כפר הנוער ... דגם לאתגרים בפיתוח תחת כיבוש

ניתנה לי ההזדמנות להיות עד להתפתחות כפר הנוער, כדגם מעורר השראה לפיתוח בר קיימא בפלסטין, כפר שהוקם על ידי פורום שארק הצעירים לפני שנים רבות, במאמציהם של אלפי צעירים פלסטינים באמצעות חידוש העבודה ההתנדבותית, ובדרכים של מאות ימים של התנדבות מעשית. כפר הנוער נחשב לכפר היחיד הפתוח לנוער בפלסטין, הן מבחינת שטח והן מבחינת מרחב סביבתי, ומהווה מקום מפלט לקבוצות נוער שונות. מדי שנה הוא מארח פעילויות מגוונות עבור אלפי צעירים פלסטינים ברחבי מפה הגיאוגרפית של פלסטין ההיסטורית, מירושלים ורצועת עזה ועד לנוער הפלסטיני מתוך הקו הירוק. כפר הנוער נחשב לדגם לתגובה חיובית עם הטבע הפלסטיני, ואייקון לאומי לפיתוח בר קיימא באופניו השונים (כלכליים/ חברתיים/ סביבתיים), בנוסף לעובדה שהוא מהווה מרחב בטוח לחיזוק האינטראקציה של הצעירים הפלסטינים עם סביבת התרבות והחברה המפנה שלהם, ובניית יכולות שונות לחיזוק תפקידם החיובי בחברה, ולהקנות להם כוחות כלכליים, חברתיים, ידע ומיומנויות נפשיות, כהכנה להם לתפקידים מנהיגותיים בחברה הפלסטינית. למעשה, הכפר הכשיר אלפי צעירים, לאחר ניסיון ייחודי שלהם בפעילויות השונות של הכפר, והעניק להם הזדמנות לפיתוח ידע ומיומנויות ובניית יכולות, ולחשיבה ביקורתית, במיוחד בהעדר אזורים ייעודיים להם, וחוסר תקציבים ממשלתיים המוקצים לצעירים בפלסטין.

כפר הנוער ממוקם באזור וואדי כפר نعמה במרחק של 13 קילומטרים מצפון-מערב לעיר רמאללה, ומשתרע על שטח של 32 דונם, מרביתו (65.6%) מסווגת (ב), ו-(34.5%) מסווגת (ג) בהתאם לקטגוריות הסכם אוסלו, כלומר רוב האדמות בכפר מצויות תחת ניהול פלסטיני. הכפר נבנה על ידי מתנדבים צעירים תוך שימוש בחומרים טבעיים מהוואדי, ובתמיכת מוסדות חברים והקהילה הפלסטינית, הכפר מסמל את אורח החיים בבר קיימא, מכיל מרכז קהילתי, גן לימודי, בניין ומתקנים רפואיים, אזור קמפינג ומגורים, ומקומות פתוחים בטבע הפלסטיני עבור כנסים, הרצאות וסדנאות, וקבוצה גדולה של שטחים ספורטיביים ומתקנים מגוונים.

למרות שכמעט כל האדמות בכפר מצויות תחת אזור שליטה אזרחית פלסטינית, הן סובלות מהמון ארגוני מההתנחלים מההתנחלויות והמרכזים ה"לא חוקיים" הקרובים לכפר, ובחסות צבא ישראל, התנהלו גניבות של תכולות ומתקני הכפר, השמדת מתקנים, ועצירת הצעירים המעורבים בפעילויות אזרחיות, עד למניעת ביצוע פעילויות בכפר, דבר הפוגע בחוק הבינלאומי הומניטרי, בפרט מחוז ג'נבה הרביעי האוסר על כוח כיבוש לפגוע במתקנים אזרחיים או להתשקף אליהם, כמו כן הוא מפר את ההסכמים שנחתמו בין אש"ף לישראל תחת חסות בינלאומית.

למעשה, כפר הנוער מהווה מודל מוצלח לפיתוח בר קיימא בפלסטין בעבודת האדמה, ומחוץ לסיסמאות רמות, ולסדנאות מעוצבות. עם זאת, צעדי הכיבוש והתנחלויותיו פועלים כדי למחוק את הניסיון הגלוי הזה, ומקנים לחדשנות לפיתוח בר קיימא תחת הכיבוש.

עם הזמן, תקיפות המתנחלים התפתחו לרמה של הצבת שער ברזל סגור על הדרך המוביל לכפר, והסרתו בוצעה מאוחר יותר דרך קמפיין שניהל פורום שארק הצעירים בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים, אך זה לא מספיק כדי להגן על הכפר מפני המתנחלים, ולהחזיר לו את החיים כמרחב נוער ומרחב אזרחי פלסטיני. דבר זה דורש קמפיין במגוון רמות כדי להגן על כפר הנוער ולהפסיק את התקפות המתנחלים המאורגנות, ולהבטיח את הגנת האזרחים והמוסדות החינוכיים והצעירים בכפר. באמצעות האמצעים החוקיים האפשריים, ועבור אמצעי הלחץ והה Advocacy דרך מוסדות בינלאומיים, והגורמים הרשמיים הפלסטיניים ומוסדות החברה האזרחית, וכל הקהילה הפלסטינית. כפר הנוער הוא דגם ל(80%) מכלל השטחים ביהודה ושומרון, המוסדרים (ב+ג), מה שמאותת על חזרת התופעה של גזילת אזרחים פלסטינים מבתיהם, מכפריהם, מאגריהם חקלאיים, ומענפי המסחר שלהם.

לכן יש צורך לעבוד יחד ולשתף מאמצים מפרקים של כל מרכיבי הקהילה הפלסטינית כדי ליצור אסטרטגיה לשמירה על כפרים, עיריות, והקהילות הבדואיות והכפריות הפלסטיניות, שכן ההמתנה משמעה עלייה במספר הגירוש, וביותר שליטה ההתנחלות על האדמה, ובעוד לחיצה כלכלית וחברתית על העם הפלסטיני, והרס התשתיות, והשמדת הפיתוח בר קיימא. והמתנה ל"גודו" היא הימור כושל.