איזו צרפת תהיה אם מארין לה פן תגיע לאליזה?

SadaNews - עם הודעתה של מנהיגת מפלגת "המאבק הלאומי" הימנית הקיצונית, מארין לה פן, על התמודדותה בבחירות הנשיאותיות הצרפתיות שצפויות באביב 2027, נכנס המרוץ לארמון האליזה לשלב חדש שעשוי להיות הרגיש ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה החמישית. ההחלטה אינה פותחת רק את הדלת לתחרות בחירות, אלא גם מקדמת תקדים פוליטי ומשפטי, שהיא קמפיין נשיאותי של מועמדת שהורשעה בגניבת כספים ציבוריים לאחר שמערכת המשפט החזירה לה את הזכות להתמודד.

בית המשפט בפריז גזר על לה פן בשנת 2025 עונש של ארבע שנות מאסר בנוגע להאשמות על גניבת כספים המיועדים מהפרלמנט האירופי, כאשר העונש כלל שנה של מעצר בית עם צמיד אלקטרוני המוודא את מקום שהותה, בנוסף לקנס כספי ואיסור על להתמודד לתפקידים ציבוריים למשך חמש שנים. עם זאת, בית המשפט לערעורים הקטין את האיסור לחמישה עשר חודשים שנחשבים כמסופקים והדגיש את הצורך להקפיד על "חירות הבוחר בבחירה", ולשמור על הרצון הדמוקרטי, דבר שהחזיר את בתו של ז'אן-מארי לה פן למירוץ הנשיאותי מבלי לטהר את הרקורד המשפטי שלה.

*לה פן, ברדילה והמוסדות

סקרים מראים כי כל מועמד נשיאותי מהמפלגה "המאבק הלאומי" נהנה כיום מכ-40 אחוזים מהכוונות להצביע בסיבוב הראשון, מה שמעניק ללה פן יתרון משמעותי להגיע לסיבוב השני, ואולי לזכות בנשיאות אם יריבותיה לא יצליחו לאחד כוחות מאחורי מועמד אחד.

אך חשיבות ההחלטה המשפטית אינה מסתכמת רק בצד המשפטי, אלא נוגעת גם לאופי השיח הפוליטי שמאמצת לה פן שהשלה את עצמה להכריז על חפותה, ודוברת על כך שהיא תמשיך לערער על הפסיקה, תוך שהיא מציגה את עצמה כקורבן של המערכת הפוליטית והמשפטית, בשיח שכולל מספר משקיפים שהוא שואב השראה מהסגנון הפופולרי שהנחיל הנשיא האמריקני דאונלד טראמפ. גישה זו מתמקדת בהטלת ספק במוסדות כאשר הם מקבלים החלטות שאינן רצויות, ובתיאור ההליכים המשפטיים כהכנה פוליטית, והפיכת ההרשעה לעדויות על "רדיפה" של מועמד המייצג את רצון העם.

אנליסטים רואים שהשינוי הזה עשוי לשנות את אופי הקמפיין הבחירות הקרב, שכן מתברר שהמיקוד יושם על תקיפת המוסדות והמשפט יותר מאשר על תוכניות פוליטיות, דבר שמזהיר על עוד חיכוכים בחברה הצרפתית הסובלת מהתרסקויות פוליטיות וחברתיות גוברות.

מצפים שבאם תגיע לה פן לארמון האליזה, היא תפקיד את המדיניות הפנימית הקפדנית שהיא קוראת לה, לג'ורדן ברדילה, יו"ר מפלגת הנוער שלה (בן 30), על ידי מינויו לראש הממשלה.

מנגד, מחנה המרכז שבראשות הנשיא עמנואל מקרון ממשיך לחיות בשלב של חולשה ופיזור אחרי עשור בשלטון. סיום כהונתו השנייה של מקרון התלוותה למשברים בלתי פוסקים, מהמלחמה רוסית-אוקראינית, דרך מתחים ברחבי האוקיינוס האטלנטי, עם האטה כלכלית, ועקב גידול התסכול الشعبي. כוח מתון לא הצליח עד כה ליצור דמות שתוכל להוות תחרות ללה פן באופן רציני, מה שמייצג את אחד היתרונות הגדולים של מנהיגת הימין הקיצוני.

*ראש הממשלה של שינויים רדיקליים?

לה פן קוראת להעריך מחדש את הקשרים של צרפת עם נאט"ו, ותומכת בהסגת פריז מההנהלה הצבאית המאוחדת, תוך שמירה על חברתה הפוליטית. היא רואה באפשרות זו עלייה של עצמאות ההחלטה הצבאית הצרפתית, מה שמעניק לפריז חופש גדול יותר בקביעת מדיניותה ההגנתית, דבר שמחריף חששות בקרב בעלי הברית האירופיים על חולשת צרפת בתוך נאט"ו בפני האתגרים הביטחוניים שממתינים לאירופה.

השפעת השינוי היכול הזה אינה מספקת רק את השלכותיו על צרפת בלבד, אלא נמצאת כעת עם האתגרים הביטחוניים המקדמים, בעקבות הלוחמה באוקראינה, והחזרה של דאונלד טראמפ לבית הלבן, והמתח ההולך ומתקיים במזרח התיכון. לכן, רבים ממנהיגי אירופה רואים בבחירות הצרפתיות הקרובות צומת מכריע שיכול להחזיר את המאזן כוחות באיחוד האירופי ובנאט"ו.

*מה לגבי שאר המועמדים?

מנהיג השמאל הרדיקלי (מפלגת "צרפת הגאה") ז'אן לוק מלנשון ממשיך בהכנותיו לקראת הבחירות הנשיאותיות בפעם הרביעית, בעוד שצפויים מועמדים נוספים מהימין המסורתי ומהמרכז בחודשים הקרובים. עם זאת, החלוקה העמוקה שכרוכה בכוחות הללו מעניקה ל"מאבק הלאומי" יתרון ברור, במיוחד אל מול הגידול הגובר של תסכול ציבורי כלפי המפלגות המסורתיות שנכשלו לבצע רפורמות אמיתיות ולשפר את הכלכלה מסיבוכיה.

אף אחד לא מצפה שמלנשון ינצח בבחירות, משום שהשיח הקיצוני שלו - לא פחות פופולרי מן השיח של"מאבק הלאומי" אך בכיוון ההפוך - אינו יכול להגיע למצב כלשהו עם מספיק הימני, וכמובן המסורתיים כמו הסוציאליסטים.

אם כי המצב המועמדות אינו ברור, מה שידוע הוא שהקמפיין הבחירות יידון בנושאי הכלכלה, עליית מחירי המחיה, ההגירה, הביטחון, ואולי גם משבר האקלים, יחד עם הדיון על ההוצאה הביטחונית בצל האתגרים הגיאופוליטיים הנוכחיים. כמו כן, הנושא של מערכת המשפט יישאר בעל חשיבות מרכזית לאחר שהנושא של לה פן עצמו הפך לחלק מהקרב הפוליטי.

למרות שההיסטוריה של הבחירות הצרפתיות הראתה לא אחת את יכולת המפלגות המסורתיות ליצור "חזית נשיאותית" כדי למנוע מהימין הקיצוני לחדור לארמון האליזה בסיבוב השני, נראה כי הנסיבות הנוכחיות שונות. הפופולריות של המפלגות המסורתיות הוסיפה באופן משמעותי, בזמן שהיא הצליחה להרחיב את בסיסה הבוחר ולהציג את עצמה חלופה לאליטות הפוליטיות השלטות.

לכך, בבחירות 2027 לא יראו כבסיס מתמודד על נשיאות צרפת בלבד, אלא נחשב גם למשאל על עתיד הרפובליקה הצרפתית, ומקומה בתוך אירופה ואירועים, בשעה שקרבם הישנים פנימיים מתמזגים עם שינויי גיאופוליטיקה משמעותיים והופכים את תוצאות הבחירות לאירוע חורג מההשלכותיו הטריטוריאליות הצרפתיות לכל רחבי היבשת האירופית, במיוחד בנוגע לעתיד האיחוד האירופי, ולתפקיד צרפת בתוך נאט"ו...

אופוזיציה למארין לה פן אומרת "אם היא תיכנס לארמון האליזה, מרים תיבל"; בעוד תומכיה טוענים כי מרים, סמל צרפת מאז 1792, תחזור להיות סמל של הרפובליקה, והערכים שלה.