חוקרים מכריזים על גילוי מנגנון חדש שעשוי לפתח דרך לטיפול באלצהיימר
מגוון

חוקרים מכריזים על גילוי מנגנון חדש שעשוי לפתח דרך לטיפול באלצהיימר

סדא ניוז - צוות שלScientists חשף במאמר חדש שפורסם השבוע מנגנון ביולוגי חדש שיכול להגן על המוח מפגיעה הקשורה למחלת אלצהיימר, באמצעות מה שהם כינו "המפתח הסוכרי" שמחזק את הפעילות התאית ומגן על תאי העצב מפגיעה.

המחקר בוצע על תאי מוח אנושיים שגודלו במעבדה, והחוקרים הצליחו לעקוב אחרי השפעת הסוכרים המזעריים על הפעילות העצבית והמניעת גורמים הקשורים לדמנציה, כך פורסם באתר "סיינטס דיילי".

מחקר זה מהווה פריצת דרך מדעית בהבנת האינטראקציות המטבוליות בתאי העצב, במיוחד בכל הקשור למנגנוני הזיקנה ולפגיעה העצבית.

בהתאם להצהרות החוקרים, חלק מההרכבים הסוכריים המזעריים הנמצאים על פני תאים, כאשר הם מופעלים באופן ממוקד, משפרים את ביצועי המיטוכונדריה (מרכזי ייצור האנרגיה בתא) ומפחיתים את הלחץ החמצוני, שהוא אחד הגורמים העיקריים לירידה ביכולות הקוגניטיביות עם הזדקנות.

תוצאות המחקר הראו כי הפעלת "המפתח הסוכרי" הביאה להפחתת הצטברות החלבונים "טאו" ו"ביתא-עמילואיד", שהם מדדים ביולוגיים מרכזיים למחלת אלצהיימר.

נוסף על כך, החוקרים הבחינו כי תאי העצב שעברו טיפול זה הציגו עלייה של 20% ביעילות הקישור העצבית בהשוואה לתאים נשלטים, מה שמעיד על השפעה פוטנציאלית על פונקציות הזיכרון והריכוז.

גילוי זה מגיע בזמן שיש צורך גובר בפתרונות חדשים ויעילים למחלת אלצהיימר, שפוגעת ביותר מ-55 מיליון אנשים ברחבי העולם. למרות שהטיפולים הנוכחיים מתמקדים בהפחתת תסמינים או בהאטת ההידרדרות, מחקר זה מסמן כיוון שונה לגמרי, שמתבסס על חיזוק יכולת תאי העצב להגן על עצמם בצורה עצמאית, באמצעות הפעלת מסלולים מטבוליים הקשורים לסוכר.

צוות המחקר הדגיש כי תוצאות אלו עדיין ראשוניות, אך הן מהוות בסיס לניסויים עתידיים על דגמים חייתיים, כהכנה לניסויים קליניים פוטנציאליים. ראש המחקר הסביר כי בשלב הבא יתמקדו בהבטחת בטיחות השיטה הזו והשפעתה ארוכת הטווח, במיוחד על מוח מזדקן.

החוקר הוסיף כי מנגנון זה לא רק מעניק תקווה למניעת אלצהיימר, אלא עשוי להימשך לשימוש במחלת תהליכים עצביים אחרים הקשורים ללקות במיטוכונדריה או במטבוליזם, כמו פרקינסון או ניוון השרירים הצדדי.

יש להזכיר כי המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין מספר מרכזי מחקר המתמחים במדעי הנוירולוגיה והביולוגיה המולקולרית, והשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לניתוח מולקולות תאיות ולמדידת פעילות ביולוגית בתוך תאי העצב, כולל מיקרוסקופיה אלקטרונית ודגמי אינטליגנציה מלאכותית למעקב אחרי אינטראקציות ביוכימיות מזעריות.

גילוי "המפתח הסוכרי" מהווה התקדמות בהבנת הקשר בין תזונה למוח, מה שעשוי מאוחר יותר לשנות באופן דרמטי את עיצוב מערכות תזונה המיועדות למניעת הידרדרות קוגניטיבית, המבוססות על חיזוק מסלול חיוני חדש זה.