונה לא שונה הרבה. הלחץ הערבי ברובו סמלי ובעיקר מדווח, לא מתורגם לפעולה ממשית בשטח. הבירות הערביות הגדולות מנסות לאזן בין התמונה שלהן לעומת עמי הנמנות ועבודותיהן עם וושינגטון ותמיד כפופות להחלטה האמריקאית. ולכן ישראל יודעת שסוג הלחץ הזה לא משנה את ההתנהגות בשטח, ולכן לאחר קבלת השובים הישראלים תמשיך ישראל במדיניות שלה של כיבוש עזה וסיפוח יו"ש.

בסופו של דבר, ישראל רואה את התמונה בפשטות רבה:

השובים שווים אינטרס אסטרטגי עליון והלחצים הבינלאומיים ניתנים להכיל, והיא ממשיכה בתוכניותיה ללא כל שינוי.

ולכן, אם חמאס תתחייב בהצעה מסוימת שתכלול עסקת שובים כוללת בתמורה להפסיק זמני את המלחמה, הסיכוי הממשי למשא ומתן יהיה גבוה מאוד עד שהשלטון יחזור. לאחר מכן הדברים יתנהלו מחדש ובן גביר וסמוטריץ' יהיו אחראים על ההחלטות, ולכן מצופה שישראל תנסה לערוך את העסקה באופן שניתן יהיה להחמיץ כמה שיותר, להקיף רק את חילופי השובים ללא התחייבויות פוליטיות, הפסקת אש קבועה, שיקום או נסיגה מכלל.

בהיעדר כל אחריות בינלאומית או ערבית, ההצהרה נותרה צעד הכרחי לעצור את שטף הדם הפלסטיני והקרקע היא המבחן האמיתי, ועם זאת הסיכוי הגדול הוא שישראל תנצל את העסקה כדי להונות את הצדדים ולסדר מחדש את הקלפים שלה לגורלה תוך שהיא מוותרת על כל הסכם זמני או חלקי להשגת אינטרסים שלה, ומה שמחזק את הסיכוי הזה הוא התמיכה של הנשיא האמריקאי טראמפ כשותף אותנטי ומילואים עבור ישראל בכל חריגה לאחר קבלת השובים, ולכן זה הופך הכרחי לשאול להבטחות בינלאומיות וערביות לפחות על כך שהמלחמה לא תחזור מיד בעת שמחכים לפתרון פוליטי ושלם בתנאים טובים יותר עד שבסופו של דבר המוקד החשוב ביותר יהיה על הגנה על חיי בני האדם והצלת האזרחים מעוד סבל.