חורי הזיי

מחבר: لما عواد

לפעמים, ההשראות מגיעות ממקום רחוק, מחוויה קטנה ורחוקה, אך הן נושאות בתוכן מסר קוסמי. בזמן שקראתי על שיטות החקלאים באפריקה למאבק בהתייבשות, עצר את נשימתי מודל "חורי הזיי" בטנזניה. מדובר בחורים קטנים, אך הם שינו את גורל האדמה, והוכיחו שהצעדים הפשוטים והצנועים יכולים לפתוח את הדרך לשינוי גדול. אז התעורר בי השאלה: האם לא גם פלסטין, שארצה ומימיה וחברה שואבים ממנה, זקוקה ל"זיי" שלה? לא רק בחקלאות, אלא גם בפוליטיקה, בחברה ובממד הנשי, כדי לשאת לנו שיעור בהפיכת חוסר הפריון לפריון, והפגיעות לעמידות.

כפי שהחקלאים בטנזניה קיבלו את רעיון החורים הקטנים על מנת להתמודד עם ההתייבשות ולשחזר את פריון אדמתם, כך גם פלסטין, שארצה נשואת במצור, חומה, תוקפנות וחסר מים ומשאבים, יכולה לחדש ולחפור את "זיי" שלה, בחקלאות, בחברה, בפוליטיקה ובממד הנשי, לתפוס את מה שדולף מהחיים לפני שייגנב, ולהפוך את חוסר הפריון לפריון, את השבירה לעמידות, ולהשיב את מחזור החיים מלב המצב הקשה.

חקלאות ומים

הזיי הפלסטיני ניכר בשיטות החקלאות ובמאבק במים, חורים קטנים סביב הזית והאגוזים לאיסוף מי הגשם לפני שייגנבו על ידי ההתנחלויות, שימוש מחודש בדשן אורגני ושאריות קציר כדי להחיות את האדמה, בניית מאגרי מים ובורות שמבטיחים לחקלאים את יכולתם להתמודד עם צמא הכיבוש.

החברה האזרחית והתפתחות

כל יוזמה מקומית, צעירה או נשית או קהילתית, היא חור זיי קטן; אוספת את המים המפוזרים והופכת אותם למשאב חיים. קואופרטיבים נשיים מייצרים ריבות ומאפים ומחזירים את ההכנסות, יוזמות חינוכיות עממיות בכפרים המוקפים, בתים נפתחים ללימוד והוראת ילדים כאשר בתי הספר נסגרים... תספורות בחינם לפני תחילת שנת הלימודים... כל אלה הן דרכים קטנות אך מגינות על החברה מהידרדרות.

פוליטיקה ועמידות לאומית

הזיי הפלסטיני אינו רק חקלאי, אלא מעשה פוליטי מושרש, השבת אדמה שנמצאת בסכנת פינוי בעמק, טולכרם, ג'נין, הקמת אוהלים ומאגרים בכפרים ובמחנות המאויימים והמוקפים, ועדות להגנה אזרחית שמביאות את התושבים יחדיו כדי להתמודד עם התקפות המתנחלים, והופכות את ההגנה על האדמה לפעולה קולקטיבית מאורגנת, לא צעדים עצומים, אלא מצטברים, שמחזירים לעם את פריונו ויכולתו לעמוד.

הממד הנשי

כפי שהחורים הקטנים מחזירים חיים לאדמה צמאה, כך הנשים מחזירות פריון למרחב הציבורי באמצעות יוזמות מתמשכות... מטבחים קהילתיים שהופכים לקואופרטיבים שמחזיקים בחיים, מעגלי קריאה ותרבות וסדנאות אומנות ששומרות ומגנות על הזהות והזיכרון, מרחבים בטוחים ורשתות תמיכה שמונעות התפרקות, פרויקטים קטנים שמבשלים את הפגיעות לעוצמה ומנפקים חיים בלב החברה.

המוסר השכל, במאבק נגד ההתייבשות, בין אם היא סביבתית, פוליטית או חברתית, אינו רק הפרויקטים הגדולים שמחזירים את החיים, אלא החורים הקטנים שתופסים את הגשם לפני שייגנב, והופכים את הפגיעות לפריון ולעמידה. ואולי פלסטין כולה זקוקה היום לראות "חורי זיי" חדשים, חקלאיים, נשיים, פוליטיים וחברתיים, חופרים בחולי ומחזירים לחיים את מחזורית החיים.