«ריח בלי לטעום»... מחקר מגלה השפעה מדהימה של ריח השוקולד על הביצועים הספורטיביים

סאדנואס - ייתכן שהסוד לשיפור הביצועים שלך בחדר הכושר קרוב יותר ממה שאתה מדמיין, ואולי אינו דורש צריכת תוספי מזון או אפילו ביס משוקולד. מחקר חדש מראה כי רק הרחת ריח השוקולד המריר לפני ואימון, עשויה לעזור בביצוע מספר רב יותר של חזרות במהלך אימוני כוח.

המחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Physiology, ודווח על ידי אתר "Health Line", מוסיף ראיות חדשות למחקרים הבודקים את השפעת הריחות על הביצועים הספורטיביים.

מה מצא המחקר?

החוקרים מצאו כי גברים בריאים שהריחו ריח של שוקולד מריר עם 90% קקאו הצליחו לבצע מספר רב יותר של חזרות בתרגיל הארכת רגליים (Leg Extension) בהשוואה לאלה שהריחו ריח של מים, ששמשו כחומר בקרה בניסוי.

המשתתפים גם דיווחו על תחושת שובע גדולה יותר ועל ירידה בתחושת רעב.

ריח השוקולד החלב גם שיפר את הביצועים, אך במידה פחותה, והיה קשור לתגובה פסיכולוגית שונה.

החוקרים רואים בתוצאות ראיות מחזקות לכך שהריחות עשויים להשפיע על הביצועים הגופניים דרך אינטראקציות מורכבות בין המוח, התיאבון וההכרה.

מאורי-איב מאטיו, חוקרת מאוניברסיטת מונטריאול הקנדית, שלא השתתפה במחקר, אמרה שהתוצאות תואמות מחקרים קודמים המצביעים על כך שירידת התיאבון ותחושת השובע עשויות להיות קשורות לשיפור ברמות הביצוע הספורטיבי.

היא הוסיפה שישנם מחקרים אחרים שחקרו בעבר את השפעת הריחות כמו نعناع, אמוניה, לבנדר וצ citrus על הביצועים הגופניים.

אך היא הדגישה את הצורך להתייחס לתוצאות בזהירות, לאור מגבלות המחקר.

איך נערך המחקר?

המחקר כלל 23 גברים בריאים המתאמנים באופן קבוע באימוני כוח.

כל משתתף עבר שלוש פגישות נפרדות, שבהן הוא הריח אחד מהשניים הבאים:

-ריח שוקולד מריר עם 90% קקאו.

-ריח שוקולד חלב עם 60% קקאו.

-ריח מים שימש כחומר בקרה.

היו רווחים של לפחות ארבעה ימים בין כל פגישה לפגישה, כמו כן כל הבדיקות נערכו לאחר צום של יותר מ-10 שעות בלילה.

לפני תחילת האימון, המשתתפים הריחו את הריח המיועד להם במשך 30 שניות בשלבים שונים, תוך הערכה:

-רמת רעב.

-תחושת שובע.

-חשק לאכול.

-עד כמה הם אוהבים את הריח.

לאחר מכן, הם ביצעו סדרות מתמשכות של תרגיל הארכת רגליים עד שהגיעו להתעייפות שרירית, תוך הרחת אותו ריח לפני כל סדרה חדשה.

השוקולד המריר זוכה

התוצאות הראו הבדלים ברורים בין שלושת הריחות.

המשתתפים שהריחו ריח השוקולד המריר הצליחו לבצע:

-18 חזרות נוספות בממוצע בהשוואה לקבוצת הבקרה.

-סדרת תרגילים מלאה נוספת בהשוואה לקבוצות השוקולד החלב ומים.

לעומת זאת, ריח השוקולד החלב הגביר את הביצועים בכש-9 חזרות נוספות בהשוואה למים.

השפעה שונה על התיאבון ותחושת העייפות

ההבדלים לא הוגבלו רק לביצועים הספורטיביים.

המחקר הראה שעומדת ריח השוקולד המריר:

-הפחיתה את תחושת הרעב.

-הפחיתה את החשק לאכול.

-העלתה את תחושת השובע.

במקביל, ריח השוקולד החלב לא השיג את אותה השפעה על התיאבון, אך היה הנעים ביותר מהמשתתפים מבחינת הריח.

מאטיו הסבירה שהתוצאות הללו מצביעות על כך ששוקולד המריר עשוי להשפיע על הביצועים על ידי העלאת תחושת השובע והפחתת התיאבון.

בעוד ששוקולד החלב כנראה פועל על ידי חיזוק תחושת ההנאה.

מדוע עשוי הריח להשפיע על הביצועים?

החוקרים עדיין מנסים להבין את המנגנון המדויק מאחורי תופעה זו.

הם מניחים שהסיבה עשויה להיות קשורה למה שמכונה תגובת המוח הצפנית למאכלים (Cephalic Phase Response), שהיא סדרת שינויים פיזיולוגיים המתרחשים ברגע שרואים, מריחים או טועמים את המזון, עוד לפני שמתחילים לאכול.

תגובה זו עשויה לגרום לשינויים בגוף שעשויים להשפיע על הביצועים הספורטיביים.

מהן מגבלות המחקר?

למרות התוצאות המעודדות, החוקרים ציינו מספר נקודות המגבילות את היכולת להכלילן, בעיקר:

-המספר המוגבל של משתתפים.

-הגבלת המחקר לגברים צעירים המתאמנים באימוני כוח.

-הערכת סוג אחד בלבד של תרגילים.

-ביצוע הבדיקות לאחר צום בלילה, דבר שעשוי להשפיע על התגובה.

לכן, המומחים רואים צורך במחקרים גדולים יותר שיכללו: נשים, אנשים מבוגרים ואנשים במשקל ורמות כושר שונות.

מה אומרות המחקרים על ריחות אחרים?

תוצאות המחקר תואמות מחקרים קודמים שדנו בהשפעת הריחות על הביצועים הספורטיביים, ובין היתר:

-הنعناع: היה קשור לשיפור בריצה, קפיצה ומספר חזרות של תרגול לחצי משקל והפחתת תחושת עייפות.

-האמוניה: עשויה להגביר את הערנות והריכוז, ולכן היא משמשת לפעמים בחדרי כושר.

-הלבנדר: נבחן תפקידו האפשרי בהפחתת חרדה ושיפור התאוששות.

-הסיטרוס: עשויות לשפר את תחושת האנרגיה והבריאות במהלך פעילות ספורטיבית.