מצרים.. "מאחורי הקלעים" של מאבק הצנזורה שנתיים נגד הסרט "ארמון התשוקה"

סדה ניוז - הסרט "ארמון התשוקה" בכיכובם של נדיה לוטפי, יחיא שאהין ועבד אל-מנעם איברהים, המבוסס על סיפורו של הסופר המצרי המפורסם נجيب מאהפואז, לא ראה אור בקלות ובפשטות, אלא יוצריו נלחמו במאבק עם הצנזורה במשך יותר משנתיים.

על פרטי המתרחש גוללה השרה עכדאל מֻמְזַת בספרה "יומני צנזור קולנוע" שבו צללה לתוך הרבה מהמאחורי הקלעים של סרטים מצרים.

עכדאל מֻמְזַת דיברה על מה שקרה בזמן העבודה על הסרט "ארמון התשוקה", והצביעה על כך שהמשבר המשיך יותר משנתיים וכולל התערבות של ועדות שהוקמו בהחלטת שר התרבות.

המשבר החל בהתנגדות הצנזורה לתסריט, מה שגרם לבמאי הסרט חלמי רפלה לחתום על התחייבות כתובה להתחייב למסקנות הצנזורה, כדי לעבוד על כך במהלך הסרט.

הצנזורה ראתה שהסרט הופק בחודש אחד, וזהו פרק זמן בלתי מספיק להציע יצירה טובה, בנוסף לעובדה שהסרט הופק על ידי המוסד לקולנוע, שבראשותו עמד נجيب מאהפואז, בעל הסיפור, מה שהוביל אותו להגן על הסרט מבלי להתחשב באיכותו האמנותית שפוגעת בטקסט הספרותי.

יום אחד לפני הקרנת הסרט לצנזורה, הגיע הבמאי חלמי רפלה ונפגש עם השרה עכדאל מֻמְזַת ואמר לה שהיצירה כוללת כמה הפרות צנזור קלות, אך הכרחיות עבור הדרמה.

הוא גם הודיע לה שיש ועדה שצפתה בסרט ומחקה 13 סצנות, כאילו הוא מציע לה שהעבודה עברה צנזור, אבל היא אמרה לו שהיא תחכה עד שצפו בסרט והקרנתו לצנזורה.

ביום שאחר כך היא הביעה את תדהמתה, והדגישה שהיא לא ציפתה לאילו הפרות והאיכות האמנותית הירודה שהסרט הביא, ולא נותר לפניהם אלא להחליט על מניעת הקרנה של העבודה.

הצנזורה ראתה שהסרט מהווה קריאה לזנות ולזניחה של כל הערכים הרוחניים, כמו גם פרסומת פוגעת לאיסלאם, בנוסף להכילתו על סצנות רבות שאינן ראויות.

אך היו"ר של מוסד הקולנוע הציבורי המצרי נجيب מאהפואז שלח מכתב שבו אישר שהסרט הוצג לוועדה, והוועדה ביקשה מספר שינויים, דבר שאושר על ידי שר התרבות.

למנהיג של המוסד הקולנועי נוספו 3 סצנות נוספות למחיקה, אך הוא סירב לחתום על הטבלה של הסרט כדי שלא יקשרו את שמו במה שקרה, ושרה עכדאל מֻמְזַת גם סירבה לחתום, והטבלה נשלחה למנהלת הסרטים שחתמה על כך.

הסרט קיבל היתר להקרנה מקומית, וכשהיוצרים ביקשו אישור לייצוא, התפתחה משבר גדול, והצנזורה וועדת הייצוא סירבו להעניק אישור להחלטה זו.

המשבר הזה נמשך עד לשנת 1968, יותר משנה לאחר הקרנת הסרט בארץ, ועכדאל מֻמְזַת לקחה את תפקיד מנהלת הצנזורה, לאחר שהודח המנהל הקודם, אך היא התעקשה לסרב לאשר את ייצוא הסרט, ובסופו של דבר התערב שר התרבות ואישר את ייצוא הסרט לחו"ל.