בין תקציב מרץ לבחירות באוקטובר: החישובים הפנימיים של ישראל והשפעתם על הרשות הפלסטינית

ספיישל צדא ניוז: ישראל נכנסת לשלב פוליטי מורכב מאוד, שבו חישובים פנימיים ומפלגתיים משתלבים עם לחצים בינלאומיים ואזוריים ברגע רגיש שבו מושפעות מחדש מאזן הכוחות בתוך הממשלה הישראלית. כאשר הרשות הלאומית הפלסטינית עומדת במרכז הסערה, מוקפת בין משבר כלכלי חמור לשינויים ישראליים שעשויים לשנות את התמונה כולה. בזמן שהמפלגות הישראליות עסוקות במלחמת הישרדות עד לאישור התקציב במרץ הקרוב, נראה כי יהודה ושומרון היא האתגר הרגיש ביותר, בשל מה שמשמעותו של כל חבטה במצב הרשות הפלסטינית של השלכות בטחוניות ופוליטיות רחבות.

הנתונים מצביעים על כך שישראל נכנסה בפועל לשלב הקמפיין בבחירות מוקדמות, כאשר כל צעד ממשלתי הפך לחומר לסכסוך פנימי. ואישור התקציב במרץ נחשב למבחן הגדול ביותר להישרדות הממשלה.

אם היא תצליח להעביר אותו, סביר להניח שהיא תישאר עד לבחירות המיועדות באוקטובר 2025, מה שיתן לה יציבות יחסי שתאפשר המשך ההסכמים הבטחוניים והפוליטיים, במיוחד אלה שנוגעים להפסקת אש ולשלב השני של סידורי עזה. ואם התקציב ייכשל, הממשלה כנראה תיפול, וישראל תתכונן לבחירות מוקדמות ביוני, כתוצאה ממחלוקות בתוך הקואליציה על חלוקת המשאבים, התנגדויות האופוזיציה, ותכתובות מפלגות החרדים שמסרבות לכל נוסח הקשור לגיוסן לצבא.

על אף התמונה הפנימית המתוחה הזו, צדדים משפיעים בתוך ישראל, יחד עם הממשל האמריקני, מעדיפים שהממשלה הנוכחית תישאר עד אוקטובר. העדפה זו אינה משקפת תמיכה פוליטית ממשלית אלא ככלי לשמור על המשך ההסכמים הקיימים, במיוחד כאשר נפילת הממשלה במרץ תכניס את ישראל למצב פוליטי רגיש שיהיה קשה להמשיך בו בכל הסכם חדש או צעדים מו"מ במהלך הבחירות.

מקורות דיפלומטיים ל"צדא ניוז" מצביעים על כך שוושינגטון רואה בהמשכיות הממשלה הנוכחית ערובה לכך שלא יופר המסלול הפוליטי והבטחוני, במיוחד במקרה של עזה.

אך האתגר הגדול אינו נמצא רק בעזה, אלא גם יהודה ושומרון שהפכה למוקד הדאגה הבינלאומית. בזמן שוושינגטון עוקבת אחר הסדרי השלב השני בעזה, יהודה ושומרון מייצגת את המבחן האמיתי ליציבות. מקורות דיפלומטיים ל"צדא ניוז" מאשרים שהארצות הברית, המדינות האירופיות והערביות, מסרבות בנחישות למנוע את התפרקות הרשות או פתרונה, ומחשיבות את קיומה לצורך פוליטי ובטחוני. אך הבעיה המרכזית נמצאת בצד הישראלי, משום ששר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' מסרב להעביר כספי מס בין בשל סיבות בחירות בלבד, חושש לאבד את בסיסו הקיצוני אם יעניק כל פשרה הקשורה בכספים פלסטיניים, מה שהופך את שינוי עמדתו במהלך השנה הבחירות למשהו לא סביר.

נוכח מציאות זו, הרשות הפלסטינית נראית מתקרבת לשנה הכלכלית הקשה ביותר מאז הקמתה. חוסר כספי המיסוי, ירידת התמיכה החיצונית, ועליית ההתחייבויות הכספיות הם כולם גורמים שמסכנים את יכולתה לשלם משכורות ולהפעיל את מוסדותיה. אם לא יינתן תמיכה כלכלית ערבית, אירופאית ומערבית דחופה, הרשות תתמודד עם משבר קיומי אמיתי, אלא אם כן תיפתחנה ערוצי תמיכה בינלאומיים חדשים שיבטיחו את המינימום של יציבות כלכלית.

בסופו של דבר, ברור כי גורל הממשלה הישראלית במרץ יקבע את הצורה של השנה הפוליטית באזור, אך האתגר המסוכן ביותר טמון ביכולתה של הרשות הפלסטינית לשרוד בע amidst סערה זו. בזמן שוושינגטון שואפת לקבע את השקט בעזה, יהודה ושומרון נשארת הקישור השביר ביותר, והרשות הפלסטינית היא הצד الأكثر מושפע מכל חבטה במצב הפנימי הישראלי.