חוקי הבחירות הפלסטינית בין השתתפות, הגזמה ושליטה ריבונית

לבסוף, פורסם המערכת הבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית לשנת 2026 והחלטה לפי החוק מספר 10 המתוקן להחלטה לפי החוק מספר 1 לשנת 2007 בנוגע לבחירות הכלליות ושינוין בעיתון הרשמי שפורסם ב-18/6/2026; כתיעוד רשמי שאין ממנו חזרה וכל שינוי שעשוי לקרות בהם דורש החלטה חדשה באותו אופי חקיקתי. התיקונים האחרונים בחוק הבחירות הכלליות כוללים היבטים חיוביים חשובים בראש ובראשונה הפחתת גיל ההתמודדות, והגדלת ייצוג הנשים בתוך רשימות המועמדים, בנוסף להורדת אחוז החסימה ל-1%, תוספות אלו מחזקות הזדמנויות להשתתפות ולייצוג בכל נאמנות בחירות עתידיות. אבל מנגד ישנם כמה הערות קלות עליהם, והן;

(1) התייחסות לאפשרויות מדינת פלסטין שהיא מדינה גדולה
המחוקק הפלסטיני מתייחס לאוצר מדינת פלסטין ברוכות רבה או שהמחקרים שמוצגים בפניו לא מציידים אותו במידע בנוגע להשפעות הצעדים או העלויות וההשלכות הכספיות "ההכנה החקיקתית" להגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת "מועצת הנבחרים של מדינת פלסטין" מ-132 חברים ל-200 חברים, כלומר הוספת 68 מושבים. יודגש כי הפלסטינים התחילו את عهدם במועצה המחוקקת עם 88 חברים בשנת 1996, ובשנת 2005 הוגדל המועצה המחוקקת באמצעות החוק לבחירות לשנת 2005 במספר חברים ב-44 חברים כלומר שליש מחברי המועצה. ייקח בחשבון כי ההגדלה עם המספר הנוסף בהחלטת החוק יגרום לכך שיתעלה על המועצה הקודמת ב-112 חברים כלומר שממוצע ההגדלה בשלושים השנים הקרובות יגיע ל-127%, ועל פי כך מספר חברי המועצה המחוקקת יהיה 455 חברים בשנה 2056. גובה המועצה המחוקקת המוצע נחשב גבוה בהשוואה למספר האוכלוסייה והמוסדות המחוקקים במדינות סמוכות עם אוכלוסייה דומה.
קריאה בעיון אינה עומדת רק על ההגדלה הכינית והחזרתה אלא גם על התקציב בין הרצון הפוליטי ליכולת הכלכלית של המדינה; כל הגדלה מספרית של הנציגים מלווה בהגדלה בהוצאות הציבוריות מאוצר המדינה או במובן מדויק יותר מכיסי אזרחי המסים, כל חבר מועצה צריך משכורת חודשית ומטלות בנוסף לשלושה עובדים לפחות העוזרים לו במשימותיו ותפקידו גם אם ישתמש בעובדים במגזרי הביטחון והשירות הציבורי, ומצריך להטבות או הטבות שנקבעו בחוק הפלסטיני – הן על חשבון האוצר הכללי, כמו כן המספר הזה "200 חברים" זקוק למשרד חדש למועצה המחוקקת המיועד לכינוס ישיבותיו הציבוריות ופגישות הוועדות שלו בפרט שהבניין הישן של המועצה לא תוכנן לקלוט את המספר הזה. מעבר לכך יש להעסיק מספר מספיק ומוכשר במשרד המועצה המחוקקת החדש כדי לענות על הצרכים הטכניים, ההליכתיים והלוגיסטיים להצלחת פעילויות המועצה המחוקקת המוגדלת. כל הנתונים הללו יהיו על חשבון משלמי המסים בצל משבר כלכלי הפוגע בכיסי העם וחוסר תקציבי באוצר הכללי המערער את היכולת לספק שירותים בסיסיים.
 
(2) טעות או זיוף בהודעות חקיקתיות
פורסם ב-14 לחודש הנוכחי באתר סוכנות הידיעות הפלסטינית "ופא" כי הנשיא הוציא החלטה לפי חוק מתוקן לחוק הבחירות, ובאותו הזמן דלפה או פורסמה כפי שמקובל ההחלטה לפי החוק חתומה על ידי הנשיא מחמוד עבאס, בזמן שההחלטה לפי החוק פורסמה בעיתון הרשמי "מהדורה מצוינת 36" שפורסם ב-18/6/2026 (כלומר לאחר ארבעה ימים מההכרזה).
אך נמצאו שינויים בין שתי הנוסחאות הנוגעות לתיקונים בסעיפים 5 ו-7 של החוק החדש, במיוחד שהחדשות שפורסמו על סוכנות "ופא" לא כללו גם את התוספות שנמצאות בפרסום בעיתון הרשמי. במקרה זה, יש צורך בחקירה כדי להבטיח שהמה שנמצא בעיתון הרשמי לא קרה בו טעות בעת פרסומו בעיתון הרשמי, או שיש זיוף בהחלטה לפי החוק שפורסמה עם חותמת הנשיא הפלסטיני. המקרה הזה זקוק לחשיפה במיוחד בשלב הנוכחי הקריטי של היסטוריית העם הפלסטיני; אחרת תהיה זלזול בכל מה שיתפרסם מאוחר יותר מנוסחאות חקיקתיות או צווים והחלטות.
 
(3) הקשר בין ראש המדינה לארגון זקוק לטיפול
לא פתר החוק לבחירות כלליות ומערכת הבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית את שאלת מנגנוני השפע והמרות של ראש הארגון וראש המדינה, השאלה במערכת הפוליטית הפלסטינית; ראש הארגון נבחר מקרב חברי הוועד המבצע הנבחר לפי החוקה של منظمة השחרור על ידי חברי המועצה הלאומית הנבחרים, כלומר שהחברי נבחרים מראש, בעוד שראש המדינה נבחר ישירות ובצורה נפרדת מחברי המועצה המחוקקת לפי חוק הבחירות החוקתי המפורסם, והוא בכך אינו חבר במועצה המחוקקת לפי הנוסחה במערכת הבחירות, אז כיצד הוא יהיה חבר במועצה הלאומית מהשטחים הפלסטיניים. כך גם מי שיהיה לו עליונות במיוחד אם יהיו שני אנשים שונים: ראש הארגון וראש המדינה, זאת היא שאלה הכרחית לפי המערכת הזו, חברי הוועד המבצע כבר לא נחשבים כחברי המועצה הלאומית בתור תפקידם, אלא במצב אחד רק אם ראש הארגון מהגולה מתמודד בשטחים הפלסטיניים לראשות מדינת פלסטין בחוג של שטחים פלסטיניים כלומר שיהיה רשום בשני רישומים בבחירות בפנים ובחוץ, וזה כך פשע בחירות מכיוון ש"עשה שימוש בזכותו להצביע יותר מפעם אחת".
 
(4) הקוטה הנשית לא מכבדת את ההחלטות של המועצה הלאומית
בלי קשר לטעות בנוסח החקיקתי שהגיע בנוסח סעיף 3 של החוק המתוקן לחוק הבחירות בכך מספיק שיהיה פסקה אחת בלבד בדרך הבאה "כל רשימה של מועמדים לבחירות צריכה לכלול מינימום ייצוג של נשים לא פחות מ-30% מהמועמדים בה, כאשר תהיה אישה אחת בין שמות כל שלושה מועמדים המופיעים ברשימה" והפסקה השנייה הנמצאת באותו סעיף היא מיותרת שלא נדרשת, היות והפסקה הראשונה ציינה שהקוטה הזמינה היא כמינימום; כך שלא רצוי בנוסח החקיקתי לאשר את המובן מאליו.
במקרה זה "כל הבטחת הקוטה הנשית של 30% תהיה על רשימות המועמדים ולא להבטחת צריכות במועצה המחוקקת מה שעושה זאת לא מתאים עם ההחלטה של המועצה הלאומית והמועצה המרכזית שהיא שהנוכחות של נשים "הקוטה" במועצה הייצוגית לא תפחת מ-30% מהסך המושבים במועצה המחוקקת.

(5) תזמון הבחירות צריך להיות מחדש קריאו-זמנית
הערכת התזמון של הבחירות מהווה גורם משפיע, במיוחד אם הוא מתואם עם הבחירות הישראליות הקרובות, שכן הממשלה הישראלית הנוכחית עשויה לסרב להקל על ביצועם בירושלים, ולחלש כל תנועה בינלאומית ללחוץ על הממשלה הישראלית, במיוחד אחרי הבחירות לכנסת וכיודעות התוצאות והשינויים או השינויים שיבואו בעקבותיהן.
הדחייה של הבחירות לתחילת השנה הבאה כדי לקבל הבנה וודאית על אפשרות קיום הבחירות עשויה לתת הזדמנות להתמודד עם ממשלה ישראלית חדשה שעשויה להיות יותר מגיבה ללחצים בינלאומיים לעמוד בהבנות הקודמות הנוגעות לבחירות בעיר ירושלים.
 
(6) טיפול בעניינים המשפטיים והפוליטיים כדי להבטיח קיום הבחירות
הצלחה בכל בחירות עתידיות דורשת טיפול בקבוצה של אתגרים פוליטיים ומשפטיים, בראש ובראשונה מכניזם קיום הבחירות בעזה, עידכון הרשם הבחירות, והבטחת השתתפות המצביעים שנכנסו או נמנעו מהגעה לאזורים הולדתם, בנוסף לטיפול בנושא השתתפות הפלסטינים בעיר ירושלים והסיכונים להפר את תהליך הבחירות שם.
 
(7) תזמון הבחירות זקוק לקריאה מחדש של הזמן
הזמן של הבחירות מהווה גורם משפיע, במיוחד אם מתואם עם הבחירות הישראליות הקרובות, שכן הממשלה הישראלית הנוכחית עשויה לסרב להקל על ביצוען בירושלים, ולחלש כל תנועה בינלאומית ללחוץ על הממשלה הישראלית, במיוחד אחרי הבחירות לכנסת וכיודעת התוצאות והשינויים או השינויים שיבואו בעקבותיהן.
הדחייה של הבחירות לתחילת השנה הבאה לקבלת הבנה וודאית על אפשרות קיום הבחירות עשויה לתת הזדמנות להתמודד עם ממשלה ישראלית חדשה שעשויה להיות יותר מגיבה ללחצים בינלאומיים לעמוד בהבנות הקודמות הנוגעות לבחירות בעיר ירושלים.
 
(8) הדרישה הפוליטית וסיכוניה
נוספה דרישה פוליטית בחוק המתוקן לחוק הבחירות שעשויה להוביל לסרבנות להשתתפות בתהליך הבחירות המייצג פתח לסיום ההפרדה הפוליטית מצד אחד, ומאידך בין הגדה המערבית לרצועת עזה, ומאידך יכולה לייצר בידוד פוליטי של קבוצות פוליטיות וחברתיות הנוטות לעבוד באופן סודי דבר שמוביל לקריסות אזרחיות בעתיד. מעבר לכך שהדרישות האלו מפרות את ההוראות של סעיף 9 וסעיף 26 של החוק היסודי המתוקן מצד אחד, ונשיאות מדינת פלסטין חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות האזרח והמדיניות מצד שני.
לדעתי, הסיכון להתמקד רק במה שהוסכם עליו בהסכם האחרון בין הפלגים הפלסטינים שנערך בבייג'ין בשנת 2024 עשוי להיות מועיל או יותר מסוגל להיבחר בו על ידי האמצעים הפנימיים שלו כאשר הוא תנאי שאינו מפלה ומוסכם עליו על ידי כל הפלגות הפלסטיניות ללא יוצא מן הכלל.
 
(9) הדרישות הכספיות מעכבות את ההתמודדות
חוק הבחירות הכללי מספר 1 לשנת 2007 קובע דרישות כספיות סותרות; בסעיף 39 ממנו נכפה סכום בטחוני שמוערך בשלושת אלפים דולר למי שיתמודד לראשות, ובמקביל החוק סעיף 49 מטיל בטחוני של עשרת אלפים דולר על רשימות המועמדים, בעוד שמערכת הבחירות למועצה הלאומית קובעת בסעיף 25 סכום של ששת אלפים דולר. מעבר לכך שכבד הכספי מייצג אפליה בין פלגים פלסטיניים במגזר המדינה והחוץ מצד אחד, וחוסר הערכה של החשיבות של הסמכויות שיש לראש במקרה של ניצחונו.
 
(10) אפליית הפלגים על הרשימות עיכוב להרחבה של השתתפות
עולה מחוק הבחירות הכללי ומערכת הבחירות למועצה הלאומית אפליה בין הרשימות הקמפייניות העצמאיות לבין הארגונים הפוליטיים על ידי קביעת תנאי קיבול הרשימות העצמאיות של חתימות של 3000 בוחרים רשומים ברשימת הבחירות, במיוחד שכמה מהפלגים הפלסטיניים נכשלו להשיג מושבים במועצה המחוקקת בשנת 2006 גם שנה 1996 דבר שאינו מעניק להן "זכות אפליה" שמסווגת לכמה מדינות להשגת תמיכה כספית ממשלתית בקמפיינים הבחירות שלהן. תנאי זה הוטל בנהלים שברצונם לעכב את השקת האזרחים בחיים הציבוריים, שכמעט כלן נכחדו והתמזגו, והוא מתנגש עם הזכויות להשתתפות פוליטית המוגנות בחוק היסוד הפלסטיני.
 
(11) הדרישה מראש לקביעת סכומי ההוצאות ומקורותיהם על הקמפיינים הבחירות
חוק הבחירות הכללי קובע בין תנאי בקשת הרשימה לכנסות של הרשימות המועמדות בסעיף 50 ממנו שהמצב "סכומי ההוצאות על הקמפיינים הבחירות ומקורותיהם" כפיקוח קודם על תקפות הרשימה, ובאותה הזמן קובעות סעיפים 68 ו-69 מצדדים ומגבלות על ההוצאות על הקמפיינים הבחירות במסגרת הפיקוח המאוחר על פעולות ההוצאות והשגת מימון לרשימות המועמדים. ההכנה הטכנית מראש מונעת מהרחבת ההשתתפות בתהליך הבחירות במיוחד שיש שם תיאבון להשתתף בבחירות לאחר תקופה ארוכה של היעדרות בתהליך הבחירות, בנוסף לכך שהיא אפליה בעד הפלגים המסורתיים אשר מרביתם משיגים כספים מהאוצר הציבורי כהפקות חודשיות בהשוואה לרשימות העצמאיות שהם בעצם התאגדות של אנשים שונים המעוניינים להתאגד במטרה להשתתף בתהליך הבחירות או לתרום למימוש המדיניות הציבורית, וחסרים לרוב מקורות מימון זולת אלו שיש להם הון פרטי אשר מאפשר להם במשך יחידות חברתיות או רוב הציבור; כאילו שהמחוקק הפלסטיני מעדיף את העשירים על חשבון אחרים מאזרחי העם הפלסטיני.
 
לדעתי, ההערות הללו, ואחרות, ראויות לתשומת לב והתייחסות והמרה וחקר על ידי המחוקק הפלסטיני; במיוחד שהפתח לתקנון חוק הבחירות נפתח, ונמצאת הרצון לעריכת הבחירות הכלליות "החקיקתיות והרשיות", והצורך להרחיב את השתתפות בחיים הציבוריים וניהול העניינים הציבוריים, ולחזק ולצמצם את המערכת הפוליטית הפלסטינית כדי להפוך למדינה פלסטינית ממשית.