העמלות פוגעות בכיסיהם של תושבי עזה.. בזמן שאלות על תפקיד רשות המטבע הפלסטינית?

דו"ח כלכלה סדנא - מאז התפרצות המלחמה בעזה, ולאחר שנתיים מתחילתה, חיו תושבי האזור תחת נטל של משברים כלכליים מתמשכים שדחפו אותם לחסות של ניצול כלכלי, בהעדר מוחלט כמעט של התערבויות מכריעות מצד הגורמים המוסמכים, ובראשם רשות המטבע הפלסטינית, שהסתפקה במעקב מבלי לנקוט צעדים אפקטיביים.

במהלך המלחמה, לאור הקריסה הכלכלית שהשפיעה על המדינה, ניצבו האזרחים בפני משבר חריף במזומן, מה שדחף אותם לפנות לסוחרי כסף ולבעלי הון כדי למשוך את כספם מחשבונות הבנק האלקטרוניים בתמורה לעמלות גבוהות. העמלות החלו בשיעור של 5% בתחילת המלחמה, אך במהרה עלו ל-50%, והיו יציבות בחודשים האחרונים בין 35% ל-38%, מה שהיווה נטל נוסף על הציבור שכבר היה עייף.

ואין זה הסתיים בנקודות ההפקדה בלבד, אלא התפשט גם למוצרים שנקנים דרך אפליקציות אלקטרוניות, כאשר כמה סוחרים גבו עמלות נוספות על המוצרים, מה שהוביל לעליית מחירים בלתי מוצדקת, בזמן שההעדר מוחלט של פיקוח היה נוכח.

למרות הפניות החוזרות ונשנות של האזרחים לרשות המטבע הפלסטינית, האחרונה לא נקטה צעדים מעשיים כדי להפסיק את הדימום הכלכלי הזה, והסתפקה בהנחות שאינן חורגות מהתחומים של ניחום, מבלי שתהיה תוצאה אמיתית על פני השטח, על פי אזרחים שדיברו עם שליח כלכלה סדנא בעזה.

אף-על-פי-כן, הצעדים שננקטו על ידי הגורמים המוסמכים היו לעיתים רבות הפוכים, בהן הוקפאו אלפי חשבונות בנק של אזרחים שנאלצו להשתמש בהם באופן אינטנסיבי, ונרמסו ארנקי "ג’ואל בי" ו"באל בי", למרות שהתושבים סמכו עליהם כדי לקבל סיוע מגורמים צדקה ובינלאומיים, על פי מה שהצהירו אזרחים מעזה לשליח כלכלה סדנא.

מדיניות לא מדוקדקת זו דחפה סוחרים להכריח את האזרחים להיפרד ממטבעות ישנים או מתבלים, כמו שטרות של עשרים או עשרה שקלים, אפילו מהשטר החדש של חמישים שקל, מה שיצר עוד משבר מזומן בשוק המקומי.

לאור התמונה המורכבת הזו, נשאל השאלה: האם מה שחלף על פני רשות המטבע במהלך מלחמת הזאת, תוכל היא לתקן לאחר המלחמה? והאם תצליח לשוב ולזכות באמון האזרחים דרך צעדים מעשיים שיחזירו את האיזון לשוק וישמרו עליהם מפני התפרצות סוחרי הכסף?

בשיחתם עם שליח "כלכלה סדנא", אישרו אזרחים מעזה כי רשות המטבע לא עמדה באירוע ולא נקטה צעדים מרתיעים כנגד "סוחרי מלחמה", דורשים לאחר המלחמה בהתערבויות אמיתיות בשטח, שאינן מסתפקות בשלטים ובמסמכים, אלא שמקימות גבול אמיתי ל ניצול שהוא פך חלק מיומניהם הכלכליים.

חדשות כלכלה מעזה ציינה לכלכלה סדנא באומרה: "מה שעלול להעשות בעזה זו לא רק מהות של משבר מזומן, אלא קריסה במערכת ההגנה הכלכלית, שבה נראים האזרחים כטרף קל ל תאוות השוק, תחת העדר תפקיד פיקוח אמיתי מצד רשות המטבע, שדורשת היום יותר מכפי שהייתה כעת לפני כן להתקדם בצורה סדירה, ולא להסתפק במעקב שקט".

אחרים רואים כי רשות המטבע לא ניתן להאשים בזמן המלחמה הקשה ששרפה את הכל והכל בעזה, שהייתה גדולה על כולם, תוך הדגשתה של הצורך בהתקדמות לאחר שהמלחמה הסתיימה ולקחה את משא החשמל.

חלק מהצעדים שחסרים מרשות המטבע

כלכלן נוסף אומר לכלכלה סדנא: "בזמן המשבר החריף שחיו תושבי עזה, הייתה לרשות המטבע הפלסטינית הזדמנות להתערב באופן מיידי ומכריע דרך סדרת צעדים שהיו בצמצום את ההתפרצות של סוחרי הכסף ולהגן על האזרחים מניצול, אולי האורך החשוב המיוחדת: לקבוע תקרה חוקית לעמלות על פעולות משיכת כסף מחשבונות אלקטרוניים, כך שלא יוחרגו אחוזים שנמצאות ביחס נכון למצב כלכלי חירום.

הוסיף: "כמו כן, להרחיב את תחום הארנקיים האלקטרוניים כמו "ג’ואל בי" ו"באל בי", ולהקל על השימוש בהן ללא מגבלות, במיוחד לאור של התלות של האזרחים בהם כדי לקבל סיוע".

המשיך: במצב הנוכחי לאחר הפסקת המלחמה חובה לעבוד על מציאת הסוחרים שהשתמשו באנשים ולקחת צעדים משפטיים נגדם, לסגור את חשבונותיהם וארנקיהם האלקטרוניים, ולעבוד על תיאום הכנסת מזומן מספיק כדי להניע את המצב הכלכלי בעזה, והדבר החשוב הוא לעבוד על תוכנית אמיתית לחידוש הסקטור הבנקאי בעזה ולשקם את התשתית הבנקאית.

שאל: "האם רשות המטבע תוכל לנהל את התמונה הכלכלית והפיננסית לאחר המלחמה, או שנחזור לניסיון שהתרחש במהלך המלחמה בגדה המערבית, דרך הוצאת הוראות רצופות שפעמים רבות היו לא מספיקות לפתרון המשברים הנובעים מהמלחמה, שלא לדבר על כך שכמה פעמים הן רק החמירו את המשבר והתמונה הפיננסית והבנקאית בגדה המערבית?!".

ציין את הצורך ב"פיקוח חמור על הסוחרים והמרוצרים המובילים עמלות לא חוקיות, עם הטלת סנקציות רדיאיות על המפרים".

וכמה מומחים אחרים הזהירו שהמצבים עשויים לעמוד בפני תמונה מסובכת יותר ממה שראינו בגדה המערבית לאחר ההתקפה הישראלית בשנת 2002, שכן מדובר בהמזלה של תשתית בנקאית שלמה, ובקריסה רחבה באמון התושבים בעזה במערכת בהובלת רשות המטבע כשלא עמדו לצידם במהלך המלחמה, ולא הייתה התערבות אמיתית לסיים את ההתפרצות של סוחרי הכסף והעמלות במהלך המלחמה, שלא ביקשו לסגור למשל את חשבונותיהם וארנקיהם האלקטרוניים של סוחרי העמלות המפרים, דבר שהיה יכול להוות הרתעה חזקה עבורם ולכך שהרשת המוסדת הלכה עליהם מחוץ לעזה".

והבינו שבזה יש אתגרים ראשונים הנוגעים ליכולת רשות המטבע לעבוד באופן אמיתי בשטח, רחוק מהודעות ומהצהרות תקשורתיות.

והשאלה המורת המוביל: כיצד רשות המטבע תוכל לשכנע את הבנקים שעבדו בשטח לחזור להשקעות בשטח, לאחר כל ההפסדים התפעוליים והכספיים וביטחונות האשראי, ואובדן מוחלט של התשתית הבנקאית מהסניפים ועם רמת הביטחון הנדרשת כדי להבטיח הפעלת הבנקים האלה, כמו גם עם היעדר מנגנון ברור לתיאום מאמציהם בהכנסת מזומן פנימה והחוצה מהשטח על פי הצרכים של העבודה הבנקאית, או האם רשות המטבע תישאר חסרת יכולת שוב ותשאיר את הבנקים להתמודד עם האתגרים האלה לבד כפי המצב הנוכחי בגדה המערבית? או האם היא תשתמש רק בסמכותה החוקית כדי לחייב את הבנקים למרות כל התחשבות בסכנות הפיננסיות והכלכליות והתפעוליות, שהבנקים לוקחים בחשבון כאשר הם שוקלים את חידוש הפעולה לפי מה שנדרשות הנורמות הבנקאיות התקינות.