ההכרה במדינה הפלסטינית... הישג פוליטי או הזדמנות כלכלית?

סעדה ניוז - בשבוע האחרון חזרה הסוגיה הפלסטינית למוקד העניין הבינלאומי, לאחר שמדינות אחדות הכריזו על ההכרה הרשמית במדינת פלסטין. ההכרות הללו עוררו דיונים פוליטיים רחבים, אך מעטים ניסו לשאול את השאלה המהותית: מה השפעתן של ההכרות הללו על הכלכלה הפלסטינית?

בין פוליטיקה לכלכלה: הכרה החורגת מעבר לסימבוליות

ההכרה הבינלאומית אינה רק הצהרה דיפלומטית, אלא היא נכס חוקי ופוליטי המתווסף ללגיטימציה הפלסטינית. מבחינה כלכלית, ההכרה הזו נחשבת ליסוד ראשוני המאפשר לפלסטין לפעול כ"מדינה" במקום "רשות מעבר", דבר אשר פותח את הדרך לחתימת הסכמים סחר, גיוס השקעות, והצטרפות לארגונים כלכליים ופיננסיים בינלאומיים. עם זאת, המרת הנכס הזה לרווחים מעשיים תלויה ביכולת של פלסטין לנצלו בתבונה.

ההשפעה הפוטנציאלית על זרימות הכסף והסיוע

תמיד היו הסיוע הבינלאומי אחד מהמקורות החשובים ביותר למימון התקציב הפלסטיני. לרוב הוענקו הסיוע הללו במסגרת "תמיכה ברשות" או "סיוע הומניטרי", תיאור חוקי שמחליש את הקיימת ומניח להם להיות מותנים פוליטית. ההכרה במדינה יכולה לשנות את הסיוע הללו להתחייבויות לפיתוח בינלאומיות, שיוכנסו תחת מסגרת "תמיכה במדינה מוכרת", מה שמחזק את סדירותן וייציבותן.

כמו כן, ההכרה עשויה לפתוח את הדלת לכלים פיננסיים חדשים, כמו הלוואות לפיתוח מקלות או אגרות חוב ירוקות, שכן המוסדות הבינלאומיים רגילים להעסיק "מדינות" במקום "רשויות מעבר".

סחר חוץ: הדלת פתוחה למחצה

הכלכלה הפלסטינית סובלת מחסר סחר כרוני העולה על 6 מיליארד דולר בשנה, כאשר ערך היבוא עולה על פי שתיים מהיצוא. הסיבה אינה רק חולשת הייצור, אלא גם הגבולות המוכתבים על המעברים והגבולות. ההכרה הבינלאומית עשויה לתת לפלסטין את היכולת לחתום על הסכמים לסחר חופשי או מועדף עם מדינות תומכות, מה שעשוי לפתוח שווקים חדשים בפני המוצרים הפלסטיניים באירופה, אמריקה הלטינית ואפריקה.

אך המציאות נותרת מורכבת: היצוא והיבוא מתבצעים למעשה דרך ישראל, ששואבת את שדות הים והיבשה. ובאין שינוי בשטח, השפעת ההכרה נשארת מוגבלת. עם זאת, צבירת ההכרות מחזקת את המעמד הפלסטיני בכל משא ומתן עתידי לפתיחת מסדרים מסחריים עצמאים תחת פיקוח בינלאומי.

השקעה: הפחתת "סיכוני הריבונות"

משקיע זר לרוב מתבונן בשני גורמים לפני כניסתו לכל שוק: יציבות פוליטית וחוקית. פלסטין נחשבה מאז ומתמיד לסביבה רבת סיכונים בשל חוסר בהירות חוקית של מצב המדינה. ההכרה הבינלאומית תורמת לצמצום סיכונים אלו דרך הבחנה החוקית של פלסטין כמדינה, מה ששולח מסר חיובי למשקיעים כי השקעותיהם מוגנות על ידי אמנות והסכמים בינלאומיים.

זהו לא אומר שההכרה לבדה יכולה להביא השקעות, שכן התנאים הפנימיים (כגון הכיבוש, חולשת התשתיות, והפיצול הפוליטי) עדיין קיימים. אך ההכרה מעלה את האטרקטיביות של פלסטין להשקעות, והיא עשויה לעודד פרויקטים בתחומים כמו טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת, וחקלאות חכמה.
המוסדות הבינלאומיים: מושב על השולחן

ההכרה המתרקמת תורמת לחיזוק הסיכויים של פלסטין להצטרף לארגונים כלכליים ופיננסיים בינלאומיים, כמו הארגון הסחר העולמית, או להרחיב את תפקידה בתוך הבנק הבינלאומי וקרן המטבע הבינלאומית. השגת "מושב על השולחן" אינה מספקת רק קול פוליטי, אלא מאפשרת גישה לכלים פיננסיים, תוכניות תמיכה, ומערכות חוקיות להגנת הסחר וההשקעה.

הגבלות ההשפעה הישירה

חשוב לציין כי ההכרות, כמה רבות שיהיו, אינן מבטיחות שיפור מיידי בכלכלה הפלסטינית. אזרח לא ירגיש בצורה בולטת בפרשדות המחיר של הלחם או הדלק ביום לאחר כל הכרה חדשה. ההשפעה הכלכלית היא בלתי ישירה והדרגתית, ודורשת חיבור ההכרות לאסטרטגיות כלכליות ברורות, ותיקונים פנימיים המחזקים את השקיפות ואת המשטר.

ההכרה ככלי לחץ פוליטי-כלכלי

ההצטברות הכמותית של ההכרות יכולה להפוך לאמצעי לחץ על ישראל והקהילה הבינלאומית לשקול מחדש את פרוטוקולי כלכלת פריז, אשר כבלו את הכלכלה הפלסטינית מאז 1994. לכן, ההכרה אינה רק תעודה פוליטית, אלא כלי לנהל מו"מ מחדש על כללי המשחק הכלכליים, כך שהיא מחזקת את העצמאות הכספית והמסחרית.

סיכום: מהלגיטימציה לריבונות כלכלית

ההכרה במדינה הפלסטינית היא צעד בדרך ארוכה. ייתכן והשפעתה הכלכלית תיראה איטית ואינה מוחשית בטווח הקצר, אך היא נחשבת להון פוליטי-כלכלי שניתן לנצלו כדי לחזק את הסיוע הפיתוחי, להרחיב את השווקים, לגייס השקעות, ולהצטרף למוסדות בינלאומיים. האתגר האמיתי טמון בתרגום הנכס הזה למדיניות כלכלית מעשית המקדמת את הייצור המקומי ופותחת ערוצי סחר עצמאיים.

פלסטין היום בפני הזדמנות אמיתית: להפוך את ההכרות הבינלאומיות לגשר לריבונות כלכלית, ולא רק להישג דיפלומטי חולף. הדרך ארוכה, אך היא מתחילה בצעד אחד, וההכרות הללו עשויות להיות אחת מהצעדים שישנו את עתיד הכלכלה הפלסטינית אם ינצלו כראוי.