הרגע הפלסטיני הקריטי: אבטחת הפסקת ההשמדה בדרך למדינה העצמאית

מחבר: جمال زقوت

הסוגיה הפלסטינית נמצאת היום ברגע קריטי שבו חוצים את ממדי האנושיות, הפוליטיקה והאסטרטגיה. לאחר שנים של מצור ופילוג, ובשל מלחמת השמדה בעזה, ולצד הרחבת ההתנחלות המשתוללת ברחבי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, נוצרה הזדמנות להשיק מסלול פוליטי שעשוי לשנות את כללי המשחק. רגע זה מהווה מבחן אמיתי ליכולות של הצדדים הפלסטינים, הערבים והבינלאומיים להבטיח הפסקת השמדה באופן קבוע, והפיכת זאת למסלול שמבצע את הקמתה של מדינת פלסטין העצמאית בהתאם לקווי ה-4 ביוני, אחרת תוכניות הכיבוש לשלול את זכות ההגדרה העצמית ולהתמשך בתוכניות הסיפוח, ההשמדות והגירוש ימשיכו להתגלות כאסטרטגיה הקבועה ששוללת את מדיניות ישראל.

הסכמת חמאס והפלונטר של נתניהו

הסכמת תנועת חמאס לתוכנית טראמפ היוותה הפתעה פוליטית מרעישה לישראל, משום שהשינויים המהותיים שהכניס נתניהו בתוכנית האמריקאית, שמטרתם הייתה לדחוף את חמאס לדחות את ההסכם, ולשמור על בידודה הפוליטי. אך התגובה החיובית של התנועה וברכתו המיידית של טראמפ, הסירו מנתניהו את אלמנט היוזמה, והפכו את הסכמת התוכנית לעניין כפוי עליו.

השינוי הזה חשף את האסטרטגיה של נתניהו לפיצוץ מסלול המשא ומתן על ידי יצירת משברים סביב סוגיות בעייתיות כגון נשק ופריסות ביטחוניות, ולפיכך השאלה שמעיקה על כולם היא: מה יעשה נתניהו אם ישיב את כל המוחזקים? האם יתחייב למסלול הפוליטי, או שמא יחזור ליצור את התירוצים שיאפשרו לו להיכנס למלחמת השמדה כדי להשלים את המטרות שבהן נכשל עד כה, ובמיוחד את גירוש תושבי עזה? ובנוסף, איך תפעל וושינגטון והקבוצות הערביות והבינלאומיות, במיוחד המדינות המתווכות, להבטיח הצלחת התוכנית ולהפוך אותה למציאות מוחשית?

פתיחות חמאס לשיחה הלאומית

העמדות של חמאס שגוללו בהצהרת ההסכמה לתוכנית, והצהרות כמה מהמנהיגים שלה, מראות על מוכנות, אולי חסרת תקדים, לשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית ואש"ף. התנועה הבהירה כי חלק מהסוגיות הנכללות בתוכנית טראמפ לא ניתן להגיב עליהן מבודדות, וכי סוגיות אלה הנוגעות לעתיד עזה והמגבלות הלאומיות מצריכות עמדה לאומית מאוחדת. פתיחות זו נחשבת לשינוי אסטרטגי בגישה של התנועה, ומצביעה על הבנתה שהמשך הפילוג לא יועיל לאף אחד, وأن הפתרון עובר דרך בניית האחדות הפלסטינית כדרישה בסיסית להגנה על הזכויות הלאומיות, והבטחת מסלול פוליטי מתמשך שימנע מהממשלה הכובשנית להקדיש את העזות להפריד את עזה מהזהות הלאומית.

עמדת חמאס זו מספקת לאש"ף ולרשות הפלסטינית הזדמנות היסטורית לשוב למעמד התצוגה הכולל שלה, להרחיב את הבסיס הפופולרי שלה, ולהפעיל את תפקידה הפוליטי, ומציבה אותה בפני אחריות להקים את המוסדות הלאומיים שיכולים לשוב להפעיל את המיזם הלאומי, ולהעניק תקווה לעמנו להתקדם בתפקידו, שכן הוא בעל האינטרס המכריע בעיצוב פני הגורל הלאומי ובמעורבות פעילה בהקנייתו.

המבחן הפלסטיני

הרשות הפלסטינית עומדת היום בפני מבחן פוליטי חריג: האם תגיב לפתיחות זו ותנגיש את הרגע הפוליטי? כי ההמשך להתרחקות עצמית יאפשר לנתניהו לא רק לפוצץ את מסלול תוכנית הפסקת האש, אלא גם ייתן לו את ההזדמנות להמשיך לעצב את ההגמוניה הביטחונית ולفرض ניהול חלופי, כהכנה ליצירת מודלים נוספים דומים ביהודה ושומרון, שהיא מרכז וליבת המיזם הציוני, מה שיכול להפוך את ההפסקת האש למעין מלכודת פוליטית חדשה למוטט את המיזם הלאומי, ולממש את הזכויות הפלסטיניות. ובאותו הזמן, ברור שהמבחן הזה מהווה הזדמנות לשוב לאחד את הרשות הפלסטינית על פני כל שטחי פלסטין בתמיכת כל הצדדים, ולסלול את הדרך למדינה פלסטינית עצמאית וממשית על הקרקע ולא סתם הכרה סמלים על עיקריותה.

על אף הקשיחות שמגלה טראמפ, עמדותיו המשתנות והכוונות החבויות של נתניהו מכריחות את הקבוצה הבינלאומית, כולל מדינות המתווכות, לפעול לפי תוכנית משולבת שממוקדת בהקניית הפסקת האש ומניעת התמוטטותה, דבר שדורש תקשורת פעילה עם הממשל האמריקאי למנוע את ניסיונות נתניהו לפוצץ את התוכנית, ולהטיל על הפלסטינים אחריות, ומה שדורש את זה מהווה הנעת הממשל לפעול על תל אביב למנוע ממנה להתמהמה בהסרות, לעכב את הסיוע והשיקום, או לבצע פעולות צבאיות או פרובוקציות בשטח, כולל חיסולים או חדירות מוגבלות. זה כמובן דורש לקבל ערבויות אמריקאיות כתובות, ובאותה המידה לשים לב להימנע מהענקת כל תירוצים שיסייעו לישראל להתחמק מהתחייבויותיה.

בניית מסלול פוליטי בין הצדדים הפלסטינים וטיפול ברצינות להזמנה של חמאס לשיחה, ולהגיב להזמנה המצרים לכנס אותה בקהיר עם השתתפות ערבית פעילה יוביל למסלול מעשי לעבר ממשלת פיוס לאומית זמנית על בסיס ההכרזה מבייג'ין, בהקשר של חיזוק האחדות בהצגה ובמעמד של אש"ף. חידוש האחדות של הזהות מהווה תנאי בסיסי להפשיל את תחבולות נתניהו ולוודא שהזכויות הלאומיות יישמרו בהקשר של כל הסדר סופי.

כל היסוס או נסיגה בלכידת ההזדמנות מכלל היריבים הפלסטינים יסייע לישראל להמשיך במזימות שלה למנוע הקמת מדינה פלסטינית באמצעות כפיית ניהול חלופי המבטיח המשך שליטתה על הרצועה ומחזקת את תוכניותיה בהגמוניה על יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. לכן, תגובת כל הצדדים לשיחות והתחייבות לעמדה קולקטיבית מאוחדת בצורה נחרצת ורצינית אינה רק בחירה פוליטית, אלא היא קו ההגנה הראשון על המיזם הלאומי הפלסטיני, ועל יכולת הפלסטינים לאחד את דבריהם ואסטרטגיית פעילותם הפוליטית הראויה להתמודד עם תוכניות הסיפוח והגירוש שעדיין מהוות עדיפות לסדר היום הציוני בתוך הממשלה וגם באופוזיציה.

במסגרת זו, מדינות המתווכות הופכות לאבן היסוד בהשקעת קשרים עם שאר המדינות הערביות המרכזיות, במיוחד מדינות המפרץ כדי להחזיק במסלול הזה כצעד אסטרטגי לקראת יציבות מזרח הים התיכון, תוך חיוב ארצות הברית לפקח על ישראל ולמנוע ממנה לסטות מלוח זמנים של ביצוע תוכנית טראמפ, ולעבוד על פיתוח ממדיה הפוליטיים לכיוון ההכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, ובזכותו לחיות בחופש ובכבוד במדינתו העצמאית עם ריבונות על גבולות 1967.

באותה המידה, פיתוח מסלול זה מחייב תיאום העמדות הערביות והבינלאומיות, במיוחד האירופיות, כדי לתמוך בהפסקת ההשמדה ובשיקום עזה, כאשר יש להזהיר באופן ברור כי התמוטטות זו תוביל להחמרת הקיצוניות ולכאוס אזורי, מה שסיבך את האפשרויות ליציבות באזור כולו. דבר זה מחייב את כל המדינות המעוניינות ביציבות באזור, והמוסדות הבינלאומיים הרלוונטיים, כולל האומות המאוחדות, להאיץ את ביצוע תוכניות השיקום, כדי להעניק תקווה לניצולים מההשמדה ומהייאוש, ואין דרך לכך אלא להניח למנהיגות הפלסטינית דאגות, סוגיות וכאב האנשים שסבלו מההשמדות מעל לכל שיקול, ולכלול אותם בבניית עתידם על הקרקע ללא נסיגה או כישלונות, ובכך להקים לגיטימציה ממשית המאפשרת לפלסטינים לנהל את ענייניהם באופן עצמאי. כל זה מחזק את בניית הסכמה בינלאומית שכל הפסקת אש ארוכה טווח חייבת להתלוות למסלול פוליטי כולל שיחזיר את אחדות הזהות הלאומית, ויבטיח מחויבות לזכויות הפלסטיניות, והמיר את ההפסקה ממתן הפסקה זמנית להפסקת האש למהלך אסטרטגי לקראת מדינת פלסטין העצמאית.

הדרך היחידה להבטיח שנתניהו לא יימלט מהחובה לקום מדינה פלסטינית היא שהצדדים הפלסטינים, בתמיכה ערביית רצינית, יתפסו את הרגע הפוליטי הזה, כדי לממש את מה שנכתב בהסכם בייג'ין להקמת ממשלת פיוס לאומית זמנית שתשא את כל האחריות על השלטון והניהול בעזה וביהודה ושומרון, כולל ירושלים. הקמת ממשלת פיוס אינה סתם חובה מנהלית, אלא היא תנאי קיומי כדי להפוך את ההפסקה לפרויקט שחרור לאומי אמיתי. כמו כן, המדינות שהכירה במדינת פלסטין צריכות לממש את השפעתן על וושינגטון ותל אביב כדי להבטיח את השיקום ולמנוע את הגירוש, ולכפות על ישראל להפסיק את מדיניות הסיפוח וההתנחלות, ולהפוך את העצמאות הלאומית למציאות מוחשית המהווה מרכיב חיובי ליציבות האזור ולהפסיק את Gewalt, ולתרום לשגשוג העמים שלה, ובראשם העם הפלסטיני.