איך סמוטריץ' משנה את המפה הגיאוגרפית של יהודה ושומרון כדי להכשיל את פתרון שתי המדינות?

סאדנאוס - דיווחים ישראליים חושפים עלייה משמעותית בקצב התרחבות ההתיישבות ביהודה ושומרון, במסגרת אסטרטגיה בראשות שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ', השואפת - לפי דבריו - לכפות מציאות גיאוגרפית ופוליטית שתמנע את הקמתה של מדינה פלסטינית בעתיד. ארגוני זכויות אדם ומומחים ישראליים הזהירו כי מדיניות זו מציינת מעבר מהיר לסיפוח בפועל של השטחים הפלסטיניים הכבושים.

בראיון עם עיתון "ישראל היום", אמר סמוטריץ' כי הפרויקט ההתיישבותי שמבצע הממשלה הנוכחית יצר "מהפכה" ביהודה ושומרון, מציין את הקמתן של כ-160 חוות מתיישבות, ואישור של יותר מ-100 התנחלויות חדשות, ושיבת ההתיישבות לאזורים בצפון יהודה ושומרון לאחר ביטול חלקים מחוק ההתנתקות, בנוסף להשקעות של מיליארדי שקלים במיזמי תשתיות.

סמוטריץ' הדגיש כי החוות ההתיישבותיות לא מהוות רק התיישבות מגוננת, אלא הפכו ל"הכלי המאפשר ליצור רצף טריטוריאלי" כהגדרתו, והסביר כי המטרה היא לבנות חיבור גיאוגרפי בין ההתנחלויות הישראליות, תוך חיתוך ההתרחבות הגיאוגרפית הפלסטינית לאזורים נפרדים.

הוא אמר כי חזון זה התגבש לאחר לימוד המפות שהוצגו במסגרת "תוכנית טראמפ", שהראו - לפי דבריו - כי לפלסטינים יש רצף גיאוגרפי, בעוד שההתנחלויות הישראליות נראות כאיים מבודדים, והוסיף כי הממשלה פועלת להפך את המשוואה הזו באמצעות הקמת רשת מחוברת של התנחלויות וחוות מתיישבות.

סמוטריץ' הסביר כי הממשלה רצה נגד השעון כדי להסדיר את מעמדו של מספר רב ככל האפשר של מוקדים וחוות מתיישבות לפני כל בחירות עתידיות, במטרה להעניק להם סטטוס חוקי שיקשה על פינוי בעתיד לכל ממשלה שעלולה לאמץ כיוון פוליטי שונה.

סמוטריץ' האשים גם מנהיגים באופוזיציה - בהם נפתלי בנט וגדעון סער - בקיום קשרים עם בכירים אירופיים לשם חידוש המסלול הפוליטי, וציין כי כל שינוי ממשל עשוי להוביל לעצירת הפרויקט ההתיישבותי ולחזרה למשא ומתן פוליטי שיכלול פינויים של התנחלויות ומוקדים מתיישבים.

הוא הוסיף כי אירועי ה-7 באוקטובר 2023 שינו את דעת הקהל בישראל, והדגיש כי הדיון על יהודה ושומרון אינו אידיאולוגי יותר, אלא הפך להיות מקושר לביטחון, כאשר לרוב הישראלים - לפי הערכתו - אין כבר תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית.

בדו"ח מורחב, העיתון "הארץ" ראה כי מה שקורה ביהודה ושומרון חורג מהתרחבות ההתיישבות ומייצג פרויקט מאורגן לשינוי המפה הפוליטית והגיאוגרפית של האזור, דבר שיביא לסיכול אפשרות מימוש פתרון שתי המדינות.

הדו"ח ציין כי ישראל הקימה מאז 1967 ועד הקמת הממשלה הנוכחית 127 התנחלויות, והממשלה הנוכחית לבדה אישרה את הקמתן של 103 התנחלויות חדשות, בנוסף ליותר מ-300 מוקדים מתיישבים שפעולות להסדרת מעמדם מתנהלות, מתוך כ-140 מוקדים שהתקדמו בתהליך ההכרה הרשמית בהם, מה שמעלה את מספר המוקדים ההתיישבותיים ביהודה ושומרון ליותר מ-470 מוקדים.

לפי הדו"ח, שינוי זה התרחש לאחר שינוי מבנה ניהול ענייני יהודה ושומרון, שבו סמוטריץ' הוקנו סמכויות רחבות בתוך משרד הביטחון לפיקוח על תכניות הבנייה, קרקעות וניהול אזרחי באזור "ג", וכי הסמכויות של שר הביטחון בהענקת רישיונות בנייה צומצמו, מה שהוביל להאצה חסרת תקדים בהליכי האישור למיזמים ההתיישבותיים.

בהתאם ל"הסכם אוסלו 2" שנחתם בשנת 1995, מחלקת יהודה ושומרון מחולקת לשלושה אזורים "א", "ב" ו"ג". האזור "א" נמצא תחת שליטה פלסטינית מלאה, בעוד האזור "ב" נמצא תחת שליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית, והאזור "ג" נמצא תחת שליטה ישראלית מלאה ומהווה כ-60% משטח יהודה ושומרון.

הדו"ח הוסיף כי הממשלה אישרה עד סוף שנת 2025 יותר מ-40 אלף יחידות דיור בהתנחלויות, ואחר כך הכריז סמוטריץ' כי המספר עלה ל-60 אלף יחידות, לעומת שש התנחלויות בלבד שאושרו במהלך העשור שקדם להקמת הממשלה הנוכחית.

לפי נתוני משרד האומות המאוחדות לתיאום עניינים הומניטריים (אוצ"ה), כיום קיים 925 מחסום ביהודה ושומרון, רובם בכניסות לכפרים, וכי הדרכים שמקשרות בין האזורים הפלסטיניים מידרדרות בהדרגה.

והמעבר מכפר לכפר אחר הפך למשימה מורכבת, כאשר נקודות הבדיקה נפתחות ונסגרות ללא הודעה מוקדמת, ונגישותם של הפלסטינים לשירותים ולעבודה מחוץ לאזורים המבודדים שבהם הם חיים מצטמצמת, כשכל מעבר לאזור אחר מחייב לעבור דרך האזור "ג".

כמו כן, צפיפות ההתנחלויות לאורך הדרכים במעברים האלה מגביל את הפלסטינים בשטחים הולכים ומצטמצמים, ומעמיקה את הפער בין האזורים הפלסטיניים המבודדים.

הממשלה אישרה עד סוף שנת 2025 60 אלף יחידות דיור בהתנחלויות (רויטרס)

העיתון ראה שהתפשטות הנוכחית לא מכוונת רק להגדלת מספר המתיישבים, אלא לשינוי הגיאוגרפיה הפלסטינית על ידי הקמת התנחלויות חדשות במיקומים אסטרטגיים, לאורך הדרכים הראשיות, ובין הקיבוצים הפלסטיניים, דבר שיביא לחלוקת האזורים הפלסטיניים ומנע הקמת מדינה פלסטינית מחוברת גיאוגרפית.

העיתון דיווח על דבריה של חגית עפרן - מצוות המעקב על ההתיישבות בתנועת "שלום עכשיו" - כי יהודה ושומרון חוותה במהלך שלוש השנים האחרונות שינוי מהותי, המיוצג בהקמת התנחלויות חדשות, בהשקעת מיליארדי שקלים בתשתיות, ובכיבוש שטחים נרחבים, מטעי להחליש את הרשות הפלסטינית, והזהירה כי התפתחויות אלה מטילות עומסים ביטחוניים ופוליטיים גוברים על ישראל.

הדו"ח עמד גם על תופעות המוגדרות כהיסטוריות, ובהן הסדרת התנחלויות בתוך אזורי ירי צבאיים, ואישור מוקדים מתיישבים שנבנו חלקם על קרקע פלסטינית פרטית, בנוסף להקמת התנחלויות ליד קיבוצים פלסטיניים שעקרו תושביהם בשנים האחרונות, מה שנחשב על ידי ארגוני זכויות האדם כחלק ממדיניות שמטרתה לשנות את המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית ביהודה ושומרון.

בסיום הדו"ח, הדעות בין המומחים הישראלים באשר לעתיד מדיניות זו חולקו, בעוד שארגונים כמו "שלום עכשיו" ו"קרן נבות" טוענים כי היקף ההתיישבותי מקשה על חזרתה עם הזמן, מציין החוקרים שאול אריאלי כי חלק גדול מההתנחלויות החדשות עדיין בשלביהם הבירוקרטיים, וכי האפשרות להגיע להסדר פוליטי הפכה ליקרה יותר מבחינה פוליטית וביטחונית ככל שימשכו תהליכי הבנייה וההסדרה.