פלסטין משתתפת בישיבת המחזור ה-66 של המועצה המייעצת של המועצה הבינלאומית לזית

סדא ניוז: פלסטין סיימה את השתתפותה במועצה היועצת הבינלאומית של המועצה הבינלאומית לזית במחזור ה-66 שהתקיימה בליסבון, פורטוגל.

פלסטין הייתה מיוצגת בישיבה באמצעות זום על ידי פיוד פיוד, מנכ"ל מועצת הזית הפלסטינית, במסגרת השתתפות (48) מדינות, מתוכן (27) מדינות חברות באיחוד האירופי, ו-(10) מדינות ערב, בנוסף ל-(11) מדינות נוספות ממדינות שונות בעולם.

המועצה היועצת במועצה הבינלאומית לזית מורכבת מארבע קטגוריות: הראשונה כוללת חקלאים או יצרנים, השנייה מייצרים שהם בעלי המילוי, השלישית עוסקת בקונים שהם סוחרים וחברות, והרביעית עוסקת בצרכנים.

פיוד עדכן את המשתתפים על המציאות של ענף הזית והזית בפלסטין ומה שהוא נתון לו מהתקפות מתוכננות מצד כוחות הכיבוש והמתנחלים.

פיוד אמר בדבריו כי הזית בפלסטין אינו רק ענף חקלאי או מוצר כלכלי, אלא הוא הזהות הלאומית שלנו, ההיסטוריה החיה שלנו, וסמל לסרבול שלנו כבני אדם, והדגיש כי ענף הזית הפלסטיני שומר על ממוצע ייצור שנתי של כ-100 אלף טון זית, מתוכן מיוצרים הסוגים הטובים ביותר של שמן זית כתית מעולה (Premium Extra Virgin) כדי לספק את הצריכה המקומית שלנו, ולייצא את היתר כדי להיכנס לשווקים הבינלאומיים, למרות כל המכשולים והאתגרים הבלתי רגילים.

פיוד ציין כי ענף הזית הפלסטיני נתקל ב-(13) בעיות שונות, הכוללות הרס עצים, התפשטות מחלות, הקטנה של החזקות בגלל פיצול הבעלות, חוקים לא צודקים של הכיבוש, התנהגויות אלימות של מתנחלים וגדר ההפרדה, בנוסף לחוסר מודעות, עלויות ייצור גבוהות ועלייה באובדן השמן במילוי לרמות גבוהות מאוד, כמו גם הצורך הדחוף לעדכן את המילוי ולפתח את ההדרכה החקלאית. הוא הדגיש כי מעל כל האתגרים הטכנים ישנו אויב סביבתי עולמי המאיים על כולנו, והוא השינוי האקלימי.

הוא הוסיף "טמפרטורת האוויר בפלסטין עלתה בממוצע ב-1.4 מעלות צלזיוס מאז 1950, וצפויה להגיע להפרש של שתי מעלות עד 2050", והדגיש כי אנו עדים לירידה ולתנודות חזקות בכמות המים, ולירידה במספר ימי הגשם בממוצע של 4 עד 6 ימים בכל עשור, עם התרחבות של תקופות היובש בעונת החורף והזזה של המנהל. הוא המשיך "תסיסה זו בחום ובמים מאיימת על מחזור הצמיחה של העץ, ומכפילה את תופעת המעומד. דבר זה מותאם לכך שעשוי להיווצר ירידת ייצור פלסטין מ-100 אלף טון זית בשנה, כממוצע בעשור האחרון, למספרים נמוכים בהרבה עד 2050, שלא לדבר על ירידה אפשרית באיכות השמן בשל התמהמהות זמנית ובגלל ההשפעות הפיזיולוגיות המעלים רמות כימיות מסובכות כמו עלייה במרכיבי דלתה 7, כתוצאה מהיובש הקשה.

פיוד הדגיש כי המכשול הגדול ביותר להתפתחות ענף השמנים הפלסטיני נותר הכיבוש הישראלי, המנהל מלחמה ממושכת על ענף זה דרך שלושה מישורים נמרצים: הראשון: המצור הכלכלי והחוקים הצבאיים: רשויות הכיבוש אוסרות על כניסת דשנים וחומרי הזנה לצמחים תחת תירוצים ביטחוניים שקריים, וגוזרות אזורים של הכפר הפלסטיני ברשת של מחסומים ושערים ברזליים, מעבר לכך שאתרים ומעברים גבוליים נסגרים למטרות השהיה והעיכוב של ייצוא שמן הזית הפלסטיני לרשתות השוק העולמיות. השני: התנהלות התנחלויות וההתקפות בשטח: מאות מיליוני דונמים הופקעו לצורך בנייה והרחבת התנחלויות בלתי חוקיות, והוא ציין כי המתנחלים, באחראיות הצבא, מבצעים התקפות יומיומיות הכוללות שריפת וחתיכת עצי זית עתיקים, גניבת יבולים בגלוי בעונות הקטיף, ומניעת חקלאים לגשת לקרקעותיהם הסובבות את ההתנחלויות בכוח הנשק.

מהשלישי מתבטא בגדר ההפרדה: גדר זו גרמה לאסון סביבתי והומניטרי והפרידה בין שטחים נרחבים של מטעי זית מהמשובחים. הגישה לעצים המבודדים האלו מחייבת את הכיבוש להטיל מערכת 'היתרים צבאיים' מוזרה ומבזה, שרבים מהם נדחים באופן קבוע, מה שמוביל לכך שאלה אלפי עצים מתים ונובלים בשל מניעה של טיפול ועיבוד מהם.

פיוד דרש מהמועצה המייעצת בוועד המחקר הבינלאומי לזית לנקוט צעדים מוסדיים ופרקטיים מחמירים כדי להגן על עץ הזית והאדם הפלסטיני שמייצגים סמל של שלום וקשיחות באזור הים התיכון." הוא הדגיש את הצורך בלחץ בינלאומי כדי להבטיח את הגישה הבטוחה והלא מותנת של החקלאים לקרקעותיהם מאחורי הגדר, בנוסף למימון פרויקטים חיוניים בפלסטין, כדי להתמודד עם היובש האקלימי, והמאבק הביולוגי במחלות והכנסת טכנולוגיות חדשות למילוי.

יש לציין כי המועצה הבינלאומית לזית הוקמה בשנת 1959 והיא אחת מהארגונים التابعة לאומות המאוחדות, והמועצה המייעצת שלה מקיימת שתי פגישות בשנה אחת מהן ביוני, המתקיימת כל פעם במדינה הנבחרת, והשנייה בנובמבר מתקיימת באופן קבוע בספרד.