"המושבה הדיגיטלית".. דימום כלכלי יומי מכיסו של האזרח הפלסטיני

סאדנהוז - ברקע המציאות הכלכלית והפוליטית המורכבת שחווה פלסטין, ואובדן מקור ההכנסה של אלפי פלסטינים בשל המושבה והפקעת הקרקעות, הכיבוש הישראלי לא הסתפק בלקיחת השליטה על הקרקע בלבד.. אלא מתפרס לעמק יותר דרך מושבה טכנולוגית מוגברת.

הכיבוש הישראלי שותל את מגדליו במחוז חברון ובאזורי יהודה ושומרון, שוחט את השליטה על הקרקע והבידור יחד, ונחשב לצורת מושבה.

לקריאה על הדו"ח: 

תעשיית התקשורת.. נחשבת לאחת מהעמודות החשובות בכלכלה הלאומית שממוטטת ישראל ומפרה בכך את כל ההסכמים.. ולאחר מכן מנסה לגלות חוקים חדשים דרך חוק התקשורת הישראלי המתפרסם בשנת 1982, אשר מחשיב את יהודה ושומרון כאדמות השייכות ל"מדינת ישראל".

בנוסף, נטען על הצורך של המתנחלים לתקשר עם צוותי החירום במקומות רבים שאין בהם רדיו.
אמיר דאוד, מנהל התיעוד במשרד ההתנגדות לקיר והמושבה, ציין במהלך שיחתו עם סאדנהוז ש"חוק זה נחשב לשלל החוקים והצעדים הראשונים שננקטו על ידי מדינת הכיבוש, במסגרת ההכנה שלה לתהליכי הסיפוח והכנסת ריבונות על האדמות הפלסטיניות".

הוא הוסיף: "חשוב לאשר שפרויקט הסיפוח והכנסת הריבונות לא מתבצע על ידי צעד אחד בלבד, אלא מתנהל דרך מסלולים רבים בו זמנית. זה מראה שחשיבת הסיפוח אינה חדשה או זמנית לאחר שנת 2020, אלא היא חלק מהחזון הישראלי מאז תחילת הכיבוש, כשישראל רואה את האדמות הפלסטיניות כאדמות שניתן לספח בכל רגע".

דאוד ציין כי "מספר המגדלים של חברות התקשורת הישראליות שהוקמו על אדמות יהודה ושומרון הגיע עד סוף 2020, ל-559 מגדלים, הפזורים על פני הגיאוגרפיה הפלסטינית, מה שמעיד על צד מהמדיניות של שליטה והכנסת עובדות קיימות".

סמכויות שאינן חוקיות אינסופיות מוענקות לחברות הישראליות ללא אישוריהם הסדירים.. באותו הזמן שבו נמנע מהחברות הפלסטיניות לשפר את התשתית שלהן, ונתקלים בהגבלות שמקיפות ומגבלות את עיסוקיהן.

לצידו אישר ליית דרעמה, המנהל המנכ"לי של משרד تنظیم قطاع الاتصال, לסאדנהוז, שקיימות אתגרים אמיתיים שעומדים בפני תעשיית התקשורת הפלסטינית, במיוחד לאור ההתפשטות הבלתי מסודרת של מגדלי חברות התקשורת הישראליות באדמות הפלסטיניות, ואמר: "אנו באמת מתמודדים עם בעיה הנוגעת לקיומם של מגדלים גבוהים של חברות תקשורת ישראליות באזורים שלנו, ללא דעות המוטלות עליהם או ممنעים מכניסתם".

דרעמה ציין כי המשרד קיבל במהלך החודש הקודם מספר תלונות הקשורות למגדלים פלסטיניים בכמה אזורים, והסביר: "אנו פנו לקהילה המקומית באותם אזורים, קיימנו מפגשים ישירים עם צוותינו המכנית והביצועית, והענקנו את המודעות הנחוצה על אופי עבודת המגדלים והמחויבות של חברות פלסטיניות לסטנדרטים ולקריטריונים כדי להבטיח שהשירות יינתן לאזרחים בצורה הטובה ביותר האפשרית".

כמו כן, הוא הדגיש כי "המשרד, בשיתוף פעולה עם החברות הפלסטיניות, עובד על התגברות על רבים מהאתגרים הטכניים והניהוליים, ושואף בצורה מתמדת להקל על המכשולים ולשפר את מצב תעשיית התקשורת בפלסטין, על אף התנאים הפוליטיים וההגבלות המוטלות".

כל זה עומד מולו תעשיית התקשורת הפלסטינית כובלת.. היא מתמודדת עם אתגר מורכב המיוצג בהתפשטות הבלתי חוקית של חברות התקשורת הישראליות בתוך יהודה ושומרון, ומה שנובע מכך נגרם הפסדים כלכליים.