סקירה בדו"ח הבנק העולמי על ההוצאות הציבוריות של הרשות הפלסטינית

הבנק העולמי פרסם דו"ח בסוף חודש יוני האחרון על ההוצאות הציבוריות של הרשות הפלסטינית והעדיפויות לאור המשבר הכלכלי המתרקם, כאשר הדו"ח תיאר את המצב הכלכלי כ"קטסטרופלי", בעקבות המלחמה הישראלית הנמשכת מאז שנת 2023. על אף שהנתונים אינם כוללים את העמקת המשבר הכלכלי בחודשים האחרונים, הם מצלצלים בפעמון האזהרה, ואולי האחרון, על המשבר הפיננסי הציבורי בפלסטין, והקריסה המבנית המתרקמת באופק, אם לא יהיו התערבויות דחופות. המצב של הכלכלה הפלסטינית הוא במצב עדין לאור הקריסה המוחלטת של הפעילות הכלכלית בעזה, והנזקים הגדולים שנגרמו לכלכלה בגדה המערבית בעקבות הסגרים, תוך כדי ההרס המכוון של התשתיות במחוזות הצפון בגדה המערבית, ירידת מחזור העסקים, האטת קצב הייצור, וגידול באבטלה לרמות חסרות תקדים.

הדו"ח של הבנק העולמי כלל נתונים חשובים על מצב הכספים הציבוריים והכלכלה הפלסטינית, כאשר שיעור החוב הציבורי הפלסטיני, כולל התחייבויות הממשלה השונות, הגיע ל-85.7% מהתוצר המקומי הגולמי בסוף שנת 2024, עם תחזיות לעלייה בשנת 2025, רמות שמעידות על סכנת כניסה למשבר חובות כואב. כמו כן, כלל הדו"ח נתונים מדאיגים לגבי חובות הרשות הפלסטינית, אם זה לעובדים הממשלתיים, שסובלים ממשבר בקשר לשכרם מאז נובמבר 2021, או לספקים, דבר המאיים על יציבות המגזר הפרטי ומגביל את יכולתו לגדול, או אפילו להמשיך לספק את משאביו למגזר הממשלתי.

אשר לסיוע החוץ, הוא ירד בצורה חדה, מ-27% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2008, ל-2% בלבד מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2023. לאור המשבר הפיננסי החריף המימש במשך שנים, ציין הדו"ח של הבנק העולמי שהממשלה פנתה למימון פנימי מופרז באמצעות הלוואות מהבנקים, דבר שהשאיר את המגזר הבנקאי תחת לחץ כבד. בנוסף, הכלכלה הפלסטינית רשמה את ההידרדרות הגדולה ביותר זה עשרות שנים, כאשר התוצר המקומי הגולמי ירד ב-27% במהלך שנת 2024. כמו כן, הדו"ח עסק במצב קרן הפנסיה שהיא במשבר עמוק, מגביל את יכולת הרשות הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה הנוכחיות והעתידיות כלפי הפנסיונרים, ומשפיע באופן מהותי על הזכויות הפנסיוניות של הדורות הנוכחיים והבאים.

הדו"ח התייחס לכך שסיבות המשבר הפיננסי אינן מוגבלות למלחמה הנוכחית, אלא מדובר במשבר צבירה, וכתוצאה מגורמים מהותיים רבים, בהם השליטה הישראלית המוחלטת על המעברים והגבולות, ועל האזורים המוגדרים (C), המהווים כ-61% משטח הגדה המערבית, בנוסף לפיצול הפנימי הפלסטיני, והמצור שנמשך על רצועת עזה מאז 2007, והניכויים המתמשכים מהכנסות המענקים, וכן הירידה החדה בסיוע החוץ לרשות הפלסטינית. הדו"ח עסק גם בפרטים של חשבונות השכר והמשכורות, מערכת הפנסיה, המערכת הבריאותית, והמערכת החינוכית בפלסטין. דו"ח הבנק העולמי אימץ שורת המלצות דחופות להצלת הכלכלה הפלסטינית והפיננסים הציבוריים מקריסה מבנית, וקרא להשקפת תוכנית תגובה פיננסית בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, ולעבוד על עצירת הפחתות הישראליות מהכנסות המענקים, והזרמתן באופן סדיר, בנוסף לעריכת תיקונים משמעותיים בהנהלת הכספים הציבוריים בפלסטין.

באופן מעשי, הדו"ח מצביע על עומק המשבר הפיננסי הנוכחי, המפר את קיום הרשות הפלסטינית, במיוחד כאשר האופק של המשבר הפיננסי עדיין פתוח. גם הסנקציות הישראליות בשטח מעמיקות את המשבר, אפילו מעבר למה שנכתב בדו"ח, כשישראל מחזיקה זו החודש השני ברציפות את כל הכנסות המענקים, ופעלה בחודשים האחרונים להעלות את ערך הניכויים ל-כ-70% מהכנסות המענקים, נוסף על החמרת המצור שלה וסגירתה את הגדה המערבית לכ-900 שערים ומחסומים, והמשכיות מניעת העובדים מלשוב לעבודתם בתוך הקו הירוק אלא למספר קטן, ואיום בקטיעת הקשר הבנקאי, ומשבר הצטברות השקל. כל אלה נושאים דרישה לפעולה יוצאת דופן, ברמות הפוליטיות הגבוהות ביותר. הפתרונות הטכניים, על חשיבותם, לא יועילו, והוצאו. אפילו אכיפת תוכניות התיקון זקוקה למשאבים כספיים, ולכן יש צורך בהשקת קמפיין עולמי להצלת הכספים הציבוריים והכלכלה הפלסטינית, ולספק תמיכה דחופה ונחוצה, לפני קריסות מבניות, שיהיו בצורה של "אפקט הדומינו", ובמספר רמות, ונחיצות להפעלת הרשת הערבית לסיוע, והמשך הלחץ הבינלאומי "האמיתי" על ישראל לשחרר את הכספים הפלסטיניים, בנוסף להמשך תוכניות התיקון הפנימיות, ואכיפת הצדק בנטל מצבי משבר פיננסי בין כל המגזר. כמו כן, התגברות על המשבר הנוכחי דורשת רצון פוליטי חזק, ותוכנית של עבודה מקיפה, ולא רק תגובות לאירועים כאן או שם, ושיתוף פעולה בין כל מרכיבי החברה הפלסטינית, שכן המשך המצב הפיננסי כפי שהוא יגרום לקריסה כלכלית שלא ניתן להכיל אותה, ויתכן כי מחיר כל עיכוב בפעולות הנדרשות ברמות השונות יהיה גבוה מאוד, ונזקו לא ניתן לתקן בעתיד.