חברי ... אופוזיציה ושלטון

בשיחה האחרונה שלנו השנה, לקראת נסיעתו של חברי, הוא שאל אותי מדוע אני רואה את המתח אצל הפלסטינים בשיחם, בדיונים ובכתיבתם ברשתות החברתיות, ותיאורים של אחדים מהם כאופוזיציונרים ותומכים "סחיגים", כאילו מדובר בקללה או בשטות רעה להכתים את השונים; מונחים אלו במדינות אחרות נתפסים כמונחים חיוביים ויש להם ערך בהקשר הפוליטי, התרבותי והעיוני. עניתי לו שאני חושב שהפלסטינים אוהבים את הניגודים במאבקם הפוליטי ובשיחם ובתיאור יריביהם; כמו מונחים של הכפשה ובגידה או שונים ומורדים או קבוצת פלוני או אבו פלוני כאשר יש חילוקי דעות בתוך הפלגים והמפלגות וכן הלאה. הוספתי שייתכן שהקושי הזה בהכפשה נובע מעוני החיים ומהטבע של החיים והחשיפה המתמשכת שלהם לאלימות הכיבוש, וייתכן שזה נובע מהיעדר המושג מדינה בחייהם של הפלסטינים, המבוססת על דואליות האופוזיציה והתמיכה בשלטון; כמוסד ממוסדות המדינה לניהול ענייני האזרחים ולא להשליטה בחייהם. ואמרתי לעצמי להוסיף עוד פילוסופיה לתשובתי, לצורך הניתוח הסוציולוגי של ابن חאלדון, החוקר הערבי, שהצביע על כך שהשלטון מבוסס על עוצמה שבטית, כלומר במובן של עליונות או מה שאנו מכנים היום שליטה והגמוניה במובן התרבותי והפוליטי.

הוא הראה לי בידו, בשום אופן אל תפרש את זה לפילוסופיה ותשכח את העיקרון המרכזי של הנושא; שהאופוזיציה היא דבר מרכזי בפוליטיקה, אלא שהפוליטי הוא הכרחי לאדם הרציונלי. קלטתי את התבונה שלי, "ושאלתי אותו מה אתה מתכוון?" כדי לנצח עליו בשיחה הזו, והוא הגיב במהירות, תיאורים אלו מכחישים את זכותו של הפרט לחשוב ולדעת, ואת זכותו לחופש הביטוי ומציבים אותו במסגרת סטראוטיפית כאילו הוא تابع ללא ניהול או יכולתו לנסח את עמדותיו כלפי הנושאים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים, המוכתבים על ידי קבוצה זו או אחרת מצד אחד. ומצד שני, האופוזיציה הפוליטית היא חלק מהמדינה, ולא מחוץ לה, אלא מרכיב מרכזי של השלטון בתחרות על הגעת הקהל על ידי הממשלה, והשבת האיזון לכלי השלטון ואמצעיו, ולסקירה של מדיניותה בהתאם למטרותיה הפוליטיות ולשימור שלטון הרוב; כלומר, להגשים את שתי המטרות הרצויות של שולטי השלטון המיוצגות באמון האזרחים ובסיפוקם.

והוא הוסיף שהנמנים עם התמיכה הם לרוב מהאליטות התרבותיות והפוליטיות, ויש להם הבנה רחבה של המושג שלטון שמבוסס על הגברת האמון והסיפוק, כלומר הם מציעים רעיונות ועצות, ואפשר לתארם כ"חכמים" ולא כסחיגים כפי שאתם מתארים אותם. קטעתי אותו ואמרתי ראשית, כל מונח שמושמע הוא בן התרבות החברתית הקיימת ולעיתים הוא עוסק בכמה בעיות באופן פופולרי או במשמעות מדויקת יותר, פופוליסטי. באופן אישי, אני מסכים איתך שהאופוזיציה והתמיכה בחיים הפוליטיים אין להם גבולות אדומים; הם יכולים להפוך את מצבם על פיה אם השלטון משתנה והאופוזיציה מנצחת בבחירות, ואז האופוזיציה הופכת לתמיכה והתמיכה לאופוזיציה. ובאותו הזמן, ייתכן שכמה מהנמנים עם הכינוי של אופוזיציה יסכימו למדיניות או מהלך או פעולה או החלטה שמוציאים שולטי השלטון, ויבחינו או יהללו את מעשיהם, ובעוד זאת תהיה זו התנהגות של דעת או יכולת להבין את מאחורי הקלעים של השלטון וקשייו.

חברי אמר כאילו אתה משחק במילים ומנסה לסנף לשלטון ולשולטים שלו. עניתי לו בכעס, האם אתה מתכוון שכך ניתן להכתים אנשים כמו אותן קבוצות, ואינך מקבל את העשייה של השכל לטובת האזרחים בראש ובראשונה בכל פעולה ולוגיקה? הבה ניפרד השנה בתקווה שתהיה יותר מסודר ופחות קודר בשיפוט הדברים מהשלטון, התרבות וההתנהגות של האזרחים, והפוליטיקאים המובילים יתן להם ה' עזרה על כל המבחנים.