העתיד של המיעוט היהודי בפלסטין וניסיון משטר האפרטהייד בדרום אפריקה

ייתכן שהכותרת תיראה מוזרה, אך זו המציאות בפלסטין בין הים לנהר. זו אחת הסיבות המרכזיות למבוי הסתום ההיסטורי הקיומי שבו נמצאת מדינת הכיבוש הציונית, ומוציאה את כל מרכיבי החברה היהודית במצב מתוח, ומחדדת את המלחמה שלה בהשמדה ובאתניות ובמלחמתה נגד איראן וחיזבאללה.

העתיד הפוליטי והדמוגרפי בפלסטין ההיסטורית מעיד על יחסי דמיון בין התנאים הנוכחיים לבין סוף תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה, שבה היתה דרום אפריקה אחת המדינות החזקות ביותר בדרום היבשת צבאית וטכנולוגית, והנהיגה среди האוכלוסייה המקומית משטר "אפרטהייד" של הפרדה ואפליה גזעית, אף על פי שמספר הלבנים מהווה רק רבע מהאוכלוסייה במדינה. ובכל זאת, המשטר הגזעני קרס בעקבות מאבקו של עם דרום אפריקה בראשות נלסון מנדלה, ובשל התנגדות מכל מדינות העולם והאומות המאוחדות, והסנקציות שהטילו עליו מדינות רבות.

היום, ישראל חיה באותו מצב; אין ספק שהיא המדינה החזקה ביותר באזור צבאית וטכנולוגית, אך היהודים מהווים מיעוט בפלסטין, כאשר מספר הפלסטינים בפלסטין המנדטורית - בין הים לנהר - עולה על מספר היהודים. ישראל מנהלת אפרטהייד, כמו המשטר הגזעני בדרום אפריקה, ואף גוזרת על זה מלחמות השמדה ואתניות ועינויים של אסירים.
והיום, העולם מתחיל לחשוף את שקר הסיפור הציוני ואת הגזענות של ישראל; יש משפטים וגינויים בינלאומיים נגד מנהיגיה מבית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק, וכמה מדינות - כולל מדינות אירופיות - מתחילות לשקול מחדש את יחסיהן עם ישראל ומחרימות אותה בתחומים שונים - תרבותיים, אקדמיים, כלכליים ואומנותיים, כמו שההפגנות פוקדות את ערי הבירה של העולם ודורשות חופש לפלסטין, כמו שהיה בסוף תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה.

כל זה מעיד על כך שישראל צועדת בעקבות משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, דבר שמעמיד את המשטר הגזעני הישראלי והמיעוט היהודי בפלסטין בפני שלוש אפשרויות:
1- להמשיך במלחמות ובאגדנותה בתוך פלסטין ומחוצה לה עד שתשיג את יעדה הבלתי אפשרי להגר את רוב האוכלוסייה מהגדה ורצועת עזה מחוץ לפלסטין, דבר שמנוגד להתנגדות בינלאומית ולבעיות לוגיסטיות.
2- פתרון המדינה הדמוקרטית האחת: לפרק את המשטר הגזעני ולהקים מדינה חילונית אחת שנוהגת בזכויות שוות לכל תושביה (פלסטינים ויהודים), בדומה לדגם דרום אפריקה לאחר 1994 וכפי שהציעה אש"ף בשנת 1971.
3- פתרון שתי המדינות האמיתי: לסיים את הכיבוש לחלוטין ולהעניק לפלסטינים את חירותם באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם ריבונות מלאה ובירתה ירושלים, שתשכון בביטחון לצד שכניה.