הוועידה השמינית... שליטה מוחלטת פיצוץ תלוי

לא "אנטואי" לכתוב על הוועידה השמינית של תנועת פתח כדי שלא יתפרש במקומות חשוכים פה ושם כמראה דעה או התערבות בעניינים פנימיים של ארגון פוליטי מצד אחד, ולכך שכתבתי מספר מחקרים ומאמרים לפני ובזמן הכינוס של הוועידות השביעית והשישית ואחריהם כמו אחרים ממחשבים וכותבים ומחקרים ללא עניין פתחאי בכל מה שעשוי לשפר, לפתח או לדון במבנה של תנועה זו או לנצל את והיא מצד שני, ולידיעתי שהוועידה השמינית לא תטפל או תדון או תבחן את השלב הקודם או תשאל את האחראים על הכשלונות או חזרה על עקרונותיה המחשבתיים מצד שלישי, ולא תבחן מחדש או אפילו תדון בתוכניתה הפוליטית ובשיטת העבודה שלה וכלי פעולתה כדי לקבוע כיוונים בבחירת ההנהגה שלה או המסגרות המנהיגות שלה.

באותו זמן, הראו ההכנות והנהלים בתוך הוועידה והתוצאות שלה קיום של פגם מבני עמוק המיוצג ב; (1) חוסר קיום של רשות/ועדה קבועה לבחירות עם מערכת עבודה המקדמת עריכת בחירות חופשיות והוגנות ברמות שונות בתוך תנועת פתח, ו(2) היעדר הבנה בקרב המסגרות המנהיגות בתנועת פתח בנוגע להתנגשויות אינטרסים, שכן הוקמה הוועדה המקדימה מחברים בוועד המרכזי ובמועצה המהפכנית שהם עצמם מעוניינים להיבחר לתפקידים מנהיגותיים בוועידה שבה הם קובעים את חבריה, ו(3) שליטה מרכזית בנוהלים בתוך הוועידה בבחירת נשיא הוועידה וראשי הוועדות הקשורות לבחירות, והן סוגיות המתקשרות לקביעת טיב התוצאות המבוקשות מהוועידה, ו(4) חוסר שקיפות בנוגע להליכי הבחירה בתוך הוועידה שהניבו מחאות שחלקן הופיעו באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית. ו(5) הכינוס התקיים במשך שלושה ימים בנוכחות כ-2500 חברים ללא הכנות הנוגעות לפתיחת שיח והצעות רעיוניות להנהגתה וגם למועמדים למסגרות המנהיגות בתוכה, כך שיזהו את הכיוונים, השיטה והכלים ולא רק יידונו על אנשים ללא אינטראקציה בין חברי הוועידה כשהם מגיעים מאזורי סכסוך שונים ומקטעים מרובים, בהבנה שיש ארבעה אולמות שונים בכינוס זה.

מנגד, מול המרכזיות של שליטת הכניסות לוועידה; מדובר במקרים של מפלגות המונים המגבירות את הכנסותיהם לאירוח הוועידה הכללית כך שתתאם להם, והן מנסות לשלוט על הכנסות הוועידה כדי להבטיח שחזור את הלגיטימציה שלהן, אז הפעילים של תנועת פתח הם טהורים; (1) הם נמצאים תחת גל של כניעה לנהלים המוחקדים מראש ללא שינוי או יציאה מהם מאמונם במפרפנטים המחשבתיים ובטהרות הארגון הפוליטי, ו(2) הם משתתפים בכינוס ללא תיאום מראש ביניהם להתמודד מול אדוני הארגון ומשתכנים לרעיון של תחרות ביניהם כאנשים שאינם מודעים לחשיבות של הבטחת שקיפות והוגנות בהליכי הבחירות בכללותה כמו הפיקוח על תהליך המיון בהנוכחות של סוכנויות להם ומשקיפים ניטרליים, ו(3) אי למידה מניסיונות הוועידה השישית והשביעית בנוגע לקלטים ושליטה ביציאות, עד שנראה כי הנהגות שאיבדו את הניסיון שם והפגינו התנגדות לאותם נהלים כפי שזה היה ברור בוועידה השביעית, ו(4) רבים מהפעילים של תנועת פתח שלקחו חלק בכינוס הזה; במיוחד מאותם שעבדו בימי המהפכה והקורבנות, לא הבינו את עומק השינויים שהתרחשו במבנה של תנועת פתח ובכלי העבודה בתוך התנועה وكذلك השינויים שהוחרפו עם המעבר מתנועה מהפכנית המבוססת על ייצור הנהגתה בהתבסס על הקורבנות למפלגה שולטת הנושאת את מרבית הנהגתה מתוך הבירוקרטיה הממשלתית ומוסדותיה.

אני חושב שהעניין כלפי תנועת פתח הוא עניין חברתי ולאומי, מכיוון שהיא התנועה הגדולה ביותר בהיסטוריה של העם הפלסטיני, והיא המפלגה השלטת; כלומר היא זו שאחראית לקבוע את ההנהגות של המערכת הפוליטית, מנהיגה את העם הפלסטיני, ומקבעת באופן מאושר את התוכנית הפוליטית שלה, והדאגה כאן היא בנוגע להיסטוריה שעברה, למציאות נפרדת ולעתיד בלתי נודע; מפלגות כמו מדינות, כפי שאומר אבן ח'לדון בקריאתו לתרבויות ומדינות ולגורמים של פשיטת רגלן, מתחילות חלשות ומחזקות בשנות נעורן, מזדקנות ומאז מתמוטטות; גורמים להתמוטטות מתחילים בהתפרקותם מבפנים לא רק עד שהוא אינו מבואו אלא אינו קולט שיעור מההיסטוריה, ואינו מקבל את הרב גוניות הפנימית, ואינו מאפשר לשינויים המתהווים בהן לתפוס את מקומן הטבעי; כי שליטה מוחלטת היא פיצוץ תלוי.