חברי.. והפיקוח של הניתוח הפוליטי

במות המדיה השונות, ובפרט הטלוויזיוניות, בשבועות האחרונים חוו גלים של פיקוח על הניתוח הפוליטי; על חובת המכה הצבאית האמריקאית על איראן, המבוססת לפעמים על משאלות, ולעיתים על ריגוש דבר מה שגרם לפחד אצל האזרחים מצד אחד, והפך את הניתוח הפוליטי; שכולל את הכלים המדעיים לבדוק את השינויים, האיתותים, המשתנים והתנהגות המדינות והאישים בהתבסס על מכלול הנתונים של מידע עכשווי והקשר של היחסים הבינלאומיים והאינטרסים הסותרים ולקשרם עם גורמים היסטוריים ותקריות דומות או קרובות אליהם כדי להיות יכולים לחזות את מגמות התנהגות או אירועים או תופעות פוליטיות, לניבוי רוחות במקום לניבוי התנהגויות אפשריות ולנוע חכמים.

ויכול להיות שזה לא מספיק בלי קריאת הסופים האפשריים כלשהם מהסנריוים המוסכמים למכה הצבאית אם תקרה לחלק את האפשרות לבצע אותה; מרכזי המחקר והחשיבה בדרך כלל מציעים פרספקטיבות מבוססות על זיהוי האינטרסים של הצדדים הבינלאומיים והאזוריים וכוחות מקומיים להבנת התנהגות הצדדים והכוחות הפועלים הקשורים לדין הרווחים וההפסדים הצפויים, וזוהי לא פעולה מתמטית סטטיסטית אלא היא פעולה המבוססת על הפעלת השכל שהושג מההתקדמות העצומה של מדעי הטבע והחברה שמשקפת את הגיוון בדרכי האדם לפרש את העולם שסביבו ולהבין את עצמו באותו הזמן מבחינה אחת, והנתונים הצבאיים, הגיאוגרפיים, הפוליטיים, הכלכליים, התרבותיים והחברתיים המוגדרים את ההתנהגות העתידית שלו מבחינה שנייה.

הפלסטינים והערבים צופים שוב ושוב בפרופגנדה מדיה; כמו ניסוי אחמד סעיד ברדיו "קול הערבים" על העברת מלחמת "הנכסה" 1967, ומחמוד אל-صحاف, שר המידע בממשלת הנשיא סדאם חוסין במהלך פלישת עיראק בשנת 2003 ומה שנלכד בה במונח "האלוגים" ואשליה שקיימת על הניצחון, ותיאודוריות של המפקד פאיז א-דוארי ויחד איתו דרך מסך אל-ג'זירה על יכולות הקבוצות הפלסטיניות החמושות בעזה בהשקת מונחים צבאיים על גיאוגרפיה של רצועת עזה האזור הקטן שלא מוזכר בגודלו, ונתינת חשיבות על יכולות הקבוצות הצבאיות הללו כמו שהן צבאות אדירים. וכעת יש כאלה שמדברים על המכה הצבאית על איראן כאילו היא אירוע מבלי הערכת יכולות איראן וגודלה במיוחד הגרעיניים; בעקבות העמימות במידע על תוצאות המכה הצבאית על התוכנית הגרעינית ומתקניו שלקחה ביוני האחרון, או יכולתה להגיע להסכם עם הממשל האמריקאי ללא מימוש המכה הצבאית.

חברי אומר שניצחון והפסד הם מונחים יחסיים בהתאם לזווית הקריאה או חוסר היכולת להשיג את המטרות המוסכמות מהצדדים, בעוד שהרווחים וההפסדים הם מציאותוים המתקיימים על האדמה שהתודעו אותם בני אדם, בעוד שהאמת היא היכולת לקבוע את גורל האנשים והתנהגותם העתידית. והוא מוסיף חברי שהניתוח הפוליטי המסתמך על ניבוי, משאלות, ריגוש ופחד הוא פיקוח שעלול להיות סותר את המדע וכליו.