לאחר ש"פתרונות הקרקע" הסתיימו.. האם הממשלה יכולה לארגן אחוז מהמשכורת לפני החג?

סדא ניוז: המרווח הפיננסי מול הרשות הפלסטינית הולך ומצטמצם חודש אחרי חודש בצל המשך "ישראל" בהחזקת כל כספי מס המעבר זה החודש העשירי ברציפות, שהם כ-68% מההכנסות הכלליות. במהלך החודש שעבר ערך שר האוצר והמתכנן ד"ר אסיף דלאמה מסיבת עיתונאים כדי להציג את עומק המשבר הכספי שעוברת הרשות הפלסטינית, אותו תיאר כ"משבר קיומי", והצביע על כך שהרשות סיפקה את אחוז ה-60% בתשלום האחרון ב"נס כמעט" מבלי לחשוף את מקורות הכסף, אשר סדא ניוז יודעת כי היא התבססה על הכנסות מקומיות והקלות בנקאיות עם ערבויות מגורמים מקומיים.

וכשהפנתה סדא ניוז שאלה ישירה לשר אודות האם המשבר הנוכחי ידרוש מהרשות הפלסטינית לסטות מאחוז ההוצאה הרגיל במהלך החודשים האחרונים, שעמד על 60% והכי נמוך 2000 שקל, לא סיפק השר תשובה חד משמעית בנושא, והסתפק באומרו כי משרד האוצר והמתכנן יפעל לפי מה שיש לו מהאפשרויות.

ד"ר אסיף דלאמה, שציפה לעובדים ולציבור לגרוע יותר בהתבסס על הנתונים הפיננסיים הקיימים, באומרו "פתרונות הקרקע הסתיימו", בהתייחסו לשימוש במשאבים המקומיים, הודיע באותו הזמן על חוסר היכולת של המשרד להמשיך באחוז ההוצאה הרגיל, שבו התחייבה הממשלה במהלך החודשים האחרונים, והציג כי כדי לשלם 60% מהמשכורת עם מינימום של 2000 שקל, יש צורך לספק כ-720 מיליון שקל, וזהו משימה כמעט בלתי אפשרית בצל המשך החזקת כספי המעבר, וחוסר התקדמות בסיוע חיצוני עד אמצע השנה הנוכחית, בנוסף לירידה בהכנסות המקומיות שלא עולות על 350-400 מיליון שקל לחודש, בצל התחייבויות הרשות הפלסטינית לבנקים לשלם עבור שירות החוב בהרבה כ-300 מיליון שקל לחודש.

ועם התקרבות סוף חודש רמאדן הקדוש וחג הפיטר, תוהים עובדי המגזר הציבורי, שמספרם כ-(172) אלף עובדים, לגבי מועד ומאפייני התשלום, בצל חוסר יכולת הממשלה.

סדא ניוז יודעת ממקור מעודכן כי הסיטואציה החודש נחשבת לגרועה ביותר מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994, מציינת כי לא הוחלט עד כה על מועד התשלום ואחוזו, אך אישרה כי האחוז יהיה פחות בהכרח מהחודשים הקודמים, כלומר, משרד האוצר לא יוכל על פי הנתונים הקיימים לספק את אחוז ההוצאה הרגיל.

המקור ציין כי התמונה תהפוך ברורה יותר במהלך השבוע הבא, אך הדגיש כי הנתונים רעים שכן ההכנסות המקומיות היו נמוכות מהתחזיות, והסביר כי ההנחה הייתה כי מחזור הצריכה במהלך חודש רמאדן הקדוש יהיה גבוה, דבר שהיה יכול לחזק את ההכנסות המקומיות, אך זה לא קרה בשל הירידה בכוח הקנייה של האזרחים, בנוסף לפרוץ המלחמה עם איראן והטלת סגירות נוספות ומחסומים שהשפיעו על התנועה המסחרית, ועל ההכנסות ממס המקומי. והמקור שיער כי הרשות הפלסטינית תנסה שוב לפנות להקלות מהמערכת הבנקאית, אך הוא הזיל הסיכוי להצלחת צעד זה, בצל חוסר היכולת של הממשלה לספק ערבויות.

המקור הדגיש שהתמונה לא תתבהר במלואה לפני סוף השבוע הבא, אך הנתונים הנוכחיים אינם חיוביים, ומקנים מציאות מורכבת שיאלץ את הממשלה לבחור בדרכים קשות, כמו ניסיון לארגן אחוז מהמשכורת (40-50% לדוגמה), או תשלום חלק ממשכורת תוך התחייבות הממשלה על תשלום חלק שני לאחר החג (דוגמת תשלום של 30% לפני החג וכך גם לאחר תקופה של חלוף חופשת החג), או תשלום סכום קבוע לכל העובדים (2000-2500 שקל לדוגמה).

המקור ציין כי כל האפשרויות נותרות פתוחות, והן לא הוכרעו עדיין, בהמתנה למה שיתקיים מהכנסות, אך הוא חוסם שאפשרות הממשלה להצליח לספק אחוז תשלום במהלך החודשים האחרונים.

יש להזכיר שישראל פנתה להפסיק את העברות מכספי המעבר לחלוטין מאז כ-(10) חודשים, בניסיון לצמצם את כספי המעבר ולדחוף לכיוון של קריסה פיננסית, תוך שציינו כי לא העבירה יותר משליש מהם מאז אירועי השביעי באוקטובר 2023 לאחר הטלת הנחות נוספות על כספי המעבר הנוגעים לשכר העובדים של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה, אשר מוערכים בכ-272 מיליון שקל לחודש.

ועובדות ממשרד האוצר והמתכנן חשפו כי גובה חובות הממשלה והחובות המצטברים לטובת מקומות שונים הגיעו בסוף שנת 2025 לכ-47.4 מיליארד שקל. כאשר חשבון השכר החודשי מגיע לכמעט מיליארד וחמישים מיליון שקל, בזמן שישראל מחזיקה בסביבות (16) מיליארד שקל מכספי המעבר אשר מוקפאים דרך תביעות פיצויים שמעלים מתנחלים בבתי המשפט הישראליים. והיה שהשר לאוצר ולמתכנן ציין קודם לכן כי מספר התביעות המוגשות על הרשות הפלסטינית בבתי המשפט הישראליים מגיע ל-(475) תביעה, אשר אומד גובה הפיצויים בהן לכ-65 מיליארד שקל, כלומר, גובה הפיצויים יכול להגיע לכמעט ארבעה פעמים מגובה כספי המעבר המוחזקים.