האם הכוחות הביטחוניים יכולים להבטיח את ההכנה הלאומית הפלסטינית?!

מר סגן נשיא מדינת פלסטין, האח חסין שיח', עמד לאחרונה בראש ישיבה ביטחונית רחבה, שכללה את כל מנהיגי שירותי הביטחון, וצוות המפקד הכללי של כוחות הביטחון איסמעיל ג'בר, בנוכחות ראש הממשלה דוקטור מוחמד מוסבא.. שיח' הדגיש במהלך הישיבה את הצורך לשמור על רמות ההכנה והמשמעת הגבוהות ביותר, לחזק את אמון האזרח במוסדות הרשמים, לחזק את דרכי ההכנה הלאומית, ולבסס את שלטון החוק, לשמור על כבוד האזרח ולחזק את השקט הפנימי, והדגיש כי הביטחון והיציבות הם בסיס מרכזי בהגנה על זכויות עמי ועל עקרונותיו הלאומיים !!
אבל מה הכוונה של שיח' בשמירה על ההכנה הלאומית? ואיזו עבודה תתבצע לחיזוק האמון ההדדי בין האזרח לבין מוסדותיו? ומה הם האמצעים שיכולים לשמש כדי להשיג את מה שהתבקש על ידי סגן הנשיא מכוחות הביטחון?

בלי ספק, התפקיד הבסיסי של כוחות הביטחון הפלסטיניים כלפי האזרח מתרכז בהגנה על ביטחונו וחירותו וכבודו ושמירה על הסדר הציבורי בהתאם לשלטון החוק, כולל מתן ביטחון והגנה על רכוש ציבורי ופרטי, ואכיפת החוק בישרות וכבוד לזכויות האדם, והרשימה נמשכת.. אבל במציאות, האם באמת כוחות הביטחון עושים את תפקידם כמו שצריך במתן אפילו את המינימום של הביטחון והביטחון בין בני עמנו בכל שטחי קיומם בשטחי יו"ש הכבושה? ומבחינה אחרת, האם כוחות הביטחון הפלסטיניים ביכולותיהם להגיב לכל מה שעומד בפני העם הערבי הפלסטיני ורכושו ומשאביו, כאשר יש להם נשק, המהווה אפס לעומת מה שיש לזרוע הכיבוש הישראלי?

ראשית, לא ניתן לשכוח שכוח הביטחון הפלסטיני הוא בני עימנו, והקריבו שיירות של שאהידיים, פצועים ואסירים, במהלך ניסיונם לשמור על האדם והאדמה, ולא מסתיר מאיש שבהכיבוש הישראלי, במיוחד מאז שהימין הקיצוני בעל המגמות הדתיות והמשיחיות, לקח את השלטון במדינה העברית, שואף דרך מעשיו וצעדים שלו, והריגות וההרס שבאו על בני אדם ואבנים ובעלי חיים, והכנסות והמצור שהוא מטיל על השטחים הפלסטיניים הכבושים, להוביל את שירותי הביטחון הפלסטיניים ביו"ש לתוך כיכר הקרב הישיר כדי להשתמש בזה כתירוץ לסיים את מה שנשאר מהשלטון הפלסטיני שנוטה להתמוטט ולהביא לסיומו, ואולי חלוקת עשרות אלפי כלי הנשק למתנחלי יו"ש הקיצוניים נחשבת לחלק מהתוכנית הישראלית לשים סוף לקיום הפלסטיני ולפחוד ולגירוש בני העם הערבי הפלסטיני ?!

וכבר לא מסתיר מאיש שהמדיניות הביטחונית שהתנועה הפלסטינית נוקטת בה ביו"ש היא למנוע כל מגע ישיר עם כוחות הכיבוש באופן שמשפיע על טובת העם הפלסטיני למרות כמה חריגות והצטברויות קודמות, וחלק מהאחרים לא מסכימים עם הדעה הזו, אבל האמת היא שהיא מונעת לספק תירוץ חזק של המדינה הכובשת להתנפל על העם הפלסטיני, אם כי המדינה בתקופה הנוכחית, בזכויותיה, גאוותה, והתחמקותה מכל החוקים הבינלאומיים, אינה זקוקה לתירוצים לביצוע פשעים.

וכבר לא סוד לומר שההנהגה הפלסטינית ומאחוריה כוחות הביטחון שלה, ועל פי האמונה הביטחונית שהיא נוקטת בה כרגע, הפכה לאי יכולה להציע את הנדרש ממנה, ואולי זה ישפיע לעמוד מהצד עד שהאל יתבונן במה שנעשה !! ובמקום לחזק את האמון בין בני עמה, היא מוצאת את עצמה בעמדה עוינת, ומאורע טמון האחרון הוא הוכחה טובה לכך, בזמן שהאזרח מוצא את עצמו לבד מול מכונת המלחמה התוקפנית הישראלית, ומעשי המתנחלים הקיצוניים!! לכן יש מי שבוחן את הישיבות האלה כאילו הן מעשי רמאות לרחוב האזרח, בזמן שהמטרה העיקרית שלהן היא לשבור כל ניסיון שיכול לפגוע במערכת השברירית הקיימת, ואחד מתפקידיה של שירותי הביטחון היא להגן על כך בכל מחיר, בלי כל עניין ברצונות האזרח !! אבל האם זו שבסוף הדרך, ובכך הכניעה והקבלה מרצון במה שעומד מולנו מהנתונים המביישים? או האם עדיין יש מה שניתן לעשות ?

ההכנה שדיבר עליה מר סגן הנשיא לא יכולה להיות באחריות כוחות הביטחון בלבד, אלא היא צריכה להיות ממוקדת קודם כל, בחיזוק החזית הפנימית בכל צבעיה ושכבותיה, כבסיס שניתן לבנות עליו באסטרטגיה שנועדה לחזק את הסירוב וההתנגדות לכל סוגי ההתנגדות, לא בסיס על הדיכוי והדיכוי, כי החזית הפנימית היא הבסיס למניעת כל קהילה, והצלחות או כישלונות של האיומים והאתגרים והסכנות הציוניות, תלויים בחוסן החזית הפנימית ובחיזוק שלה, שמאפשרים לקהל להמשיך להתמיד ולהתנגד, וללא חיזוק החזית הפנימית, לא ייכתב הצלחה בכל צעד כדי להרתיע את הסכנות החיצוניות, ולא סוד לומר שהחזית הפנימית הפלסטינית בדרך הנוכחית היא מאוד שברירית וזקוקה לעבודה מתמדת מכל עם פלסטיני כדי לחזק אותה.