אקונומיסט: המטבעות הדיגיטליים מתמודדים עם הבנקים על כתר הכסף
כלכלה בינלאומית

אקונומיסט: המטבעות הדיגיטליים מתמודדים עם הבנקים על כתר הכסף

סאדנאוז - המטבעות הדיגיטליים לא נחשבים עוד לתחום שוליים שניתן להתעלם ממנו או להלעיג עליו מוול סטריט, אלא הפכו - בהתאם לניתוח שפרסמה מגזין אקונומיסט - לכוח פיננסי ופוליטי המהווה איום על המיקום ההיסטורי של הבנקים במערכת הפיננסית האמריקאית, ואף בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה.

אקונומיסט פותחת את הדו"ח שלה בציטוט הכושל המיוחס למאהטמה גנדי: "תחילה מתעלמים ממך, אחר כך לועגים לך, לאחר מכן נלחמים בך, ואז אתה מנצח".

זוהי אמירה שממילא לא נאמרה על ידי גנדי, אך היא הפכה לסלוגן נפוץ בקרב תעשיית המטבעות הדיגיטליים, שרואה את עצמה כבסיוס מהשלב השולי לשלב ההשפעה.

חדירות רגולטוריות וקפיצה פוליטית

אקונומיסט מציינת כי שנת 2025 הייתה חריגה עבור הבנקים ועבור תעשיית הנכסים הדיגיטליים, שכן המטבעות הדיגיטליים נהנו מהבהירות החוקית שסיפק חוק "ג'יניאוס" שפורסם ביולי, שהעניק מסגרת רגולטורית ברורה למטבעות יציבים.

מנגד, מניות הבנקים עלו בכ-35% מאז שניצח דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, מונעות על ידי ציפיות לרגולציה יותר ידידותית.

העיתון שם לב שכמות מאוד קטנה של בנקאים, אפילו מאלה שמתנגדים לטראמפ פוליטית, מעדיפים את הגישה הרגולטורית שהייתה בשלטון של ג'ו ביידן, דבר שמעיד על גודל הצמצום שגרם הרגולציה הקודמת.

אך השיפור הזה מוסתר על ידי מתחים גואים, שכן אקונומיסט רואה כי "האיומים המגיעים ממטבעות דיגיטליים הפכו לגדולים פי כמה ממה שחשב הבנקאים", וכי המעמד המסורתי של הבנקים כ"אצולה פיננסית" של המפלגה הרפובליקנית הפך לפחות רלוונטי עם עליית שחקנים חדשים מעולם המטבעות הדיגיטליים.

מטבעות יציבים.. פתח המודאג את הבנקים

המטבעות היציבים נחשבים למוקד הדאגה הדחופה ביותר עבור הבנקים, שכן בעוד שחוק ג'יניאוס אוסר על המטבעות האלה לשלם תשואות ישירות לבעליהם, בניסיון למנוע את כריתת ההפקדות הבנקאיות, אקונומיסט מציינת שיש "התחמקות ברורה" מהצורך הזה.

חברות כמו "סרקל", המפיצה של מטבע ה"י.אס.די.סי", יכולות לשתף את הכנסותיהן עם פלטפורמות מסחר כמו "קוין בייס", אשר בתורה פורסות "בונוסים" למשתמשים.

ואף על פי שהתשלומים הללו לא מכונים תשואות באופן רשמי, הבנקים רואים בכך פגיעה ישירה במטרה העיקרית של التشریع, ובוחנים לסגור את הפתח הזה.

הדאגה אינה מוגבלת לשאלת התשואות, באוקטובר, כריסטופר וולר - חבר במועצת הרזרבה הפדראלית ומועמד פוטנציאלי לראשותה - עורר בהלה בקרב הבנקאים כאשר רמז על האפשרות להעניק עוד חברות גישה ישירה למערכות התשלומים של הבנק המרכזי.

ואף על פי שנסוג מאוחר יותר מההצהרה, ומדגיש שזה יישאר מותנה באישור בנקאי, האזכור היה מספיק כדי לעורר דאגה.

הבנקים כבר איבדו חלק מתפקידיהם המרכזיים בהלוואות ובמתווכות לטובת אשראי פרטי ויוצרים שוק מחוץ למערכת הבנקאית.

פריצה למערכת הבנקאית

אקונומיסט מציינת שהשינוי החשוב ביותר התרחש ביום 12 בדצמבר כאשר רגולטור בנקאי אמריקאי הסכים להעניק רישיונות ל"בנקים לאומיים" ל-5 חברות פיניות דיגיטליות, ביניהן "סרקל" ו"ריפל".

נכון שהרישיונות הללו לא מאפשרים לקבל הפקדות או להלוות, אבל זה מאפשר לחברות הללו להציע שירותי שמירה ברמה הלאומית במקום להסתמך על רישיונות מפוזרים ברמת המדינות.

העיתון מדגיש כי הבנקים לחצו מאוד למנוע את מתן הרישיונות הללו, אך כשלו, לפי אקונומיסט, כל צעד מהצעות אלה עשוי להיראות מוגבל אם ייבחן בנפרד, אבל "כאשר שמים את כולם יחד, הם מהווים איום רציני על הבנקים המסורתיים".

והיא מוסיפה כי הבנקים כבר איבדו חלק מתפקידיהם המרכזיים בהלוואות ובמתווכות לטובת אשראי פרטי ויוצרי שוק מחוץ למערכת הבנקאית, והם "אינם מוכנים לאבד עוד".

ירידת ההשפעה הפוליטית של הבנקים

אקונומיסט רואה כי מהות הבעיה אינה טמונה רק ברגולציה, אלא בפוליטיקה, תעשיית המטבעות הדיגיטליים רואה את עצמה כנתונה במצב שבו הטיפול המועדף בבנקים יוצר מגרש משחקים לא הוגן ופוגע בתחרות, ולמרות שהשקפה זו נראית לגמרי נכונה מהצד העקרוני, העיתון מתאר את מתן "בונוסים" במקום תשואות כ"תרמית פרועה על הכללים".

והגרוע מזה - בהתאם לאקונומיסט - הוא שהמחוקקים אשר אסרו על התשואות לפני מספר חודשים לא התערבו כדי לעצור את הפרקטיקות הללו, דבר המגלה את "האובדן החמור של ההשפעה הפוליטית של הבנקים".

הבנקים לא נחשבים עוד למעגל הכלכלי החשוב ביותר בתוך המפלגה הרפובליקנית, שכן תעשיית המטבעות הדיגיטליים מצאה נקודת מגע חזקה בתוך הזרמים הימניים החדשים המתנגדים לאליטות.

ההתחמקות הרגולטורית משקפת את מהירות ההסתגלות של תעשיית הקטנות להגבלות החוקיות (רויטרס)

העיתון מדגיש כי ועדות הפעולה הפוליטיות של תעשיית המטבעות הדיגיטליים מחזיקות ב"מאות מיליוני דולרים" מוכנים להוצאות בבחירות האמצע של 2026, דבר שמחזק את יכולתה להשפיע.

כתוצאה מכך, כבר אין זה בטוח שהכל עימות בין האינטרסים של הבנקים ובין האינטרסים של תעשייה זו יסתיים לטובת הבנקים.

הבנקים לא נחשבים עוד למעגל הכלכלי החשוב ביותר בתוך המפלגה הרפublikנית, שכן תעשיית המטבעות הדיגיטליים מצאה נקודת מגע חזקה בתוך הזרמים הימניים החדשים המתנגדים לאליטות.

פארדוקס ההסתמכות על הדמוקרטים

בפארדוקס ברור, אקונומיסט מציינת כי הבנקאים, אשר לא יכלו לשאת את הקשוחות של ממשלת ביידן, תלויים היום בקבוצה של חברי הסנאט הדמוקרטים המדגישים את הדאגה על "תשלום מוסווה" של תשואות ממטבעות יציבים, ועל הסכנות להלבנת כספים.

כך, הבנקים הגדולים בארצות הברית מוצאים את עצמם במאבקם נגד הענקת רישיונות בנקאים לחברות המטבעות הדיגיטליים, מתאגדים עם ארגוני עבודה ומרכזי מחקר מהמרכז-שמאל, בתופעה שהעיתון מסכם באירוניה: "כפי שגם גנדי לא אמר את האמרה הראשונה, הוא גם לא אמר: אויב אויבי הוא חברי".

מקור: אקונומיסט