בין ניסן הזמן… וניסן פת"ח

ניסן כבר לא חודש פשוט בלוח השנה…
אלא מצב של שינוי מלא שמתחיל ממקום שאין אף אחד רואה אותנו… ומסתיים היכן שכל העולם רואה אותנו.

נותרו יומיים לניסן הזמן…
שם העצים קמים משורשיהם ולא מפרחיהם…
שם החיים מתחילים בשקט עמוק מתחת לאדמה לפני שהם מעזים להופיע לאור ולפומבי.

וזהו יום אחד או פחות או יותר לניסן תנועת פת"ח…
אותו ניסן שאין למדוד אותו בימים אלא ברגעים מכריעים
שהופכים היום בתחנה מכריעה חדשה… והיא הכנס השמיני של תנועת פת"ח,
שם הפגישה אינה בסך הכל מפגש… אלא מסדר מחדש של המשמעות, הדרך והתפקיד.

בניסן הטבע לא משקר את העצים…
הם לא פורחים לפני שהם מתמלאים מבפנים
ולא מתייפים לפני ששורשיהם מתחזקים.

אך העצים גם יודעים…
שהם לא יכולים לפרוח כמו שצריך
אם הם לא עברו בשלב הכרחי וקשה: שלב הגיזום הכרחית.

גיזום שמסיר את הגבעולים היבשים
ומפחית את העומס ממה שכבר אינו יכול לתרום
לא כהענשה… אלא כתנאי לחיים.

כי העץ שמשאיר את מה שמת בו…
מחליש את מה שחי בו.

וכאן בדיוק טמון השיעור.

פת"ח כמו שהיא נכנסת לכנס השמיני שלה
לא רק זקוקה לפרח חדש…
אלא לגבעולים חזקים, צעירים ויכולים לשאת את הפרח הזה.

גבעולים שגדלים מאותן שורשים
נושאים את אותו שייכות אך ברוח מתחדשת,
עם מוח ייכול לפעול ולא להסתפק בהשקפה.

המטרה איננה להרחיק אף אחד…
ולא לשבור אף אחד…
אלא להחיות את הגוף הארגוני
כך שהיעילות תתקדם ויפתחו הדרך בפני מי שיש לו את היכולת לפעול.

כי העצים לא מפחדים מגיזום…
אלא פורחים לאחריו.

היום כשאנחנו עומדים בין ניסנים…
ניסן הזמן וניסן פת"ח
אנחנו מבינים שמה שנבנה באולמות צריך להתרחב לרחוב,
ושמה שנאמר במילים צריך להפוך לפעולות.

עמנו כבר לא מחכה לסיסמאות…
אלא מחכה להבטחה שדומה לניסן:
שקט בתחילתו… כנה במסלולו… ונחוש בתוצאותיו.

הבטחה שהכנס השמיני יהיה נקודת התחלה אמיתית
לא בסך הכל תחנה ארגונית
ושהפת"ח תחזור דרכו לעמקתה הטבעית:
בין אנשים, עמם ולמענם.

הבטחה שהממצאים של הכנס יהפכו לתוכנית עבודה יומית
המגנה על עמידת עַמֵּנוּ
ומטפלת בכאביו הכלכליים
ומחזירה את האמון בין האזרח לתנועה.

בניסן השורשים עובדים בשקט…
אך הם יוצרים את הנס.

וכך צריך להיות את הכנס הזה:
עבודה מעמיקה ואחראית שלא מחפשת מחיאות כפיים
אלא השפעה אמיתית שנוגעת לאנשים בחייהם.

פת"ח איננה זיכרון…
איננה תחנה…
פת"ח היא מחזור חיים.

אם העצים בניסן מודיעים על תחילתו של עונה חדשה
אז פת"ח דרך הכנס השמיני שלה דורשת שתכריז על תחילתה של תקופה חדשה של פעולה…
תקופה שבה משיבים את היוזמה
ומפעילים את הכוחות
ועוברים את הדלתות בפני כל מי שנושא את נכונות השייכות.

ניסן אומר לנו:
שמה שלא נבנה בשורשים… לא יעמוד בפרחים.

ושמה שלא מתחדש בגבעולים…
לא יוכל לשאת את העתיד.

לכן…
ניסן פת"ח השנה לא מיועד לחגיגה בלבד
אלא להחזרת הגדרה של הקשר עם האנשים:
אמון שצריך לשוב…
ותפקיד שצריך להתקיים…
ודרך שצריך לתקן.

זהו חובת…
ולא אפשרות.

ואם העצים לא מפרים את הבטחת האביב…
אז פת"ח בשעה שהיא נכנסת לכנס השמיני שלה
איננה יכולה להפר את הבטחת עמה.

כי העם הזה…
לא יכול לסבול עונה נוספת ללא פרחים.