חזרה منظمة החירות כפרויקט שחרור לאומי

 

ביום 19 ביולי 2025 הוציא הנשיא אבו מאזן צו נשיאותי לעריכת בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית תוך פרק זמן שלא יעלה על סוף השנה, אך הודעה שנמסרה מהמועצה הלאומית עצרה את ביצוע הצו כאשר הציבה תנאים ומגבלות להשתתפות. וב-2 בנובמבר השנה 2026 פורסם צו חדש באותו נושא, ובסעיף הראשון נאמר: העם הפלסטיני בארץ ובתפוצות מוזמן לבחירות כלליות חופשיות וישירות בהצבעה סמויה לבחירת המועצה הלאומית הפלסטינית, ביום ראשון התואם 01/11/2026.

ובסעיף 2 נאמר: הבחירות ייערכו היכן שניתן, בתוך מדינת פלסטין ומחוצה לה, ובאמצעים שיבטיחו את המשתתפות הרחבה ביותר של הפלסטינים במקומות הימצאותם, ובכך שלא סותר את החוקים המקובלים במדינות המארחות. ובסעיף 3 נאמר: הבחירות ייערכו על פי מערכת ייצוג יחסית מלאה, שתבטיח צדק בייצוג לכל מרכיבי העם הפלסטיני, כולל נשים, צעירים והקהילות הפלסטיניות בחו"ל.

כמאז, ובצל היעדר הסכמה לאומית כוללת, עורר הצו הנשיאותי תדיינות בין המברכים, השוקלים והמסופקים לגבי מניעי הצו ויכולת ביצועו והמטרה שלו, כמו כן תהו כמה: אם יש אפשרות לערוך בחירות למועצה הלאומית בארץ ובתפוצות, מדוע לא יתבצעו גם בחירות פרלמנטריות ונשיאותיות?

הרחק מהדיון הזה, רוב העם קיבל את הצו בברכה שאנו מקווים ממנו שישיב את הכבוד לארגון לשחרור כנציג החוקי היחיד וכפרויקט שחרור לאומי, לאחר שהודרה גם על ידי בעלי עניין שלה לאחר הקמת הרשות מתוך הימור שהזמן הוא לטובת הרשות והמדינה ולא לארגון משחרר, ובזמן שההקפאה הכספית של הארגון, שהוטלה עליו לאחר מלחמת המפרץ השנייה, הובילה לפשיטת רגל של הארגון וביצע פעולות במֻקָּדם מערכות שלה שבמקרה מסוים היו לא ברורות ולעיתים מפוקפקות, האחרונה שבהן מכירת רכושיה בלבנון.

חזרת הארגון לשחרור הפכה עתה לעניין הכרחי ולאומי להגיב על ניסיונות האויב לחסל את הסוגיה ואיומים להפיל את הרשות הפלסטינית ולסיים את קיומה הלאומי, ואפילו פתרון שתי המדינות וההכרה הבין-לאומית המהותית במדינה פלסטינית על בסיס החוק הבין-לאומי הפכו למימוש מאחר שהוקם על ידי טראמפ (המועצה לשלום עולמית) שאינו מכיר במדינת פלסטין ולא בעם הפלסטיני והשאיר את החוק הבין-לאומי מחוץ לשיח, ובמקרה כזה הארגון יהיה מחסה לכל המצב הלאומי ויבטח את המשך הפרויקט הלאומי המהפכני עם כלים חדשים שלוקחים בחשבון את הכללים והשינויים המקומיים, האזוריים והבין-לאומיים.