תל אביב מאבדת את האליטה המדעית שלה.. מספר האקדמאים שעוזבים עולה בפעם הראשונה על העוזבים

סדא ניוז - נתוני "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית" חושפים שהפקרת המוחות מתעצמת באופן משמעותי מאז פרוץ המלחמה בעזה, והגיעה למצב המהווה איום אסטרטגי על המוסדות האקדמיים, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל עולה שיעור המהגרים מהאקדמיה על מספר העוזבים.

כמו כן, הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שכשליש ממספר האקדמאים המחזיקים בתואר דוקטור עברו לעבוד ולגור מחוץ לישראל במהלך שלוש השנים האחרונות, ורבים מהם הגרו לאחר פרוץ מלחמת עזה.

על פי הנתונים, אחת מתכונות בולטות של הגירת המוחות הזו היא שרבים מהאקדמאים המהגרים מישראל הם צעירים מעיירות יציבות, ובפרט מאזור תל אביב וממרכז ישראל, ונרשם עלייה במעבר של חוקרים באופן כללי, אשר יכולים לפתח את הכלכלה ואת תחום המחקר בישראל, ועברו לעבוד ולגור מחוץ למדינה.

איזה תחומים נאלצים להגר הכי הרבה?

הדו"ח המפורט של הלשכה מציין שהשיעור הגבוה ביותר של מהגרים (25.4 אחוז) היה בקרב בעלי תואר דוקטור במתמטיקה, 21.7 אחוז מהמהגרים הם בעלי תואר דוקטור במדעי המחשב, 19.4 אחוז מומחים בגנטיקה, 17.3 אחוז במדעי המיקרוביולוגיה, 17 אחוז בפיזיקה, 14 אחוז בכימיה, ו-14 אחוז מבעלי תואר דוקטור בהנדסת חשמל וביולוגיה, שרבים מהם חיים ועובדים כיום מחוץ לישראל.

הסטטיסטיקות מלמדות שכשליש שמהם עברו לגור ולעבוד מחוץ לישראל הם 23 אחוז מהבוגרים של מכון וויצמן למדע ברחובות, 18.2 אחוז מהבוגרים של מכון ההנדסה היישומית ( הטכניון) בחיפה, 15 אחוז מהבוגרים בתחומי המדעים מאוניברסיטת תל אביב, 10 אחוז מהבוגרים מאוניברסיטת "אריאל" בהתנחלות, ו-7 אחוז מהבוגרים מאוניברסיטת בר אילן.

באופן כללי, הסטטיסטיקות מצביעות על כך ש-11.9 אחוז מבעלי תואר דוקטור חיים ועובדים מחוץ לישראל, ו-8.1 אחוז מבעלי התארים המתקדמים הישראלים שסיימו בשנים 1990-2018, ככל הנראה עברו לחיות בחו"ל באופן קבוע.

מתי החלה הירידה?

הנתונים מראים כי חלה עלייה במספר האקדמאים המהגרים החדשים שעברו לחיות ולעבוד מחוץ למדינה, תוך שמופיעה ירידה במספר המתעדים חזרה לישראל, אשר שהו בחו"ל במשך יותר משלוש שנים וחזרו לפני יותר משנתיים.

מאז שנת 2022 חלה ירידה במספר האקדמאים שחזרו לישראל, ומנגד, בשנת 2023 (שסיימה עם מלחמת עזה) חלה עלייה במספר האקדמאים שעברו לחיות ולעבוד בחו"ל לתקופה ארוכה.

הנתונים מצביעים גם על עלייה בשיעור החוקרים הצעירים בעלי תואר דוקטור, שסיימו את לימודיהם בשנים 2014-2018, ועברו לחיות ולעבוד מחוץ לישראל.

נכון לנתוני שנת 2024, 14.9 אחוז מהחוקרים הצעירים בעלי תואר דוקטור במדעים מדויקים והנדסה חיים ועובדים בחו"ל, בהשוואה ל-13.4 אחוז מהבוגרים בשנים 2011-2013.

כמו כן, שיעור כלל בעלי הדוקטורט, שסיימו את לימודיהם בשנים 2015-2018, הנמצאים מחוץ לישראל, עלה ל-11.7 אחוז בשנת 2024, בעוד ששיעור זה בקרב הבוגרים בשנים 2011-2014 היה כ-11.4 אחוז בשנת 2020, וכ-10.7 אחוז בקרב הבוגרים בשנת 2007-2010 בשנת 2016.

המלחמה אינה הסיבה היחידה

סיבה אפשרית נוספת להפקרת המוחות ולירידה במספר המהגרים חזרה לישראל, מלבד המלחמה ותוכנית הממשלה להפיכה על שיטת השלטון ומערך השיפוט, נוגעת לנסיבות בתחום המחקר וטיפול באקדמיות במהלך כהונת ממשלת נתניהו הנוכחית, שספגה מתקפה על האקדמיות ומוסדות המחקר ממועד הקמתה.

סיבה אחרת להגרתם של האקדמאים נוגעת לירידה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל, כאשר מפלגת בנימין נתניהו מקטינה את התקציבים, למרות שהיא מקצה תקציבים עצומים לטובת אינטרסים של מפלגות הקואליציה, ומנגד, קרן המחקר האירופאית, המממנת העיקרית של מחקרים בישראל, מקטינה את התמיכה שלה בשל המלחמה.

בנוסף, האוניברסיטאות בחו"ל מציעות לחוקרים הישראלים משכורות טובות יותר ותקציבי תמיכה עשירים יותר למחקר, ולכן הם מעדיפים לעבור לחיות ולעבוד בחו"ל ולא לחזור לארץ.

יש לציין כי תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל בשנת 2025 עומד על 14 מיליארד שקל (הדולר שווה 3.2 שקל), וצפוי להיות דומה בשנת 2026, למרות הירידה בהכנסות ממענקי מחקר חיצוניים, עקב העלייה בחרמות האקדמיות על ישראל.

במהלך חמש השנים האחרונות, קוצץ תקציב ההשכלה הגבוהה ב-700 מיליון שקל, בעקבות קיצוץ סעיפים אחרים.

רק לאחרונה, כשנפתחה השנה האקדמית לפני פחות משניים, אישרה הממשלה קיצוץ של 40 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה כדי לממן תוספת לאגף לביטחון פנים, ולפני חודש, קיצצה הממשלה את תקציב ההשכלה הגבוהה בכ-150 מיליון שקל כדי לממן הוצאות פרסום למשרד החוץ.