בעוד היוזמה של טראמפ מתקדמת, המתאם הלאומי נסוג

נראה כי ישיבת הגורמים האחרונה בקהיר במהלך הימים האחרונים החזירה את נושא ההסכם וההתאמה הלאומית לנקודת האפס, אפילו ברמה של הסכמה על הוועדה שתנהל את רצועת עזה. האם זו ועדת התמיכה הקהילתית שהוסכם על הקמתה לפני הפסקת האש ויוזמת טראמפ? או הוועדה שהקימה הרשות הפלסטינית בראשות השר מאجد أبو רמדאן? או הוועדה שוושינגטון ותל אביב רוצות שתהיה כלי הפועל תחת פיקוח מועצת השלום העולמית וטוני בלייר? או הוועדה שהוסכם עליה בימים האחרונים וצוין בהצהרה הסופית של ישיבת הגורמים שלא נוכחה בה תנועת פת"ח שמרמרה על ההצהרה?

ואנחנו מאמינים שהוויכוח על הוועדה ויושב הראש שלה מסתיר חילוקי דעות גדולים ומסוכנים יותר, כמו שהיא לא ראויה לכל כך הרבה שיח, מכיוון שההחלטה הסופית בנוגע לחבריה ולמשימותיה תהיה בידי טראמפ ונתניהו והשליט האמריקאי החדש של הרצועה.

אם ועדת ניהול הרצועה המצוינת ביוזמת טראמפ תהיה תחת פיקוח הרשות הפלסטינית או בתיאום עמה, זה ידרוש באופן טבעי את הסכמת תנועת פת"ח והרשות הפלסטינית על יושב הראש שלה, כדי שלא תהיה הוועדה גוף מאזן של הרשות ודוחף אותה ברצועת עזה.

לגבי מה שמתפרסם על מינוי אמجد אלשואה לראשות הוועדה, הוא דמות מרכזית לא סוערת ומשויכת לחברה האזרחית הבינלאומית, אך חשוב גם לדעת מי חברי הוועדה והאם יש לו תפקיד במינוי חברי הוועדה או שהחברים ייכפו עליו, ובמקרה האחרון, ואף אם יהיו לו תכונות חיוביות, הוא יהיה אסיר לסבירויות הרוב?

לצערנו, המחלוקות סביב הוועדה והצוויים האזרחיים המתמשכים ומע indicode don ma tdrth malilot etimfhemn מאפשרות saddelotגי השר ליברמן לגבי מערכת השלטון בעזה ובסכמת רשות לפלסטינים יוכלוাস্থיק הממשלה המסביר טפלה סביב אמירה ליישום הפתרון לשתי המדינות, אבל הפעם לא רק בגלל הסרבנות האמריקאית והישראלית אלא גם בגלל חילוקי הדעות הפלסטיניים.