העברת שמועות ויחסים רעילים: קריאה פסיכו-חברתית במציאות התקשורת הקהילתית

תקSummary: העברת שמועות היא התנהגות חברתית שלילית שמביאה ליצירת קשרים רעילים ופוגעת באמון בין افراد. הלחצים הפסיכולוגיים והחברתיים, במיוחד בסביבות מורכבות, מגבירים את התפשטותה. מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החברתית והחלה, מסווגת התנהגות זו כמנגנון לא בריא לפריקת לחצים או לחיפוש אחר שייכות חברתית. הקשרים הנובעים ממנה מאיימים על יעילות התקשורת הקהילתית ומחלישים את הקשירה החברתית, בעוד שיכולת לשלוט על עצמך וחינוך פסיכולוגי מודע יכולים למנוע את התופעה ולחזק סביבה בריאה ויציבה.

התקשורת החברתית היעילה היא אבן הפינה לבניית קהילות בריאות, כאשר הקשרים האנושיים מתבססים על אמון, כבוד הדדי, בהירות ויכולת לנהל חילוקי דעות בדרכים בוגרות. עם זאת, בניין זה נחשף לאור היישומים שלעיתים נראים ספונטניים אך נושאים תוצאות הרסניות, מהן העברת שמועות, שמתרקמת בהדרגה לקשרים רעילים, שבהם המילה הופכת לכלי לחץ במקום אמצעי לקרבה והבנה.

מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החברתית והחלה, העברת שמועות נתפסת כהתנהגות קבוצתית אינטראקטיבית, לפיה משתמשים افراد לפעמים כדי לחזק את תחושת השייכות שלהם או להקל על הלחץ הפסיכולוגי, אך היא יוצרת תמונות מעוותות על אחרים, שותלת ספק, ומחלישה את האמון ההדדי, מה שהופך את הקשרים הטבעיים לקשרים המבוססים על זהירות ורעיוּת רעה. בסביבות של לחצים מורכבים, כמו לחצי הכיבוש או משברים כלכליים, הסכנות של התנהגות זו מוכפלות, כאשר התשפעה של המילה על افراد גוברת והקשרים הופכים לפגיעים יותר.
תופעת העברת השמועות קשורה לדחפים פסיכולוגיים מרובים, כמו הצורך להרגיש חשוב, או לפרוק לחצים, או לנסות לשלוט במראה החברתי, או לחפש הכרה חברתית. בניגוד להיעדר מיומנויות תקשורת ישירה, העברת שמועות הופכת לאמצעי בלתי מודע לניהול הרגשות, אך היא יוצרת פציעה נפשית וחברתית מתמשכת, ומייצרת קשרים רעילים בתוך המשפחה, בבית הספר ובסביבות עבודה. 

חומרת העברת השמועות טמונה בכך שהיא יוצרת קשרים המבוססים על דעות קדומות, ומחלישה את יכולתו של הפרט לשפוט ישירות, והופכת שיחה ישירה לעוררות חשד. מחקרים מראים כי בני אדם נוטים להאמין למידע שמועבר יותר מאשר לניסיון ישיר, במיוחד בסביבות לחיצות, מה שהופך את השפעת העברת השמועות למהירה יותר ועומקת יותר.

תופעה זו עולה בסביבות עבודה ומוסדות, כאשר העברת שיחות צדדיות גורמת לפגיעה ברוח הצוות, הופכת ליצירת קונפליקטים סמויים, ומפחיתה את תחושת הביטחון הפסיכולוגי והארגוני. מנקודת מבט חינוכית, המוסדות שחסרים תרבות שיחה ברורה ומנגנונים לניהול חילוקי דעות מעודדים באופן בלתי ישיר את התפשטות הקשרים הרעילים. אין להפריד בין העברת השמועות להקשר של חינוך חברתי, היא התנהגות נרכשת שמתחילה בילדות דרך המשפחה, בית הספר והחברה. כאשר לא נשארות ערכים של שליטה על הלשון, כבוד לפרטיות ונשיאה באחריות מוסרית למילה, התנהגות זו הופכת להרגל מקובל חברתית למרות שהיא יוצרת קשרים רעילים ומחלישה את התקשורת הקהילתית. רשתות חברתיות הוסיפו למורכבות התופעה, כאשר העברת השמועות הפכה למהירה יותר ורחבה יותר, ופחות נתונה למעקב, מה שהגביר את נירמול הקשרים הרעילים והפחית את תחושת השפעת המילה הנפשית והגביר את פגיעות הקשרים החברתיים.

ההימנעות מהעברת שמועות היא לא רק בחירה מוסרית, אלא הכרחית נפשית וחברתית לבניית קשרים בריאים ולהגנה על עצמם ועל החברה יחד. כפי שנאמר על ידי הנביא מוחמד, صلى الله عليه وسلم: "מי שמאמין באלוהים וביום האחרון, שיאמר טוב או שישתוק", ו"אל תביאו לי דיווח על אחד מחבריי, שכן אני אוהב לצאת אליכם בלב שלם", זהו הנחיה מוסרית ונפשית חשובה מאוד שמאשרת את זכות האנרגיה להפעיל קשרים עם אחרים ללא עיוות או שיפוטים מוקדמים המוכתבים על ידי העברת שמועות.

מנקודת מבט זו, המנעות מהעברת שיחות שליליות ולא להשתתף בהפצת שמועות נחשבת להתנהגות מונעת ששומרת על הקשרים האנושיים, בין אם בין עובדים או קבוצות עבודה או בתוך המשפחה או בין שכנים וקרובי משפחה. افراد מושפעים מהמילים, והזכרונות שלהם עולים יותר על פגיעות מילוליות והשפלות נפשיות, ואיש אינו רוצה לפגוע בישותו, שמו או מעמדו החברתי. הכלל המוסרי הפשוט שאומר: "מה שאינך אוהב עבור עצמך, אל תסכים שהוא יקרה לאחרים", מהווה יסוד בוגר לתקשורת תקינה. כשם שכל אדם שואף להציג את דמותו החיובית בעבור עצמו ובשבילו, גם אחרים זכאים לדמות זו ללא עיוותים או השלכות שליליות.

אנשים שרוצים לתקשר עם אחרים ואוהבים לצאת לפני חבריהם עם לב שלם, הם דגם מעשי ליישום הערכים הפסיכולוגיים והחברתיים הללו. שליטה במילה ובכוונה טובה מבטיחה שהקשרים יהיו בריאים, ומפחיתה את הלחצים והבעיות הנגרמות על ידי העברת שמועות, תורמת לבניית שעה יותר אמינה ואחידה, ומסייעת להגשת שלום נפשי וחברתי לאדם ולחברה יחד. וככל שהתקשורת הקהילתית משוחררת מהעברת שמועות, החברה מתקרבת לקשרים תקינים המבוססים על אמון וכבוד והבנה, וזהו המטרה העיקרית של כל חינוך נפשי וחברתי תקין.