השקל מתקרב לרמות שיא... והשוק מצפה: מתי י intervיין בנק ישראל?

תרגום כלכלה סאדא- השקל הישראלי מתקרב לרמה הגבוהה ביותר שלו מזה ארבע שנים מול הדולר, לאחר ששער החליפין הגע ל-3.22, מה שמצביע על עלייה של יותר מ-10% במהלך השנה האחרונה, דבר שמעיד על לחץ אינפלציוני ומעיד על כוח הכלכלה הישראלית. אולם, עלייה זו פוגעת ברווחיות הייצוא, כך מדווח אתר גלוס הכלכלי העברי ותרגם כלכלה סאדא.

חברת פיניקס להשקעות מציינת שעלייה זו מונעת ממספר גורמים משולבים: זרימה גדולה של השקעות זרות לשוק ההון המקומי, ירידת הסיכונים הגיאופוליטיים לאחר המלחמה עם איראן והפסקת האש בעזה, עלייה במדדי המניות הישראליות, וצמיחה חזקה בתוצר המקומי במהלך הרבעון השלישי. בנוסף לכך, הדולר נחלש בעולם, מושפע חלקית מהמלחמות הסחר שניהלה ממשלת טראמפ.

כמו כן, עלייה במדד הנאסד"ק ביותר מ-20% מאז תחילת השנה תורמת נוספת; המוסדות הפיננסיים הישראליים משקיעים באופן פעיל בחו"ל, ובזמן שהמדד עולה, הם נאלצים למכור דולרים כדי להפחית את חשיפתם להתנודדות שער החליפין, דבר שמחזק את כוח השקל.

אולם, הפן השני של כוח זה, כפי שתרגם כלכלה סאדא, הוא שחיקת רווחיות הייצוא, מה שעשוי להניע את המייצאים לדרוש את התערבות בנק ישראל. אף על פי שהבנק rarely מתערב, תקדימים מראים: ב-2020 בנק ישראל הכניס דולרים דרך עסקאות SWAP להצלת מוסדות פיננסיים, ולאחר מכן חזר לאחר פחות משנה לרכוש דולרים כאשר שער החליפין ירד ל-3.11. במלחמת אוקטובר 2023 הוא הודיע על תוכנית למכור 30 מיליארד דולר, שמה ממנה בוצע רק פחות משליש, בנוסף למכירת 300 מיליון דולר במהלך קמפיין "שנה כלפי" כדי למנוע ירידה חדה בערך השקל.

כלי התערבות: לא רק הריבית

לבנק ישראל יש כלים רבים להשפיע על שוק החליפין, כולל הפחתה חדה יותר של שיעורי הריבית, דבר שמפחית את האטרקטיביות של נכסים המוערכים בשקל. זה קורה בזמן שבו מדד מחירי הצרכן הציג ירידה של 0.5%, ואינפלציה השנתית הייתה יציבה ב-2.4% בטווח המטרה (1%-3%).

אף על פי שיפור זה, כלכלנים מעריכים שהאינפלציה לא תהיה הגורם המכריע בהחלטת הוועדה המוניטרית הבאה, במיוחד לאחר הפחתה האחרונה של הריבית ב-0.25%. בין הדברים המונעים הם: ההתקרבות של האינפלציה במדד הבא, צמצום בשוק העבודה עם ירידת האבטלה ועלייה במשרות הפנויים, בנוסף לגירעון תקציבי גבוה של 3.9% שמעורר ספקות לגבי יכולת הממשלה להוריד את יחס החוב לתוצר המקומי.

האם הגיע זמן ההתערבות?

דוח בנק הפועלים, בהתאם לתרגום כלכלה סאדא, מצביע על כך שעלות השקל לא פגעה בייצוא באופן משמעותי עד כה, למרות ירידת הרווחיות של החברות התעשייתיות. בנוסף, חוסר הביקוש במגזר היצור נותר נמוך, מה שמעיד על כך שלמייצאים יש מלאי טוב של הזמנות.

אולם, הערכת מוסד מיטאף להשקעות פחות אופטימית; הייצוא חווה האטה, וחברות הטכנולוגיה המתקדמות החלו לחוש בשחיקה ברווחיות. המוסד צופה שאם מגמה זו תימשך, הולך גובר הלחץ על בנק ישראל להתערב על ידי הפחתת הריבית בקצב מהיר יותר או חזרה לרכישת דולרים.

הכלכלן הבכיר של מיטאף, אלכס זברז'ינסקי, מסביר שהבעיה העיקרית אינה חוסר הזמנות אלא ירידת הערך האמיתי של ההכנסות עם כל עלייה חדשה בשקל, מה שמפחית את יכולת התחרות של החברות במכרזים החדשים.

מן הצד השני, מודיע שפריר מבנק הפועלים רואה שהמגזר הטכנולוגי המתקדם חווה התאוששות ברורה, ושהירידה ברווחיות נותרה מוגבלת היסטורית, למרות כוח השקל.

בין כוח המטבע לדאגות המייצאים

הנתונים מראים שהמייצאים מתמודדים עם לחצים אמיתיים, אך עדיין יכולים להתמודד איתם, במיוחד במגזר השירותים הטכניים. כמו כן, ייצוא הסחורות והשירותים חווה עלייה בשבועות האחרונים. במקביל, השקל נשאר אחד הגורמים החשובים המסייעים להשיב את האינפלציה לרמה היעודה, דבר שמשפיע לטובה על הצריכה המקומית.

שפריר מציב סף ברור להתערבות: "אם שער החליפין יגיע ל-3 שקלים לדולר, ההתערבות של הבנק תהפוך סבירה יותר, בין אם על ידי הפחתת הריבית או בצעדים אחרים, בהתאם לסביבת האינפלציה השלטת", לפי תרגום כלכלה סאדא.

המשוואה הלא כתובה: ככל שהמטבע מתחזק, הריבית יורדת

זברז'ינסקי يؤكد أن تحليل العقد האחרון חושף קשר ישיר בין כוח המטבע לירידת שיעור הריבית (ככל שהמטבע חזק יותר, כך יורד שיעור הריבית), דבר שמעיד על חשש הבנקים המרכזיים משחיקת רווחיות הייצוא, במיוחד בעידן מלחמות הסחר הגלובליות.

ועם ציפיות לירידת האינפלציה ל-2% בתוך חודשיים, עשוי בנק ישראל לגלות את עצמו נדרש להתמודד בצורה רצינית יותר עם כוח השקל. זברז'ינסקי לא שולל התערבות ישירה בשוק החליפין במהלך ששת החודשים הקרובים, תוך ציון רגישות ארה"ב בנושא כזה.

ושאלת השאלות כיום היא: באיזה רמה של שער חליפין יתערב בנק ישראל? ככל שהשקל מתחזק ומתרבות התלונות של החברות, עולה הלחץ על הבנק. ואם המחיר יגיע ל-3.1 שקלים לדולר, ככל הנראה יעלו הקולות מהמייצאים בצורה ברורה יותר, מה שעשוי להניע את הבנק לנקוט צעד מהותי.