"ההתיישבות הדיגיטלית".. דימום כלכלי יומי מכיסו של האזרח הפלסטיני

SadaNews -בעיצומם של המציאות הכלכלית והפוליטית המורכבת שחווים פלסטינים, ואובדן פרנסתם של אלפים בעקבות ההתיישבות והפקעת קרקעות, הכיבוש הישראלי לא מסתפק בשליטה על הקרקע בלבד.. אלא מתרחב מעבר לכך עם התיישבות טכנולוגית נרחבת.

הכיבוש הישראלי שותל את מגדליו במחוז חברון ובאזורים שונים ברחבי הגדה המערבית, שולט הן על הקרקע והן על השידור, וזו נחשבת לצורת התיישבות.

לקריאת הדו"ח: 

תחום התקשורת.. נחשב לאחד מעמודי התווך הכלכליים של הלאום, שהורס ישראל וכך מפרה את כל ההסכמים.. ואף מנסה לְחוקק אותם בעזרת החוק הישראלי לתקשורת שהופק בשנת 1982, המחשיב את הגדה המערבית כקרקעות שייכות ל"מדינת ישראל".

מלבד טיעון הצורך של המתיישבים ליצור קשר עם צוותי החירום במקומות רבים שאליהם לא מגיעה הרשת.
אמיר דאוד, מנהל התיעוד במועצה נגד החומה וההתיישבות, הדגיש במהלך שיחתו עם SadaNews כי "החוק הזה נחשב לאחד מהחוקים והצעדים הראשונים שנקטה מדינת הכיבוש, בהקשר להכנה שלה לפעולות הסיפוח והכנסת הריבונות על אדמות פלסטיניות".

הוא הוסיף: "חשוב להדגיש שהפרויקט של הסיפוח והכנסת הריבונות לא מתבצע דרך צעד אחד בלבד, אלא מתנהל במסלולים רבים ובו זמנית. זה משקף שהרעיון של הסיפוח אינו חדש או מפתיע לאחר שנת 2020, אלא הוא חלק מהחזון הישראלי מאז תחילת הכיבוש, כאשר ישראל רואה באדמות הפלסטיניות כהאפשרות לסיפוח בכל רגע".

דאוד ציין כי "מספר מגדלי חברות התקשורת הישראליות שהוקמו על אדמות הגדה המערבית הגיע עד סוף שנת 2020 ל-559 מגדלים, המפוזרים ברחבי הגיאוגרפיה הפלסטינית, וזה משקף צד אחד מתוך מדיניות השליטה והכנסת הטרף".

סמכויות בלתי חוקיות אינסופיות מוענקות לחברות הישראליות ללא אישורים ניהוליים.. באותו זמן שבו חברות פלסטיניות נמנעות משיפור התשתיות שלהן, ומתמודדות עם הגבלות שמקיפות ומפחיתות את עסקיהן.

מנגד, ליית' דירעמה, המנהל التنفيذي של הרשות להסדרת תחום התקשורת, אמר ל-SadaNews, כי ישנן אתגרים אמיתיים שמתמודדות עם תחום התקשורת הפלסטינית, במיוחד לאור ההתפשטות הבלתי מסודרת של מגדלי חברות התקשורת הישראליות באדמות הפלסטיניות, והדגיש: "אנחנו באמת מתמודדים עם בעיה הנוגעת לקיומם של מגדלים גבוהים של חברות התקשורת הישראליות באזורים שלנו, מבלי שישנן רשויות המטילות עליהן הגבלות או שמונעות את נוכחותן".

דירעמה ציין כי הרשות קיבלה בחודש שעבר מספר תלונות הנוגעות למגדלים הפלסטיניים בכמה אזורים, והסביר: "יצרנו קשר עם הקהילה המקומית באותם אזורים, ערכנו מפגשים ישירים עם צוותינו הטכניים והאישיים, וסיפקנו את ההסברה הנדרשת בנוגע לטבע פעולתם של המגדלים ומחויבות החברות הפלסטיניות לסטנדרטים והקריטריונים כדי להבטיח מתן השירות לאזרחים בדרך הטובה ביותר האפשרית".

הוא הדגיש גם ש"הרשות, בשיתוף פעולה עם החברות הפלסטיניות, פועלת לעבור על פני אתגרים טכניים ומנהליים רבים, ומשתדלת באופן מתמשך ליישר מכשולים ולשפר את מצב תחום התקשורת בפלסטין, למרות התנאים הפוליטיים וההגבלות המוטלות".

מול כל זה עומד תחום התקשורת הפלסטיני כעומד במצב הכבול.. הוא מתמודד עם אתגר מורכב המתקיים עקב ההתפשטות הבלתי חוקית של חברות התקשורת הישראליות בתוך הגדה המערבית, ומהנגרם מכך של אובדן כלכלי.