בתחילה יהיה.. השיקום של הזהות האנושית הוא עדיפות לשיקום האבנים והעצים

עם החמרה וריבוי מקורות הלחצים הנפשיים וההשלכות השליליות האדירות שהתחלנו לחזות בכל שכבות החברה הפלסטינית במהלך ואחרי תחילת המלחמה על עזה (שביעי באוקטובר 2023), ובדרגות שונות, בכל תחומי החברה בכל מקום שבו היה, בין אם חווה זאת, ראה זאת או שמע על כך, ללא קשר למגבלות כגון: מגדר, גיל, רקע חינוכי ותרבותי ומצב כלכלי, תוך הדגשה שכמות הניסיון והידע הקודמים בהתמודדות עם לחצים כאלה משפיעה על צורות ההתמודדות ביעילות רבה יותר.

בצל מצב כזה, אנו זקוקים להתרחקות נוספת מהתיאוריות המסורתיות והחזיונות השגרתיים בהתמודדות עם הפרעות נפשיות והתנהגותיות, ומה המלווה אותן של מצבים של אובדן loosing, גירוש displacement, הריסות demolishing, רעב starvation ועצירה arresting או גירוש deportation, התופעות הללו יחשפו אותנו לתוצאות של פוסט טראומה PTSD או דיכאון depression או אדישות in difference, ובמידה חמורה יותר יגרמו לעלייה במגמות של אגרסיביות aggression ואלימות violence (פוליטית או ביתית), ולא נשכח את מה שמכה את הרוב במקרי פאניקה והזיות, וחוסר ריכוז lack of concentration, hallucination
ולעובדת היות העין רואה והיד קצרה, עקב מחסור במשאבים ובכלים ויעדר התרבות הנדרשת לבריאות נפשית אם לא במקרה של מחסור או התייבשות בחלק מהאזורים, במיוחד במקומות המוחלשים, על המומחים להציע ייעוץ והכוונה מקצועית נכונה לכלל המגזר, על פי צרכיו ורמתו, כך שיהיו כאביזרי עזרה ראשונה הניתנים ליישום על ידי האדם עצמו/המשפחה, באופן אישי או קבוצתי, הרחק מהשכרות והאפלוליות והסחר בעונם של אנשים אומללים.

כאן אנו מתמקדים בתפקיד המשפחה בהפחתת עוצמת ההשלכות של הלחצים הנפשיים הנלווים לעיל, וכיצד:

•    לקבוע ולהגדיר את סוגי הקשרים שמבוססים על כל מי ששייך ישירות/בעקיפין לחברה הקטנה הזו, מבלי להתעלם מתפקידי הגן והבי"ס/האוניברסיטה והשאר המוסדות הקהילתיים האחרים.

•    להתרחק מההנחה assuming שבסיס יש לו/לה את המודעות והידע הנדרשים לגבי מה שצריך לעשות או להימנע ממנו.

•    לאמץ גישה חינוכית חיובית חלק מסימנים שלה היא החינוך להסתמכות עצמית self-reliance, שותפות אחראית participatory approach, ארגון וניהול הזמן self-regulation יחד עם אימוץ גישה של דיאלוג במקום נתינת פקודות וצעקות.

אנו כאן רוצים להתרכז, בקצרה, בתפקיד ובתוצאות של הקשרים החיוביים בין השכנים לעבור ממצב הסבל למצב ההתאוששות לאחר חבישת הפצעים הפסיכולוגיים הנגרמים מלחצים נפשיים כאלה, עקב המקורות שהזכרנו ועוד.

בהתאם למבנה המשפחה, בין אם היא משפחה מורחבת extended family או משפחה גרעינית nuclear family, לא תמצא אדם ללא קשרים עם שכניו, ולכן נוצרות קשרים הדדיים בין שני הצדדים, שאנו מתכוונים שהם יתאפיינו בהתנהגות טובה וחיובית, כמו עץ זית שאינו צומח מהר אך חי לאורך זמן.

כדי להבטיח זאת וליצור אטמוספרה שתשקף השפעות חיוביות סביב חוויות של חיים ברמת רוגע נפשית מקסימלית, אנו מציעים כאן את הבא:
•    לפעול בהתאם למה שהמליצו כל הדתות האבו היליאות מאז ומקדם, בחשיבות עצומה לדורש של מערכת יחסים טובה בין השכנים, על ידי הצגת זכויותיו וחובותיו והידיעה לגבי כמה מחובתו, עד שמישהו היה רואה את שכנו כאח דיור, לסמוך על הרבה סודות וחומרי עין, שכולנו שמענו המון את המילים "אין דבר אסור לשכן אלא התנהגות הפוגעת בכבוד וביושרה. לכן תמיד היית רואה את השכן הענק לתמוך בשכן בשמחות ובריאות, מה שיוצר בין שאר בני המשפחה קשרים שיכולים לשמור על חיזוק ואבטחת השלום החברתי הרצוי, מה שעובד על הספקת רוגע נפשי וקונסולר משפחתי וחברתי והגנת על הרקמה החברתית שמצמיחה את כולם לשתף בניסיון ובחובות למתן מסע עזרה ומעשי חסד ולהגן על זכויות השכן, ופריסה של האהבה והחיבה לאחר שכל אחד מהם הכיר את גבולותיו והפסיק להזיק, אפילו במעט, לשכנו.

•    להימנע מהשמעת רמיזות בין השכנים, גם אם זה על ידי בדיחות ורמאויות.

•    לחזק את ערכי המחילה והסליחה בין השכנים, יחד עם הבנה וסבלנות כלפי חסרונותיו והזעזועים שלו, ולשפר את ההזדמנויות לעשייה טובה וחסד עם השכן ההוא, מבלי לדרוש "ולא תיתן תכירה" פסוק 6 פרשת המופת.

•    ליזום להציע ולהעלות שלום בין האנשים לכך שיהיה לכך השפעה טובה על הלבבות, מבלי להזכיר שזהו מצווה חובה ועל כך התגובה היא מצווה מספקת, תוך שמירה על רוחה של החיוך והפנים היפות "פנים ביום ההוא באסורה" ו"פנים ביום ההוא נכונות 22+ 24 פרשת המופת .
•    אנו מציעים להגביר את הביקורים המשפחתיים המתוכננים וליצור מועדים מוקדמים יחדיו להצעות משותפות עימם להשפעה על הזדמנויות חילופי דיאלוג וניסיון.

•    ישנם יתרונות רבים בשימוש במסורת ובקלאסיקות עממיות ובנרטיבים של ההורים והסבים בהעברת סיפורים כאלה.

•    רבים מתעלמים מהחשיבות של קריאה משותפת כדי לפרוץ את הקיפאון שקיים לצערנו בין קשרי השכנים, ולכן אנו מציעים להקים ועדות קריאה בכל מאחז לדיור, ורצוי להתחיל בהקמת ספריות קטנות בכל שכונה מהשכונות הקיימות.

•    הייעוץ המקצועי האמיתי צריך לבנות יסודות של כבוד הדדי, קבלה של השונות והרב-תרבותיות ובניית קשרי אהבה (כשהביקור של החולה, ההשתתפות בשמחות ובאבלים והענות להזמנה ככל האפשר, ובדיקת מצבו) ובכך להבין שתמיד יש נוכחות כאח שלא ילדת את תל אשר יכול לסייע במצבי משבר.

כך השכן יכול להיות מקור להקלת הלחצים הנפשיים אצל שכנו, כמו נחל מים שאינו נושא רק מים, אלא מעניק לאדמה סביבו ירוק ויופי, וכך אנחנו רוכשים קשרי שכנות בעלי אופי מתמשך, בלי קשר לאורכה או קצרה של תקופת הזמן, מכיוון שזה השאיר השפעות טובות כמו ריח של מוסק וניל, כל זאת בגלל שהשכן הפנימות את האמרה "המידות הן החייל הבלתי נודע של האדם".

ובאשר למומחים בתחום הבריאות הנפשית, אני רוצה להציע שיטות קלות להבנה לקהל המטרה, כמו טיפול/התאוששות באמצעות שיטת CBT, כמובן מבלי להתעלם מהמוקד של הילדות (עוני, מחסור או כל סוג של מצב שהוזכר לעיל) והניסיונות שהילד/הילדים עברו.