אחרי מאה שנים של בלבול.. מחקר חדש מגדיר מחדש את "מקור האינטליגנציה"

סאדה ניוז - במשך עשרות שנים, התרגלו מדעני העצב לחלק את המוח לרשתות מתמחות, כולל רשת קשובה, רשת זיכרון, רשת לשון ורשת לחשיבה לוגית.. אך שאלה אחת נותרה ללא תשובה ברורה: אם המערכות הללו נפרדות, מדוע אנו מרגישים שמוחותינו פועלים כאחת מלוכדת?

ובמטרה למצוא הסבר לשאלה המורכבת, הציעו מחקר חדש מאוניברסיטת נוטרדאם האמריקאית תשובה שונה, והיא שאינטליגנציה אינה נמצאת באזור "חכם" ספציפי במוח, אלא נובעת מהאופן שבו רשתות המוח מתקשרות זו עם זו ומהיכולת שלהן לתאם ביעילות ובגמישות, לפי דוח באתר "ScienceDaily" המדעי.

ומחקר הפסיכולוגיה במשך יותר ממאה שנה מצביע על המונח "אינטליגנציה כללית", שהיא ההבחנה המעלה כי אדם שמצטיין בזיכרון לעיתים קרובות מצטיין גם בתשומת לב, פתרון בעיות ושפה.. והקשר הזה בין היכולות הקוגניטיביות מרמז על כך שישנה בסיס מאוחד מאחוריהן, אך הגדרת הבסיס הזה נותרה אתגר מדעי.

והחוקרים רואים שהבעיה לא הייתה בהגדרת "איפה נמצא האינטליגנציה", אלא בהבנה "איך היא נוצרת". הצוות המחקרי הסתמך על נתוני דימות מוחי מתקדם של 831 מבוגרים כחלק מפרויקט "הקונטום האנושי", בנוסף לדגם עצמאי של 145 אנשים.

במקום להתמקד באזור ספציפי בקדמת המוח או באזור הטמפורלי כמו שעשו מחקרים קודמים, חקרו החוקרים את המבנה הרשתי המלא של המוח, כלומר את האופן שבו אזורים מתקשרים זה עם זה.

התוצאה הברורה הייתה שכוח האינטליגנציה קשור לתכונות כלליות של המערכת המוחית בכללותה, כמו יעילות העברת מידע, גמישות בארגון מחדש של הרשתות וכוח הקשרים הארוכים בין האזורים, בנוסף לקיומם של מרכזי ארגון שמבקרים את זרימת המידע.

המוח כמערכת משולבת

לפי מה שנקרא "התהוריה של מדעי הרשתות העצביות", האינטליגנציה מתפתחת כאשר מטלות מופצות בין מערכות מתמחות שונות, ויוצאות המערכות הללו ממוקדות בשילוב יעיל, ואז האזורים הרחוקים מתקשרים דרך "קיצורי דרך" עצביים מהירים, וכך מתממש איזון בין התמחות מקומית לשילוב גלובלי.

במובן אחר, המוח דומה לעיר עצומה, וכל שכונה יש לה תפקיד خاص, אך הביצוע האופטימלי קורה כאשר הדרכים המהירות בין השכונות אפקטיביות וחלקות.

והמחקר מצביע על כך שהאינטליגנציה אינה מיומנות אחת או פונקציה מוגדרת, אלא תכונה שמתרקמת מארגון המערכת כולה.

זה עשוי להסביר מדוע האינטליגנציה גוברת במהלך הילדות עם הבשלות של הרשתות העצביות, ומדוע היא לעיתים יורדת עם ההזדקנות, ומדוע פגיעות מוחיות נרחבות משפיעות על היכולות הקוגניטיביות בדרך כלל, וגם מדוע מערכות האינטליגנציה המלאכותית עדיין סובלות מקשיים בהעברת מיומנויותיהן מקונטקסט אחד לאחר?

והחוקרים רואים שהבניית "אינטליגנציה מלאכותית כללית" עשויה לא להתממש רק על ידי שיפור מיומנות מוגדרת, אלא על ידי עיצוב מערכות המדמות את הארגון הרשתי הכללי של המוח האנושי.

האינטליגנציה האנושית מתאפיינת בגמישות וביכולת להתאים את עצמה על פני מצבים שונים, תכונה זו נובעת מהמבנה המורכב של המוח, ולא מאחדת עיבוד אחת.

וסיכום: האינטליגנציה אינה "נקודה" בתוך המוח, ולא תלמה אחת שניתן לזהות בקלות, אלא היא תוצאה של שיתוף פעולה נרחב בין רשתות מרובות הפועלות בהרמוניה. וכאשר המוח פועל כאחת הלכה וללא תקלות.. האינטליגנציה מתגלית.