ילדים בלב מלחמות.. השפעות פסיכולוגיות שמרחיבות את הגוף

SadaNews - מלחמות משאירות נזקים חומריים חמורים ברכוש ואובדן חיים כואב, אך ההשלכות שהן משאירות על החיים הן חזקות יותר, במיוחד על הילדים שעוד נמצאים בתהליך הגדילה.

על פי מחקרים, מלחמות וקונפליקטים מתמשכים וארוכים שעוברים על ילדים סוחבים אחריהם בעיות נוספות והופכים אותם לפגיעים לקבוצה של בעיות פסיכולוגיות כמו חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית.

בעיות אלו משחקות תפקיד בחיזוק החסינות, כאשר הגוף הופך לפגיע למגוון רחב של מחלות או אפילו לאלו כרוניות, שמתיישבות בגופם וההשפעות השליליות נוגעות לפן הפסיכולוגי שלהם בשלב רגיש שבו מתעצב הזהות האישית והקוגניטיבית שלהם.

במהלך מלחמות ילדים סובלים מהפרעות נפשיות כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, שעשויה להיות קשורה לעיתים קרובות לדיכאון וחרדה ובעיות התנהגות, בעוד אחרים עשויים לסבול רק מדיכאון או חרדה. עוצמת ההשפעה משתנה בהתאם לגורמים כמו גיל, מין, מצב סוציאלי וכלכלי, בנוסף לתמיכת ההורים והקשרים הרוחניים.

חוקרים מאוניברסיטאות באיטליה ובגרמניה ביצעו סקירה אנליטית שפורסמה בתחילת 2025 בכתב עת Global Pediatrics, כדי לחקור את ההשפעה הפסיכולוגית של מלחמות על ילדים באזורים כמו פלסטין ואוקראינה. התוצאות הראו שההשפעות הפסיכולוגיות חמורות יותר בקרב ילדים שנאלצים להיות במחנות פליטים בהשוואה לאלו שנשארו עם משפחותיהם במקומותיהם למרות המלחמה.

על פי תוצאות המחקר, ניכר כי ילדים באזורים מעורבים התנהגו בע behaviors לא מכוונים, כשהתנהגויות אגרסיביות, פרצי כעס ודחף השתלטו עליהם בעקבות הטראומה שגרמה להם ללחץ נפשי קשה.

מלחמות וחסינות הילדים

חשיפה ארוכה ומתמשכת לתנאי מלחמה וההרס שלהן עלולה לערער את החסינות הפנימית של ילדים על ידי פגיעה במערכת החיסון או זו הקשורה למערכת העצבים וההורמונים, מלבד מה שהיא גורמת להפרעות שינה, ומונעת צמיחה והתפתחות של תאים פיזיים.

כמו כן, יש להזכיר בהקשר זה את ההשפעה הבלתי ישירה של מלחמות וקונפליקטים על חסינות הגוף, שכן מצבים כאלה עשויים לעיתים לגרום לבעיות תזונה, להפחתת פעילות גופנית ולהתפרצות מחלות כרוניות או זמניות.

רבים מהמחקרים שנבדקו במאמר המדובר הראו כי חומרת השלכות פסיכולוגיות שליליות שהילדים חווים בתנאים כאלה קשורה ישירות לתדירות ולעוצמת תנאי המלחמה שהם חווים.

כאשר המלחמות היו אלימות יותר וארוכות יותר, ההשלכות היו מזיקים יותר, ואף מחקרים הראו שתחושת מגורים סמוך לאזורים המאויירים במהלך קונפליקטים מספקת מספיק כדי לגרום להפרעות פסיכולוגיות מובהקות אצל ילדים צעירים.

השפעות על זיכרון ושפה

הלחץ הנפשי הכרוני שהילדים חווים לאורך זמן מעורר את המערכת המחברת בין ההיפוטלמוס, ההיפופיזה והאדרנל, אשר אם יתמשך הפעלתו, יחוללו פגיעות בתפקודים חשבוניים חשובים וכך מעכבים את המשך צמיחת והבשלה של המוח כמו שצריך בשלב זה, מה שעלול לפגוע בזיכרון ובהפחתת יכולת הריכוז ולמידת שפה.

כמו כן, היכולות הקוגניטיביות עלולות להידרדר ויכולות הביצוע שהיא מצריכה, וכך הילד זרם להגברת סיכון לדיכאון, חרדה והפרעות נפשיות אחרות שיכולות ללוות אותו לאורך ההתבגרות ואפילו עד גיל ההתבגרות, אם לא יטופלו.

איך נטפל בנפש ילדינו?

ממליץ על כך שהמחקר פתרון רגשית עבור ילדים באזורים של מלחמות, והתגובה החיובית החמה שההורים נותנים לילדיהם במהלך משברים וקונפליקטים היא אחת מהדרכים המניעתיות החשובות להקל על הבעיות שעלולות לפגוע בהם ולעכב את התפתחותם.

המחקר התבסס בממלצותיו על דרכים שקוראות והמלצה שמציעה ״מודל בייטנקורט״, אשר מיוחס לחוקרת ומרצה מאוניברסיטת בוסטון, טרזה בייטנקורט, האחראית על התכנית החוקרת שמטרתה לחקור את השפעת המשברים והטראומות על ילדים. המודל מתבסס על 3 עקרונות בהתייחסות לקבוצות היעד:

התערבויות כוללניות: עוסקות בחיזוק בריאות הנפש של ילדים באמצעות חינוך והקניית מיומנויות שיאפשרו להם להתמודד עם המשברים והמלחמות שעשויות ללוות אותם, בחיזוק תחושת הביטחון העצמי והענקת חשיבה חיובית המשלבת אופטימיות על פניצורה, שיכולה להיות בעלת השפעה ניכרת על התגברות על מכשולים. גם יודו לספק להם את המזון הנחוץ בעת מלחמה ולספק להם מקומות מחסה ולהעניק הגנה.

התערבויות ממוקדות: מכוונות את תהליך התארים לילדים שנמצאים תחת עול מלחמות ותנאיהם, עבור אלה שנאלצו לעזוב את מקומות מגוריהם, או אלו שמתחילים להציג סימפטומים להפרעות נפשיות, באמצעות הטמעת תוכניות תמיכה המעניקות להם مهارات קוגניטיביות ורגשיות להתמודד עם הבעיות שאתן הם נתקלים.

התערבויות מתמחות: מתמקדות בסיוע לילדים הסובלים מהפרעות כבדות בעקבות מצבם, כדי לרפא אותם או לנסות לשלוט במצב והמנעות מהחמרתו, באמצעות מפגשים הכוללים שיטות טיפול פסיכולוגי שונות, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) ואחרים.

יש לציין כי המומחים זיהו 5 מרכיבים חיוניים שיש לחזק ולפתח אצל הפגועים מהמלחמות והטראומות:

תחושת ביטחון, רוגע נפשי, תחושת ערך ומיומנות שמשפיעים על העצמי והקהילה המסביב, חיבור ותקשורת עם אנשים מסביב, תחושת תקווה ודחיית ייאוש.

חוסן נפשי

בניסיון להאיר על דרכים נוספות לסיוע שניתן להעניק לילדים באזורים של מלחמות, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טמפרה בפינלנד ואחרים מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה ואחרים ביצעה מחקר התערבותי שערך את הילדים בעזה לאחר מלחמת 2008, בטווח גילאים בין 10 ל-13 שנה.

המחקר התמקד במה שכונה גמישות נפשית בהתמודדות עם תנאים קשים כמו משברים ומלחמות, והראה את התפקיד העצום שיכולה המשפחה לתפקד בהרמוניה ובקשרים חמים בין ההורים לילדיהם והשיטה החכמה לגידול המתבססת על עקרונות נכונים, וכיצד היא יכולה להעניק חוסן נפשי לבניית חומות חזקות בבפנים שימנעו מהם את הסכנה הנפשית שעשויה לנבוע מהאובדן או מהמציאות שהאכילו ההרס וההרג.

אי אפשר לשלוט בתנאים שסביבנו ברוב הזמן, במיוחד אם מדובר במלחמות או קונפליקטים עולמיים, אך בהחלט אנחנו יכולים לשלוט בתגובות שלנו ולהתמודד עם התנאים הללו כדי להדוף את הסכנה הנפשית שעשויה לחסום אותנו מהרגשות הרבים שמניעים אותנו להצלחה ואושר, וזה - ששום ספק - יכול להיות הלבוש שההורים יכולים להעניק לילדיהם כדי שיגדלו בריאים נפשית אם לא מה מתרחש ועשוי להתרחש סביבם.

המקור: الجزيرة + אתרים אלקטרוניים