המוקד הגרמני מתחיל להתקדם, אך עדיין מפריע לכוח המוסרי של האיחוד האירופי!

מחבר: محمد الرجوب

ניתן לראות בהצהרה של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ, על עצירת יצוא ציוד צבאי -שניתן להשתמש בו ברצועת עזה- לישראל, שינוי חיובי בולט בעמדתה של המדינה בעלת ההשפעה הרבה ביותר באיחוד האירופי. עבור חלק מהאנשים ההחלטה הזו אינה רגילה, ותהיה לה השפעות בעתיד, כי היא נובעת מגרמניה, והיא נחשבת ליוצאת השנייה בשוק הנשק לישראל אחרי ארצות הברית.

במהלך 22 חודשים התעקשה גרמניה להישאר לצד ממשלת הימין הישראלית, ותמכה בה בנשק ובדיפלומטיה, למרות הזוועות בעזה והמציאות המתרקמת ביהודה ושומרון, והייתה קול חריג מול ההסכמה האירופית בנוגע למה שמתרחש בכל השטחים הפלסטינים הכבושים. אפילו הצעד הסימבולי של בריטניה וצרפת ומדינות אירופיות אחרות לגבי הכוונה להכיר במדינה הפלסטינית נחשב על ידי גרמניה ל"צעד חד-צדדי"!.

הסטנדרטים הכפולים של רוב המדינות המערביות גרמו להמשך השמדת העם, אך העמדות מעידות כיום על כך שהמדינות בעלות העבר הקולוניאלי באזור שלנו מתעלות מוסרית על גרמניה, שסירבה לחתום על הצהרה שהוצעה על ידי 25 מדינות מערביות בראשות בריטניה, המפצירה בישראל להפסיק מיד את המגבלות שהיא מטילה על זרימת הסיוע לרצועת עזה, ולהדגיש את המניע המשותף שלה להכחיש כל צעד שמטרתו שינוי דמוגרפי בשטחים הפלסטינים הכבושים.

העיתונאי הישראלי האמיץ גדעון לוי היה צודק כאשר כתב בעיתון "הארץ" שכ"ההכרה בפלסטין הייתה חלופה לצעד האמיתי שיש לנקוט בו עכשיו, שהוא להטיל סנקציות כדי להפסיק את ההשמדה".

הטרגדיה בעזה חשפה עד כמה האשמה איומה במדיניות הבינלאומית עד שנראה שהאדם לא צריך כבר לדעת מה מתרחש בחדרים הסגורים, ולא צריך הבנה עמוקה של מסדרונות הפוליטיקה, כדי לגלות את הרקע להצהרות ולdecisions. לכן, נראה כי הצעד להכרה במדינה הפלסטינית -על חשיבותו הסימבולית- הוא ניסיון מצד המדינות האירופיות לשכך את כעס ההמונים שלהן בראש ובראשונה. ההכרה בלבד היא צעד חסר ממשות ואפילו מסוכן לפלסטינים, כי הימין הקיצוני הישראלי משתמש בכך כתירוץ להכפיל את אכזריותו תוך שהוא רוצח, מסכים, מגלה וורס סידורי החיים בעזה וביהודה ושומרון כולל ירושלים המזרחית הכבושה, והודעה להכרה במדינה לא תהיה אלא כדי למנוע מישראל לעשות את מה שימנע את מימושו על הקרקע, ובעיקר למנוע את הגירוש של הפלסטינים מאדמתם ולשתול מתנחלים במקומם.

לחזור למוקד הגרמני, חתם שר החוץ יוהאן פדיבול את ביקורו האחרון בישראל בהצהרה שאמר: "לגבי גרמניה הכרה במדינה הפלסטינית צריכה להיות בסוף התהליך המשא ומתן, אבל התהליך הזה צריך להתחיל עכשיו, גרמניה לא תסטה מהמטרה הזו, ותצטרך להגיב על צעדים חד-צדדיים". המסקנה הסבירה היא שהצעדים החד-צדדים שעליהם מאיים השר להגיב הם הכרה במדינה, מכיוון שממשלות ישראל העוקבות שלה פלסטינים מציבות צעדים חד-צדדיים על הקרקע במשך כל שנות הסכסוך, ומאז שממשלת ישראל הנוכחית לקחה על עצמה את תפקידה, מקבלתיה לא נעשה היגיון בנושא

הצהרות אחרות של שר החוץ הגרמני חושפות את עומק הפיצול במדיניות החוץ של מדינה שטוענת שהיא מפסיקה עם עברה, כאשר היא אומרת: "ישראל בסכנת בידוד וגרמניה משקיעה מאמצים כדי למנוע את זה", מה שחשוב לשר הוא למנוע את בידוד ישראל, בעוד השמדת העם שלה כלפי העם האחר, זה לא מה שמעניין את שר החוץ הגרמני!.

השר הגרמני מציין את ביקורו בכפר טייבה -מזרח לרמאללה- כדי לבדוק את השפעות ההתקפות הטרוריסטיות שהתרחשו לאחרונה על הכנסייה ובתי מגורים מבוקר על ידי מתנחלים בשבועות האחרונים, ואומר: "ההתקפות הללו אינן חד צדדיות, הן פשעים נגד אזרחי שהן טרור ויש לרדוף אותן ולהפסיקן (...) לדווחים ששאלו מספר חיילים עמדו מהצד או אפילו תמכו בטענות הללו עלו כו הזה. ''

יהיה ההיסטוריה קשה עם מי שעשה או תמך בהשמדה המונית, ומסתכנת בגרמניה להפסיק להפריע לכל ההחלטות שמנסות להפעיל לחץ על ישראל במוסדות האיחוד האירופי וכל ההחלטות הללו היו עשויות לחשוב שאם יועברו לידי המוסדות המיועדים, הם יוכלו להפסיק להשמיד כבר די הרבה זמן, או לפחות למנוע את השימוש בהרעבה של חפים מפשעים כנשק. כי מוסדות האיחוד האירופי מקבלות את ההחלטות בהסכמת המדינות החברות, וההחלטות אינן יכולות להתקבל בלי הסכמת גרמניה, מה שגורם להפרעה במוסדות האירופיות מה לעשות תפקיד משמעותי במכיוון לישראל.
  

האיחוד האירופי השקיע את כוחו המוסרי לבניית נראית מקורית בעד החלוט מול דעת הקהל האירופית והבינלאומית על הסירוב לכבוש את שטחי אחרים על רקע הסכסוך הצבאי המתרחש באוקראינה, היום נופל את הנראית הזו לחלוטין ולא ניתן יהיה לשקם אותה בטווח הקצר לפחות, אלא אם אירופה, ובעיקר גרמניה, תעדיף את הערכים של צדק בינלאומי שאת רובם התהללותורנו בהם, ובכך ניתן יוכל לאתגר את האינטרסים שלה ואת האינטרסים של אחרים.