עזה על סף המוות.. נלחמת
לאחר ש"חרב ברזל" שברה ו"עגלה של גדעון" הרסה, עזה עומדת על סף המוות, קושרת את "הכנופיות" הסבל בבטן ילדיה הרעבים, והיא מנהלת את הקרב האחרון במלחמת הקיום, קרב על הישרדות וכיסוח חקיקת נשק הרעב, אשר ישראל מיישמת בשיתוף פעולה עם האמריקאים, ובסגנון שמעולם לא הכיר היסטוריית ה"כבוד הצבאי" יותר ממנו נבזות וזעירות, זאת לאחר שכל שיטות ההפצצה וההרס וההגליה בוצעו כדי להכפיף את העם הפלסטיני בעזה ולכפות עליו להרים את הדגל הלבן.
למרות ההרס, ההגליה, ההפצצה, הרצח והרעב המתמשך מזה כשנתיים במלחמת ההשמדה המגעילה ביותר בהיסטוריה המודרנית, הצבא הישראלי נמצא בעזה ו"חטאו בין רגליו", כפי שביטא זאת האלוף במילואים יצחק בריק, והוא פונה למנהיגות הפוליטית לסיים את המלחמה, בטענה שהוא סיים את המשימה, בזמן שעוד 30 אלף לוחמי חמאס ממשיכים את מלחמת "הגירילה" מתחת לאדמה, מבלי שההרס שהסב הצבא הישראלי למעלה האדמה משפיע על ביצועיהם, בעוד שמבצעי גדעון נכשלו, לפי דברי בריק, בהבסת חמאס או בשחרור החטופים כפי שהבטיח הרמטכ"ל החדש.
בריק, שהזהיר בתחילת המלחמה מחוסר יכולת הצבא הישראלי להכות את חמאס ולשחרר את החטופים באמצעים צבאיים, כותב במאמר שכותרתו: "הבובה, הקטן, ההיטור – השלושה שמובילים את ישראל להרס", כהתייחסות לבנימין نتניהו, ישראל כץ ואייל זמיר, שמובילים להריגת חיילים ולבזבוז חיי החטופים תחת כיסוי הצהרות ריקות שאין להן שום ערך, וקורא לבריק לרמטכ"ל להתפטר, אם נתניהו יסרב להפסיק את המלחמה, במקום להמשיך להוביל את החיילים למותם, במיוחד שהוא יודע היטב שהם מתים ללא תועלת, וששהוא משרת "קיצוניים משיחיים" שלא מתעניינים בעובדות על הקרקע כי הם מאמינים שהאל יעשה להם ניסים, והם שברו על החלטות נתניהו.
כמובן שבריק ואחרים מהאנליסטים הפוליטיים והצבאיים לא אכפת להם מה קורה לעזה ולתושביה מההרס, המוות והרעות אם זה מגשים את מטרות המלחמה הפוליטיות והצבאיות, והם מדברים רק מנקודת המבט של עניין ישראל ודאגה לחיי חייליה וחטופיה, שחידוש מלחמה חסרת תועלת הזה מסכן את חייהם ללא תועלת.
אין זה מפליא שתחושת התמיכה הנרחבת במלחמה שהבחינה את החברה הישראלית בתחילת המלחמה הפכה להתנגדות רחבה המיוצגת – לפי סקרים – בתמיכה של יותר מ-80% מהישראלים בהפסיקה ובשחרור החטופים באמצעות עסקה פוליטית, ושקולות המתרבים והמתרקדים שמאשים את نتניהו במתיחה את המלחמה כדי לשמור על הקואליציה שלו ולהמלט מעונש בתיקים הפליליים שלו, אם כי ההשפעה שלהן עדיין מוגבלת.
האנליסט הפוליטי בעיתון "הארץ" צבי ברליל מסיר את מרכאות הציטוט מהצהרות איימן עודה: "עזה ניצחה, עזה תנצח", כי ניצחון עזה, כפי שהוא אומר, מתחיל להתברר כמציאות, ועזה עם תושביה החלשים, רעבים, נהרגים, פצועים ויתומים ממשיכה את מה שחמאס החלה בו ב-7 באוקטובר, וניצחונה הולך ומתרקם כל פעם שהצבא הישראלי מרחיב את שליטתו על האדמה ומניח למליון ורבע מתושביה בבידוד רעב, תוך כדי שהוא ממשיך למלא בלוחות המוות את מספר ההרוגים.
אין ספק שהקללה של עזה תטפוס את הציונים והישראלים בהיסטוריה ובכל רחבי העולם, ובמילותיו של איש המוסד לשעבר רמי איגרא, העולם ימצא סיבה לשנוא את הישראלים והיהודים, "והתמונות המגיעות מעזה יגידו מה שלא אמר לנו העולם תמיד, כי במקום להיות אנשי עסקים או גנבים, הפכנו לרוצחי ילדים ולרעבים בני אדם.. וזה מחיר שנשלם אנחנו וצאצאינו". הוא מוסיף: "אפשר להילחם עד שנהיה מסוגלים להרוג את האחרון מלחם חמאס, כלומר כמעט מיליון אנשים, אך אז לא נישאר במשפחת העמים, ואז איזו מדינה נהיה?!"!!
עזה או עזהיים
כוח בינלאומי בעזה: בין הגנה על הכיבוש לזיקת ריבונות פלסטינית
ערפאת, אבו מאזן.. מה בין המנהיג לנשיא?!
תנועת פת"ח בין הרשות, המדינה והמכנה המזוין
שיקום הקשרים בין המגן ללקוח
ממשלתיות ומלחמת השחיתות בפלסטין: בין החובה הלאומית למחויבות הבינלאומית
לקראת חזון לאומי שהופך את "ההפסקת אש" לסיום הכיבוש