ניגוד אינטרסים.. בעלי משרות ציבוריות בכירות חברים בדירקטוריונים של חברות במגזר הפרטי

מיוחד ל"SadaNews": בשדה הכלכלי של פלסטין מתנהל דיון הולך ומתרקם סביב מינוים של נציגי ממשלה או מי שמחזיקים במשרות במוסדות ציבוריים, כולל אחראים בתפקידים בכירים, לדירקטוריונים של חברות ציבוריות. מציאות זו מעלה שאלות משפטיות הנוגעות ללגיטימיות של מינוי זה, גבולותיו והשפעותיו על עקרונות השקיפות, טוהר המידות והממשל התקין, ועל האמון בסביבת העסקים והכלכלה הלאומית.
 
נציגים בתפקידים בדירקטוריונים שונים  

לאחר ש-SadaNews בחנה את רשימות חברי הדירקטוריון של חלק מהחברות הציבוריות, נמצאו בהן שמות משמעותיים השייכים לנציגי ציבור המכהנים בתפקידים גבוהים במוסדות ציבוריים, כאשר חלק מהשמות הללו מופיעים במספר דירקטוריונים.

רוב החברות משקיעות אלפי דולרים בכל פגישה כחלטורה לכל חבר דירקטוריון, כאשר שווי החלטורה לחבר דירקטוריון על פגישה אחת הוא 800-1000 דולר (חלקם מעל ומספרם מתחת לכך), כאשר דירקטוריונים של חברות נפגשים במינימום שמונה פעמים בשנה.

עו"ד המומחה לדין המסחרי, שביקש שלא להתגלות עם שמו ל-SadaNews, ציין שהחוק הפלסטיני לא מכיל טקסט מפורש האוסר על מינוי נציג ממשלה כחבר דירקטוריון של חברה ציבורית, כל עוד מתקיימות בו דרישות החברות מבחינת כשירות ולא קיימות מניעות פליליות או משפטיות, והזכיר גם כי כללי העבודה הציבורית, ובפרט חוק השירות הציבורי והתקנות המתקנות בהתאם לו, מטילים "איסור על צירוף משרות ציבוריות לעסקים פרטיים" ומונעים ממורה ציבורי לנהל עסקים בתשלום מחוץ למסגרת תפקידו אלא אם הוא קיבל רישוי מראש, בציון גם את חובות הנייטרליות ותשומת הלב לחובה לא לנצל את המעמד.

בהתאם לכך, רואה המומחה המשפטי כי מינוי נציג ממשלה לחברה ציבורית עשוי לייצג הפרה אתית או מנהלית אם מדובר במשרה בתשלום ובתפקיד ניהולי או ביצועי בפועל, דבר שמתבצע ללא הסכמת הגוף המוסמך למתן האישור.

המשפטן מאמין כי המנהג המלחיץ במינוי נציגי ממשלה לחברות ציבוריות כרוך בבעיות עיקריות, הבולטות בהן: היעדר קריטריונים ברורים ושקופים למינויים, ערבוב בין התפקיד הארגוני לתפקיד ההשקעה, ופוטנציאל של פגיעה בעצמאות הדירקטוריונים, כשהשפעות הפסקות הכלכליות הן בנושאים של ניגוד אינטרסים או העדפת צדדים, והזכיר שגם במקרים שבהם המינוי חוקי בצורתו, יתכן שהוא חסר לגיטימציה מבחינת המטרה שלו.

דרישה לרגולציה..
   
המומחה המשפטי המליץ על הצורך בהקמת חקיקה או תקנות ברורות המארגנות את מינוי נציגי הממשלה בחברות, ודורש לאסור על מינוי כל נציג ממשלה בחברה שנמצאת תחת פיקוח הגוף שבו הוא עובד, ולהחיל גילוי מלא על אינטרסים ותחומי העיסוק, ולצמצם את הייצוג הממשלתי בחברות למקרים של בעלות ציבורית ועל סמך החלטה רשמית, לאמץ קריטריונים של ממשלות בינלאומיות כדי להבטיח את עצמאות הדירקטורונים, בנוסף לקביעת מנגנון לחלוקת רווחים ביחס לחבר ומענק החברות בדירקטוריון על ידי קביעת אם הם משתייכים למוסד הציבורי או לחבר הממונה והבהרת שיעור הכספים המגיעים לחבר.

ניגוד אינטרסים תחת כתר "תועלת"

מנגד, מפנה המומחה הכלכלי דוקטור סעיד סברי ל-SadaNews לכך שהמחלוקות מציגות את עצם המינוי של נציגי הממשלה בתפקידים בכירים כחברי דירקטוריונים של חברות ציבוריות, ככלי שמיצרת תמיכה לכלכלה, וישנם הסבורים שזהו מדריך לניגוד אינטרסים.

הוא מוסיף: "תיאורטית, ניתן לתרץ את הערבוב הזה כדרך להעברת ניסיון ארגוני, לשפר את תובנות החברות לגבי מדיניות ציבורית, ולהאיץ את ערוצי הקשר עם הגופים הרשמיים, במיוחד בענפים האסטרטגיים. אולם ההיבטים הללו נשארים תיאורטיים ומוגבלים בהשפעתם, ולא מתממשים אלא בסביבות ארגוניות גבוהות דיפי ודלק לבנות".

דוקטור סברי מדגיש שלצד המעשי, ניסיונם הכלכלי של מדינות רבות מצביע על כך שעלות הזאת גבוהה בדרך כלל על תועלותיה. נוכחות רשות ממשלתית עם השפעות ארגוניות או חקיקתיות בתוך דירקטוריון של חברה רווחית יוצרת ניגוד אינטרסים באופן מבני, גם בהיעדר כוונה לפשע או לתועלת אישית ישירה. ניגוד אינטרסים הזה לא נמדד רק בהפרת החוק, אלא גם בהשפעתו על השוק ועל תחרות הוגנת.

הכושל את מנגנוני השוק

ואילו מההיבט הכלכלי, סברי רואה שהערבוב הזה גורם להכשלת מנגנוני השוק, משום שהמשאבים וההשקעות נוטות להיות מופנות לחברות הקרובות למוקדי ההחלטה במקום לאלה היעילות יותר או היכולת להמציא. בנוסף זה מחליש את האמון של המשקיעים, ובמיוחד את החדשים והקטנים, המתבוננים אל השוק כאילו הוא נשלט על ידי קשרים ולא על פי כללים. עם ירידת האמון, עולה עלות הסיכון למוסדות, והשקעה ארוכת טווח נפגעת, והשפעת זאת היא שלילית על הצמיחה ועל התעסוקה.

בנוסף, אומר סברי כי הצירוף של שני התפקידים מגביל את עצמאות הדירקטורים, ומחליש את תפקידם הניהולי, ולפעמים תקען אותם למצב של הרחבה לא ישירה של הרשות המבצעת, המנוגד לעצם העיקר של ממשלה הוגנת העומדת על הפרדות בין סמכויות ואיזון אינטרסים, ומדגיש שמנהגים בינלאומיים הטובים רוצים את ההבדלה הברורה בין משרות ציבוריות לבין עסקים, או לפחות להגביל את הכסף הזה בהנחיות מחמירות שיכללו גילוי מלא, ואסור על השתתפות בכל החלטה ממשלתית שעשויה להשפיע על החברה או הענף, והטלת חציון של התקררות לאחר עזיבת המשרה הציבורית.

הוא מסכם שמערכת כלכלית בריאה לא מבוססת על ערבוב השפעה פוליטית הון, אלא על מוסדות עצמאיים, כללים שקופים ותחרות הוגנת.

וככל שאלה כללים נחלשים, הכלכלה נושאת עלויות גבוהות יותר שמשלם המשקיע והאזרח גם יחד.

מה אומר חוק החברות?

מאוויד עפרן, המומחה בהגדרת הממשל הכלכלי ל-SadaNews, מציין שהחוק החדש לחברות לשנת 2021 קובע בעניינו של ממשלת דירקטוריונים בחברות פרטיות והחלת עקרון מניעת ניגוד אינטרסים, להתחייב לציוני ממשל בחברות, שזו קבוצה של קריטריונים וכללים והליכים המוכרים מאליהם בינלאומיים, שמכוחם מנוהלת החברה ונעשית פיקוח עליה, ומסדירה את הקשרים בין הדירקטוריון להנהלה המבצעית של החברה, בעלי המניות והאחריות וחשבונות בעלי הנכסים הקשורים אליהם, כך שנעשות במסגרת הארגונית-מנהלית-משפטית והפיננסית שקובעת את הזכויות, החובות והאחריות ובכך יתחייב לארגון החברה.

בהתאם למנהגים המקובלים במדינות העולם, ועם רעיון המנהל המבוסס על ממשלה הוגנת, מדגיש עפרן את הצורך לאשר מערכת עולה מחוק החברות שיכול להציע תנאים לדרישות חברי דירקטוריונים כדי להטיל את עקרון מניעת ניגוד אינטרסים, על החברים, במיוחד אם הם משמשים בתפקידים בכירים במוסדות ממשלתיים, פרטיים או אספונים הקשורים לחברות.

עקרונות של שוק חופשי 

המערכת הכלכלית בפלסטין מתבססת על עקרונות הכלכלה החופשית בהתאם לסעיף 21 מהחוק הבסיסי בפלסטין, ונועזת להקים חברות בפלסטין בהתבסס על החלטה לחוק מספר (42) לשנת 2021 בנושא חברות לשנת 2021, בכל הסוגים חברה רגילה ציבורית ומוגבלת וחברה בת מיוחסת וציבורית, וישנם סוגים נוספים כמו חברה אזרחית, זרה או עליה. מה שתובעים חוקית נוגע לביצוע פעולות של חברות ציבוריות, אשר מבין היא: מוסד בבורסה של פלסטין ומניותיה נושאות ערך ציבורי, ואילו יש רצועות אחרות שאינן מבוססות בבורסה.

המסמך המשפטי להקמת חברה ציבורית מיוחסת היא החלטה לחוק מספר (42) לשנת 2021 בנושא חברתיות, בנוסף לקבוצה של חוקים נוספים כמו חוק הבנקים למגזר הבנקאי וחוק הביטוח למגזר הביטוח ועוד חוקי מפתח, והכי חשוב שקשור לפעולות חברה והכיטשה וחוקי ניהולה של העסק על פי תקנות ההקמה ודמיית פנימית של החברה.

מספר החברות הציבוריות המיוחסות בבורסה של פלסטין הוא (48) חברות, פועלות בסביבה להשקעה מסובכת בשל מציאות שנוצרה על ידי הכיבוש, אך המפקחים והיועצים מדגישים את הצורך לחזק את סביבת ההשקעה והמשילות בפלסטין, מוחים נחרצות לסובלנות ברורה בין הרשות הציבורית לאינטרסים עסקיים ולהבטיח שקיומם של הלגיטימיות במראה אינו הופך לכסוי לפרקטיקות הפוגעות בעצם הכנות וטובת הציבור, ושהמינויים לדירקטוריון של החברות הציבוריות מתבצעים על פי מנגנונים חוקיים ברורים ושקופים.