העתיד של חמאס בעזה ובזירה הפוליטית בכלל

ביולי 2024 כתבנו מאמר שכותרתו (כדי שלא תהיה מלחמת אזרחים בעזה לאחר מלחמת השמדה הישראלית) לאחר שממשלת חמאס הסכימה ליוזמת טראמפ שמציעה לפרק את נשק חמאס, קיווינו בפוסט שפרסמנו שחמאס תנקוט בפיוס עם תושבי עזה כדי שהדברים לא יסחפו למלחמת אזרחים שאלו את אזהרנו קודם לכן, במיוחד לאחר שחמאס איבדה את רוב התמיכה הציבורית שלה בעזה, ואפילו יצרה איבה בינה לבין רוב האוכלוסייה.

אך קרה ההפך, חמאס פתחו במתקפה על משפחות מסוימות כמו משפחת אל-מג'יידר, דחמש ואבו ורדה, ונפלו עשרות הרוגים משני הצדדים. כמו כן, חמאס דכאה ואיימה על יריביה הפוליטיים, וערכה הוצאות להורג בשטח לעשרות בתואנה שהם סוכנים של ישראל.

למרות שדרשנו מוקדם לפרק את נשק חמאס ולהפוך את הרצועה לאזור מפורק נשק, לאחר שנשק זה שימש להפיכה שלטונית בשנת 2007 ואז נקשר לאג'נדה חיצונית ולציר ההתנגדות והאחדות שאיראן מובילה, ולאחר מבצע "שטפון אל-אקצא" שבו השתמש האויב לניהול מלחמת השמדה וטיהור אתני בעזה ובגדה, ואף קראנו להכיר בתנועה כעבריינית על פי החוק הפלסטיני... נושא פירוק הנשק של חמאס לפי הנוסח המופיע ביוזמת טראמפ הוא עניין מסובך ומורכב וניתן ליותר ממפרש.

יוזמת טראמפ התמקדה בעיקר בהשלמת השלב הראשון, שהוא שחרור החטופים הישראלים, דבר שהושג ונחגג בפסטיבל במפגש בשארם אל-שיח. יישום יתר השיגים הוא עניין שתלוי בכוונות טובות של חמאס וישראל ובסעיפים הסודיים של ההסכם. היום הצהיר המנהיג החמאסי מושא אבו מרזוק בראיון לערוץ אל-ג'זירה כי חמאס הסכימה רק לשלב הראשון ביוזמת טראמפ!

פירוק נשק חמאס כדי להשיג את השלום האזרחי, שחשוב יותר מאשר שמירת הביטחון של ישראל, דורש ראייה ואסטרטגיית פעולה לאומית, ערבית ובינלאומית כיצד להתמודד עם יותר מ-100,000 מתוך לוחמיה ומוסדותיה הקשורים לממשלתה ולמשפחותיהם. ואם באמת יתפרק נשק חמאס, מה לגבי הנשק של בני אדם ומשפחות?

המראה שראינו אתמול והתחיל לחזור היום בו חמושים של חמאס הוציאו להורג עשרות אזרחים באשמת קשר עם האויב, וגייסו עשרות תומכים שיתמכו ויחדירו במראות ההוצאות להורג הוא סימן מסוכן למה שמצפה לעזה מהזוועות שלא יהיו פחות מסוכנות ממלחמת ישראל נגדם, ואת ישראל ומי שתומך בה במערב ינצלו את מראות ההוצאות להורג הללו בניסיון לשפר את תדמיתה המכוערת בעולם ולטעון שהיא על צדק בכך שהיא מסרבת להקים מדינה פלסטינית, גם כדי לשמור על רצועת עזה כעניין עולמי שמסיח את הדעת ממה שגובר בגדה, התרחבות מהירה של מיזמים התנחלות הרסניות ודיכוי חייהם של העם והרשות הפלסטינית, כך שאין לישראל עוד צורך להכריז על סיפוח הגדה.

אנו מבינים את פחדם של חמאס מהופעת הפלסטינים של עזה, אך הייתה לפניהם יותר מ'הזדמנות אחת' להגיב ליוזמות ההנהגה הפלסטינית והרשות הפלסטינית ולמדינות ערביות ואסלאמיות שהפצירו בהם להפסיק בעקשנות לקבל את מסירת השלטון וכל המו"מ לגורמים אלו במיוחד לרשות הפלסטינית ומצרים, אך הם המשיכו למסור את רוסי ההגה שלהם למדינת קטאר שהתמרנה בהם כדי להאריך את משך המלחמה, כמו כן ניצבו לתמוך באלה מתומכי האסלאם הפוליטי ותומכים השראה רגשית עם רעיון ההתנגדות לכיבוש מבלי להבין באמת מה קורה ברצועת עזה כדי להישאר במלחמה עד שחרור פלסטין ולבנות את הכלא! שנים והיו שבעי ליצני החדשות והטלוויזיונים שכן כולם שכנעו אותן שהיא מסוגלת להשיג ניצחון על האויב וישראל בפתח שלה קריסה (והניצחון הוא רק סבל של רגע).

כבר הבענו את חששנו מכוונות ישראל וארה"ב לקבל את המשך קיום שלטון חמאס בעזה, לא מתוך אהבה בהם אלא כדי לשמור על מצב הפיצול ולאפשר את מלחמת האזרחים שהם רואים לנכון, וללא הבטחה להצלחה במה שנוגע בתכנית טראמפ בניהול אזור המגף ע"י ועד פלסטיני מקומי בהשגחת מועצת השלום העולמית בראשות טראמפ וניהול טוני בלייר ונוכחות כוחות ערבים ובינלאומיים, במיוחד בטווח הקצר.

אנו מאמינים כי חמאס לא הייתה מפיצה את כוחותיה בפומבי ומבצעת את ההוצאות להורג הללו ושיעורי חסימה עם יריביהם הפוליטיים אם לא היו מי שהבטיחו לה שהיא תמשיך להיות נוכחת בזירה הפוליטית ובשלטון הרצועה בשלב המעבר. מה שמחזק את ההנחה הזאת הוא שכאשר טראמפ נשאל על המתרחש ברצועה בפרסום חמאס והחזרת מוסדות רשות חמאס לפעולה, הוא אמר שהוא נתן לחמאס אישור לעשות זאת כדי לשמור על הביטחון!

נכון, יתכן שאנשים שהוצאו להורג הם גנבים, אך יש ספק אם הם ריגול, כי אי אפשר להוציא להורג מרגלים באישור אמריקני וישראלי.

המשך הפיצול הפוליטי בין שני מחנות: הראשון כולל את חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית והיוזמה הלאומית, והשני כולל את אש"ף, הרשות הפלסטינית ומדינת פלסטין גם כאשר יש בלבול ביניהם. פיצול זה וחוסר שיח לאומי אמיתי ואפילו חוסר התעניינות לא לאומית ולא ערבית בשיחות הפיוס, כל זה יביא למה שהזהרנו עליו במאמר ביוני 2021 שכותרתו (להיזהר מהקטנת הבעיה ומגוון מסלולי המו"מ) שעומד בפנינו שלושה מסלולי מו"מ:

המסלול הראשון הוא אמריקני-ישראלי עם חמאס וארגוני ההתנגדות בעזה לגבי עתיד רצועת עזה.

המסלול השני הוא בין ישראל וושינגטון מצד אחד לבין הרשות והמדינות התורמות והתומכות בפלסטינים מן הצד השני לגבי עתיד הרשות בגדה ומה שיש לה מסמכויות.

המסלול השלישי שלגביו עד כה לא משתתפות תל אביב וושינגטון, הוא החשוב ביותר, זהו מסלול המו"מ שמובילה מדינת פלסטין כדי להרוויח הכרה רבה יותר בה כמדינה הכבושה ואחר כך המטרה הקשה ביותר היא השגת מדינה פלסטינית עצמאית, והתקדמות במיזם לסיום הפיצול תהיה גורם מסייע להתקדמות בשני המסלולים הראשונים.