מזיהוי לבניית יכולת: האם העולם התחיל להשקיע במדינה הפלסטינית לפני שהשלמה ריבונותה?

הסוגיה הפלסטינית בתקופה זו חווה שינוי משמעותי בטבע ההתמודדות הבינלאומית איתה, המיוצגת בהולכת העמקה בין מסלולי ההכרה הפוליטית לפיתוח הכלכלי. במקביל להתרחבות מעגל ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית, השיק האיחוד האירופי והבנק האירופי להשקעות יוזמות מימון חסרות תקדים לתמיכה בכלכלה הפלסטינית, במגזר הפרטי ובמוסדות הלאומיים. חשיבות השינוי הזה לא נובעת רק מהיקפו הכספי או הפוליטי, אלא גם מההקשרים העמוקים שלו, שכן הוא משקף מגמה בינלאומית גוברת שרואה בהכשרה פוליטית וביכולת כלכלית שני מרכיבים משלימים לתמיכה במדינה הפלסטינית וחיזוק מרכיבי העמידה והמשך קיומה.

המסמכים המוצגים במאמר זה מבוססים על סקר דעת קהל שביצע המרכז הפלסטיני לסקרי דעת קהל (PCPO) במהלך חודש נובמבר 2025 כדי למדוד את הכיוונים של הפלסטינים כלפי ההכרה הבינלאומית והאירופית במדינה הפלסטינית והשלכותיו הפוליטיות והכלכליות. הסקר בוצע באמצעות ראיונות טלפוניים בעזרת מחשב (CATI) וטכניקת הזמנת טלפונים אקראיים (RDD) כדי להבטיח ייצוג של רכיבי שונים בצבע הפלסטיני. המדגם כלל 313 עונים מהמערב והגדה העזתית, עם 60.4% מהגדה העזתית ו-39.6% מהמערב העזתי, בעוד שיעור הגברים עמד על 51.1% לעומת 48.9% לנשים. שיעור התגובה עמד על 68%, עם שיעור שגיאה ±5.5% ברמת ביטחון של 95%.

הניתוח המופיע במאמר זה מתבסס גם על תוצאות מספר סקרים שנעשו על ידי המרכז הפלסטיני לסקרי דעת קהל (PCPO) במהלך שנת 2026 בנושא המצב הכלכלי והחברתי וההגירה והעמידה הקהילתית וכו', בנוסף לנתונים ולסקרים בינלאומיים רלוונטיים, ביניהם סקר רויטרס/אפסוס לשנת 2025 בנושא עמדות דעת הקהל האמריקאית כלפי ההכרה במדינה הפלסטינית, במטרה למקם את תוצאות המחקר בהקשר הלאומי והבינלאומי הרחב יותר.

ההכרה הבינלאומית: מסימן פוליטי לחיזוק הלגיטימיות

בשנים 2024 ו-2025 התפתח שינוי חסר תקדים במסלול ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית. 143 מדינות הצביעו באומות המאוחדות להרחבת זכויות פלסטין בתוך הארגון הבינלאומי, מספר המדינות שמכירות במדינה הפלסטינית עלה יותר מ-150 מדינות ברחבי העולם. בנוסף, בתקופה זו הכירו ספרד, אירלנד ונורווגיה במדינה הפלסטינית במאי 2024, ולאחר מכן הצטרפו במהלך שנת 2025 מדינות מערביות משמעותיות כמו פורטוגל, צרפת, הממלכה המאוחדת, קנדה, בלגיה, לוקסמבורג ומלטה.

חשיבות ההכירה הזו לא נובעת רק מהמשמעות הסימבולית שלה, אלא מכך שהיא משקפת שינוי הדרגתי בתפיסת הקהילה הבינלאומית לדין הפלסטיני, משקול כנגד כמקרה של בעיה פוליטית או אנושית ארוכת טווח לנושא שמתקשר בזכותה של עם לקבוע את גורלו ולהקים את מדינתו העצמאית. יתרה מזו, התרחבות מעגל ההכחות המערביות נותנת לפלסטינים דחף פוליטי וחוקתי נוסף במוסדות הבינלאומיים ומחזקת את יכולתם לנצל את הכלים הדיפלומטיים והחוקיים הזמינים.

תוצאות הסקר מראות שהפלסטינים מודעים לחשיבות השינוי הזה. 62.9% מהעונים סבורים שההכרת הבינלאומית מחזקת את הזכויות הלאומיות הפלסטיניות, בעוד ש-73.5% רואים בכך חיזוק הסטטוס החוקי והדיפלומטי של פלסטין. 41.2% סבורים שהשפעת ההכרה נוגעת להגדלת הלחצים הפוליטיים והדיפלומטיים על ישראל.

עם זאת, התוצאות חושפות רמות גבוהות של תובנה פוליטית בין הפלסטינים. בעוד הם רואים את ההכרות הבינלאומיות באופן חיובי, 37.4% מאמינים שההכרה בלבד לא תוביל לשינוי מוחשי בשטח בקרוב. 40.6% סבורים שההכרות הללו עשויות להגדיל את הלחצים והמתחים הפוליטיים לפני כל שיחה פוליטית חדשה, בעוד 27.2% סבורים שהן לא ישפיעו באופן מהותי על תהליך השלום. לעומתם, 29.7% מאמינים שהן עשויות לתרום לחדש את המהלכים הניהוליים, בעוד 38.7% רואים בכך את המטרה העיקרית - להגדיל את הלחצים על ישראל לחזור למסלול הניהול המשותף.

התוצאות האלה מצביעות על כך שהפלסטינים מבחינים בבירור בין הלגיטימיות החוקית לבין היכולת המעשית לגבש את המדינה. ההכרה הבינלאומית נחשבת לצעד חשוב לחיזוק הסטטוס הפוליטי והחוקי של פלסטין, אך לא נחשבת כתחליף לבניית מוסדות או לשיפור התנאים הכלכליים והחיים של האוכלוסייה. מכאן, עולה חשיבות הסנכרון בין הרחבת ההכרה הבינלאומית מצד אחד, לבין העלאת השקעות ומאמצים לחיזוק יכולת הכלכלה והמוסדות הפלסטיניים לשרוד ולהמשיך מצד שני.

ההשקעה האירופאית: מניהול משבר לבניית יכולת

אולם השינוי החשוב ביותר אולי אינו נובע אך ורק מההכרה הפוליטית, אלא מהכיוון ההולך ומתרקם בהקשרים של השקעה במשאבי הכלכלה הפלסטינית ובמוסדותיה. לאחר עשורים שבהם רוב התמיכה הבינלאומית התמקדה בסיוע ההומניטרי ובניהול משברים, החלו להופיע סימנים למעבר הדרגתי לכיוון שנועד לשדרג את היכולת הכלכלית והמוסדית של פלסטין לטווח הארוך.

בהקשר זה, הודיע האיחוד האירופי באפריל 2025 על תוכנית רב שנתית לפלסטין בסכום של 1.6 מיליארד יורו לתקופה 2025-2027, הכוללת 620 מיליון יורו לתמיכה ברש”פים ובתהליכי התחדשות מוסדית, 576 מיליון יורו לפרויקטים לשיקום, פיתוח ועיתוי, בנוסף לכמה עד 400 מיליון יורו של מימון המיועד למגזר הפרטי הפלסטיני דרך הבנק האירופי להשקעות.

כמו כן, השיקה הפלטפורמה של ההשקעה הפלסטינית – האירופאית תוכנית מימון של 395 מיליון דולר לתמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים פלסטיניים דרך חמישה בנקים פלסטיניים מרכזיים, כאשר בנק פלסטין קיבל 150 מיליון דולר, בנק הקדוש קיבל 100 מיליון דולר, בנק ההשקעות הפלסטיני קיבל 70 מיליון דולר, הבנק הלאומי קיבל 50 מיליון דולר, ובנק קהיר עמאן 25 מיליון דולר. 3.5 מיליון יורו הוקצו גם לעזרה טכנית ולבנית יכולות מוסדיות, כאשר 2.1 מיליון יורו מתוכם בוצעו עד כה, בעוד ש-1.4 מיליון יורו נותרו להשלמת התוכניות המתוכננות.

חשיבות יוזמות אלו חורגת מהיקף המימון המוקצה להן, שכן הן משקפות שינוי בטבע התמיכה הבינלאומית בפלסטין מהתמקדות בהצלה קצרה טווח להשקעה בבניית מוסדות אשר מצליחים לעמוד בעמידה ולהחזק את תפקיד המגזר הפרטי כמניע העיקרי של צמיחה כלכלית וייצור מקומות עבודה. מעבר למימון הזהירות, מקצה חלק גדול מהסיוע הזה דרך הבנקים הפלסטיניים, מצביע על רמה מתקדמת של אמון בינלאומי במערכת הכספית הפלסטינית וביכולתה לנהל משאבים ולהכווין אותן לפעילות ייצורית.

במסגרת זו, הדגיש השר לפיננסים ולתכנון הפלסטינים דוקטור אספתאן סלמה, והסגן של נשיא המפקח של מעמד ישראל כדי את ניהול הספקת הכסף במקרא הפלסטיני, את חשיבות ההסכמים הללו בהרחבת הגישה של המגזר הפרטי למימון ובהגברת יכולתו להתמודד עם האתגרים הכלכליים הקיימים. כמו כן, הדגישו הסגנית של הנשיא של הבנק האירופי להשקעות ג’ילסומינה פלטיוטי והמנכ”ל הנוכחי של מחלקת המזרח התיכון ואפריקה והעולם בקומיסיונית האירופאית מייקל קרנטינג, כי יוזמות אלו אינן מכוונות רק לספק מימון, אלא גם לחיזוק העמידה הכלכלית הפלסטינית ועידוד הצמיחה ויצירת מקומות עבודה, מתוך ראייה המקשרת בין פיתוח כלכלי לרדיקליזציה מוסדית וליציבות פוליטית.

מנקודת השקפה זו, לא ניתן לראות את ההשקעות הללו כפרויקטים מימון פרועים, אלא כחלק מכוונה בינלאומית רחבה יותר המבקשת לחזק את יכולת הכלכלה הפלסטינית לפעול ולהמשיך למרות המגבלות והאתגרים הנוכחיים. שכן כל הכרה בינלאומית מעניקה לפלסטין יותר לגיטימיות פוליטית, ההשקעה במוסדותיה ובכלכלתה מעניקה לה יכולת גדולה יותר להפוך לגיטימיות זו למציאות כלכלית ומוסדית בת קיימא.

ארצות הברית: בין התמיכה המסורתית לשינויים פוטנציאליים

על אף שמסתובב לתודעה כי ארצות הברית תשאר התומכת המרכזית בישראל, כאשר 57.2% מהפלסטינים סבורים כי וושינגטון תמשיך להעניק תחזוק לישראל, אך ישנם סימנים של שינויים הדרגתיים בדעת הקהל האמריקאית שעשויים לשאת משמעויות משמעותיות בטווח הארוך. סקר שהשיב רויטרס ואפסוס 2025 גילה כי 59% מהאמריקאים תומכים בהכרזה של ארצות הברית על המדינה הפלסטינית, מה שמשקף עלייה בהסכמה הציבורית לרעיון המדינה הפלסטינית בקרב הציבור האמריקאי.

מנגד, 20.4% מהפלסטינים מאמינים כי ארצות הברית עשויה לעבור לתפקיד יותר מאוזן בסכסוך הפלסטיני-ישראלי בעתיד, בעוד 19.5% רואים שהיא עשויה לשנות את עמדותיה באופן הדרגתי. אף על פי שסימנים אלה אינם מבשרים על שינוי רדיקלי מיידי במדיניות האמריקאית, הם משקפים הבנה פלסטינית שהסביבה הבינלאומית סביב הבעיה הפלסטינית עוברת שינויים הדרגתיים שעלולים להעצים את הסיכויים להכרה בינלאומית ולתמיכה פוליטית וכלכלית במדינה הפלסטינית בעתיד.

בהקשר זה, שאלה חשובה היא מה יקרה עם הסיוע האמריקאי לפלסטינים וכיצד הוא יוכל לתמוך בכלכלה הפלסטינית בשנים הבאות. בעוד אירופה מובילה היום מאמצים גוברים להשקעה במוסדות ובמגזר הפרטי הפלסטיני, התפקיד האמריקאי בתחום הפיתוח עדיין פחות ברור. לכן, השאלה אינה נוגעת רק לאפשרות לשוב או להרחיב את תוכניות הסיוע האמריקאיות, אלא גם לגבי מוכנותו של וושינגטון להיכנס לחזית הבינלאומית הגוברת הקושרת בין סיוע לפיתוח כלכלי פלסטיני וחיזוק סיכויי הקמת המדינה הפלסטינית האפשרית.

מנקודת זו, השינויים המתרחשים לא מצטמצמים רק להרחבת ההכרות הבינלאומיות או להקצאת השקעות אירופיות, אלא כוללים גם סימנים לשינוי רחב יותר במצב הבינלאומי כלפי הסוגיה הפלסטינית, דבר שעלול לפתוח את הדלת בפני סביבה בינלאומית יותר תומכת עבור פרויקט המדינה הפלסטינית בשנים הקרובות.

הכלכלה הפלסטינית תחת לחץ

יוזמות האירופיות הללו מגיעות בזמן שהכלכלה הפלסטינית מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים, מה שמפרט את החשיבות הגוברת של התמיכה הכלכלית וההשקעה בעיניהם של הפלסטינים. תוצאות המחקר מצביעות על כך ש-57.7% מהפלסטינים מתארים את מצבם הכלכלי. כאי בסופו של דבר, 59% מהמשפחות הפלסטיניות חיות עם הכנסה חודשית של פחות מ-2000 שיקל, בעוד שהשיעור של משפחות ההכנסה שלהן עולה על 6000 שיקל הוא רק 3.3%.

מצב זה משתקף בצורה ברורה בשוק העבודה; רק 37% מהנדגמים עוסקים בעבודה, בעוד 32.8% הם unemployed. מסוכנותן של התופעות הללו גדלה לנוכח ההערכות הבינלאומיות שמתייחסות לצורך ביותר מ-500,000 משרות שנסגרו בשל המלחמה ועלויות הישראליות, כולל הצפי על כך ששיעור האבטלה יגיע כעת ל-57% אם המצב הנוכחי יימשך.

כמו כן, תוצאות הסקר מראות ש-43.3% מהפלסטינים אינם מרוצים במידה כזו או אחרת מחייהם הנוכחיים, כאשר 30.5% מהם אינם מרוצים בעליל, דבר המשקף את עוצמת הלחצים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הפלסטינית. בפעולות אלו, הפוטנציות של ההשקעות האירופיות מתעלות על ערכם הכספי הישיר, שכן לא מתבצע בהם כאמצעי לתמוך בצמיחה הכלכלית, אלא כאמצעי לתרום בהגנה על מקומות העבודה ולחיזוק היכולת של הפלסטינים להעמיד את עמידחם על היין.

מנקודת מוצא זו, השקעה בכלכלה הפלסטינית נהפכת לחלק מתהליך רחב יותר שעובר מעבר לפיתוח כלכלי מסורתי ומחבר ישר לבניית מרכיבי המדינה הפלסטינית העתידית. כהאי היכון, ההכרה הבינלאומית מחזקת את הלגיטימיות הפוליטית והחוקית של פלסטין, ובאותו הזמן, ההשקעות הכלכליות תורמות לחיזוק יכולת המוסדית והפיתוחית שלה, כך שהפרויקט של המדינה יהפוך ליותר חיוני כאשר התנאים הפוליטיים יתממשו.

אתגרים במעברים ומשבר השקל: המבחן האמיתי של קיימות כלכלית

למרות חשיבות היוזמות ההשקעת האירופיות האחרונות, הכלכלה הפלסטינית עדיין מתמודדת עם אתגרים מבניים עמוקים שעולים על מימון ישיר, ונחשבים ממשבר הכספים הקשורים עם ישראל.

בשנת 69.4% מהפלסטינים מאמינים שהמגבלות הישראליות על המערכת הבנקאית נושאים מטרות פוליטיות להפעיל לחץ על הרש