למרות החלטת הממשלה הישראלית.. הבנקים הישראליים מתעלמים מהארכת שישה חודשים ומעניקים לבנקים הפלסטיניים הארכות קצרות

דיווח כלכלה סעדה: מקורות כלכליים ודיפלומטיים תואמים חשפו ל"כלכלת סעדה" שהבנקים הישראליים לא עמדו בהחלטת הממשלה הישראלית להאריך את הסדרי היחסים הבנקאיים עם הבנקים הפועלים בפלסטין לשישה חודשים עד סוף שנת 2026, והסתפקו בהארכות קצרות טווח, מהלך המשקף את המשך חוסר הוודאות השורה על היחסים הבנקאיים בין הצדדים.

וזה מגיע לאחר תקדים בולט, כאשר ההארכה האחרונה של היחסים הבנקאיים הסתיימה ב-12 ביולי הנוכחי, ללא חידוש מיידי כפי שנהוג בשנים קודמות, כאשר החלטות ההארכה הוצאו באותו יום או בבוקר שלמחרת.

אולם הפעם הייתה הפסקה שנמשכה מספר ימים לפני שהוצאו ההארכות החדשות, דבר שגרם לחששות נרחבות בתוך המגזר הבנקאי.

על פי המקורות, הממשלה הישראלית אישרה להאריך את היחסים לשישה חודשים, אך בנק דיסקונט החליט להאריך אותם רק עד 1 בספטמבר 2026, התאריך שעליו הוא כבר הודיע לבנקים הפועלים בפלסטין שהיה ההארכה האחרונה לפני סיום היחסים הבנקאיים עימם.

בנוגע לבנק הפועלים, הוא העניק הארכה רק עד 13 באוגוסט 2026, כלומר למשך כחודש, מהלך השונה אפילו מהתקופה שנקבעה על ידי בנק דיסקונט, דבר שמשקף את חוסר האחדות בין הבנקים הישראליים וחוסר ההתחייבות שלהם להחלטת הממשלה הישראלית לגבי ההארכה עד סוף השנה.

סביבה לא יציבה..

מקורות כלכליים שדיברו עם "כלכלת סעדה" טוענים שההארכות הקצרות הפכו לשקפות את אובדן האמון של הבנקים הישראליים ביציבות המנגנון לקבלת החלטות הנוגע ליחסים הבנקאיים, לאחר שנים של חיבור חידושם להחלטות פוליטיות חוזרות מצד שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ'.

המקורות מוסיפים שהמשך חידוש היחסים לפרקי זמן קצרים משים את הבנקים הישראליים בפני סיכונים תפעוליים, משפטיים ומסחריים, וקשה עליהם לתכנן את עסקיהם או לנהל את התחייבויותיהם עם הבנקים הפועלים בפלסטין, לאור מצב חוסר הוודאות המלווה כל מועד חידוש.

המקורות הדגישו שהמשבר הנוכחי כבר לא מוגבל לבנקים הפועלים בפלסטין, אלא הוא מתפשט גם לבנקים הישראליים שמקיימים יחסים עם סביבה בנקאית לא יציבה כתוצאה מהמנגנון שננהל בהליך במהלך השנים האחרונות.

חזרה לרעיון "חברת ההסדר"..

בעקבות ההתפתחויות הללו, חזר למוקד ההצעה להקים חברה להסדר הישראלי שתנהל את היחסים הפיננסיים והמסחריים בין הבנקים הישראליים לבין הבנקים הפועלים בפלסטין, כהמלצה מוסדית שתפחית את מצב חוסר הוודאות.

אולם המקורות הדגישו שהצלחת כל חברה מן הסוג הזה תלויה בטיב הגוף שיפקח עליה ובמנגנון העבודה שלה.

הם הסבירו שכפיית החברה לשליטת משרד האוצר הישראלי תעיד למעשה על המשך ההתערבויות הפוליטיות ששגרמו למשבר הנוכחי, בעוד שהיא אמורה לפעול על פי קריטריונים בנקאיים ומסחריים עצמאיים, תחת פיקוח הגוף הרגולטורי המוסמך, מה שיבטיח יציבות ביחסים הבנקאיים רחוק מההחלטות הפוליטיות המשתנות.

הם הוסיפו שכל מסגרת חדשה לא תשיג את המטרות המיוחלות אם החלטותיה יישארו הנתון לשיקולים פוליטיים, שכן הבעיה המרכזית אינה נעוצה במנגנון החסר, אלא בגורם ששולט בהחלטותיו.

השלכות על הכלכלה הפלסטינית..

והמגזר הבנקאי מזהיר שהמשך ההארכות הקצרות שומר על מצב החרדה לנוכח הבנקים הפועלים בפלסטין והמתמודדים עימן, ובנוסף משליך על תנועת הסחר וההעברות הכספיות בין פלסטין לישראל, ומקשה על תכנון הפעילויות הכלכליות, כאשר המגזר הפיננסי והבנקאי זקוק לסביבה יציבה וניתנת לחזוי כדי להבטיח את המשכיות העסקים ולהגן על האינטרסים של כל הצדדים.

לפי המקורות, השלב הבא יהיה מכריע בקביעת האם ישראל תתמקד בבניית מסגרת בנקאית יציבה שתתייחס לשיקולים מקצועיים, או אם תמשיך לנהל את התיק הזה באמצעות החלטות פוליטיות זמניות, מה שיבטיח שהיחסים הבנקאיים יישארו חשופים לתנודות ולמשברים חוזרים.

אתגרים בהקמת חברת ההסדר הישראלית..

אף על פי שהצעה להקים חברה להסדר ישראלית לניהול היחסים הפיננסיים והמסחריים בין הבנקים הישראליים לבין הבנקים הפועלים בפלסטין מועלת כהמלצה ארוכת טווח, אנשי מקצוע ומקורות בנקאיים רואים שהצלחת הצעד הזה תתבסס על טיב הגוף שינהל אותה ועל מנגנוני השלטון שתהיה כפופה להם.

המקורות שואלים: האם החברה תהיה כפופה למשרד האוצר הישראלי או לפיקוח של הבנק המרכזי הישראלי? אם היא תישאר תחת סמכות משרד האוצר הישראלי, אז החששות נעוצות באפשרות שההחלטות שלה יהפכו לכלים פוליטיים, במקום להסתמך על קריטריונים בנקאיים ומסחריים טהורים.

המקורות סבורים שהענקת סמכויות רחבות למשרד האוצר הישראלי בניהול החברה עלולה לפתוח את הדלת לקבלת החלטות חד צדדיות שמשפיעות על היחסים עם הבנקים הפועלים בפלסטין, בין אם דרך תסוגה או סיום התעסקות עם בנק פלסטיני מסוים, מה שעשוי ליצור מצב קבוע של חוסר ודאות בתוך המגזר הבנקאי.

המקורות מדגישים שכל חברה מן הסוג הזה צריכה לפעול לפי קריטריונים בנקאיים בינלאומיים, ולהיות נתונה לפיקוח מקצועי של הבנק המרכזי הישראלי, מה שיבטיח את עצמאות החלטותיה משיקולים פוליטיים, ויאפשר לבנקים הפועלים בפלסטין ובישראל כאחד סביבה עבודה יציבה וניתנת לחזוי.

יש לציין כי רשות הכספים הפלסטינית צריכה להיות צד מרכזי בהקניית המסגרת המוסדרת לעבודת החברה הזו, ולא להשאיר את העניין לבנקים הפועלים בפלסטין לבד במאבק מול משרד האוצר הישראלי. כמו כן, קיום פיקוח או ערבויות בינלאומיות במהלך שלב ההקמה עשוי לחזק את האמון ולהבטיח שהיחסים החדשים יוקמו על בסיסים פיננסיים ומסחריים תקינים, ולא על שיקולים פוליטיים משתנים.

נשארות שאלות מהותיות שזקוקות לתשובות ברורות לפני המשך הקמת החברה, בין השאר: האם החברה תנהל את היחסים עם כל הבנקים הפועלים בפלסטין, או תוגבל רק לבנקים הקשורים כיום לחשבונות מגע עם הבנקים הישראליים? שאלה נוספת היא לגבי הגוף שיחזיק בסמכות הסופית לקבל או לדחות התעסקות עם כל בנק פלסטיני פעיל, ואם ההחלטות הללו יישארו כפופים לפיקוח ולעקרונות רגולטוריים עצמאיים או יעמדו כבני ערובה להחלטות הפוליטיות הישראליות.

שאלות אלו יהוו את גורם המפתח בקביעת האם חברת ההסדר ת представля פתרון אמיתי ליציבות היחסים הבנקאיים, או פשוט העברת המשבר הנוכחי למסגרת מוסדית חדשה.