לאחר שנתיים של מלחמה.. המחירים בפלסטין קופצים ב-75%
מיוחד ל"סדה ניוז" - מלחמת ההשמדה שמנהלת ישראל על רצועת עזה במשך יותר משנתיים מאז אירועי השישי באוקטובר 2023, وما رافقها من عدوان واسع على الضفة الغربية, לא تركה آثار سياسية ומדיניות בלבד, אלא שהיא השפיעה גם על המדדים הכלכליים השונים, בראשם המחירים. כיצד שינתה המלחמה את רמות המחירים בפלסטין?
מוצג מדד יוקר המחיה שנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את השינויים ב-(13) קבוצות מוצרים, כל אחת מהן עם משקל במדד לפי ממוצע ההוצאה של המשפחה הפלסטינית, אך קבוצת המזון והמשקאות נחשבת החשובה ביותר, שכן היא מהווה כ-28% מהמשקל הכולל של המדד, כלומר שמשפחות פלסטיניות מוציאות כ-28% מהכנסתם בעיקר על הקבוצה המזונית.
בעוד קבוצות המזון, הדיור ודרישותיו כמו חשמל, מים וגז, והתחבורה הכללית (כוללות את מחירי הדלק, רישיונות, ומחירי התחבורה הציבורית) מהוות את שלוש הקבוצות הכבדות ביותר במדד יוקר המחיה ומגיעות לכ-52% מהקבוצות ה-13 שנמדדות במדד הכללי, מה שמעיד על כך שכל שינוי בהן משאיר השפעה גבוהה יותר משאר הקבוצות האחרות.
לפי כלכלנים, העובדה שקבוצות אלו תופסות את החלק הגבוה במדד מצביעה על רמות נמוכות של משכורות והכנסות, שכן הוצאות משפחות עבור מזון, משקאות, דיור ותחבורה מהוות את הצרכים הבסיסיים עבור כל משפחה.
לאחר קרוב לשנתיים של מלחמה, הנתונים המצטברים לגבי רמות המחירים בפלסטין שהכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהלכה לה "סדה ניוז" חשפו כי מדד יוקר המחיה חווה התפתחויות מרשימות, אשר הסתיימו ברישום עלייה מצטברת של 74.5% ברמת פלסטין, כאשר מדובר ב-334% ברצועת עזה, וב-2.35% ביהודה, וב-5.45% בירושלים. (הצטברות לפי השנים 2024 ו-2025).
לפי הנתונים המצטברים, מדד יוקר המחיה רשם עלייה בפלסטין בשנת 2022 כלומר שנה לפני המלחמה בשיעור של 3.74%, כלומר 3.74% ביהודה, 3.16% בעזה ו-4.70% בירושלים. בשנת 2023 שבה נחלה העברת בעייתיים בחודשיים האחרונים של השנה, רשם מדד יוקר המחיה עלייה של 5.87% ברמת פלסטין, כאשר מדובר ב-4.77% ביהודה, 10.53% בעזה, ו-4.05% בירושלים.
בשנת 2024 שבה נמשך הבז, חווה גם היא עלייה משמעותית של 17.29% ברמת פלסטין, כאשר מדובר ב-37.59% ברצועת עזה, וב-1.53% בירושלים, ולמעלה בשיעור של 0.21% ביהודה.
למרות שהאינפלציה היא תופעה עולמית, ורוב הכלכלות בעולם מדווחות מדי שנה על עלייה במחירים בשיעור של בין 2-3% בממוצע, עם זאת, המספרים המוצגים לעיל לגבי יוקר המחיה בפלסטין אינן מצירות תמונה סבירה או מאוזנת, ומאשרים שרוב העלייה במדד לא נובעת מגורמים טבעיים בכלכלה, אלא בכך שהמלחמה הזו יצרה מחסור בחומרים שנכנסו לרצועת עזה, דבר שגרם ליוקר שלא היה כמותו.
אוסיל זידן, מנהלת מחלקת המחירים ומדדי המחירים בלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, אומרת ל"סדה ניוז" "נכון שסכום העלויות בפלסטין נחשב לבלתי נורמלי עם עלייה של המחירים בין 75% במהלך שנתיים, אך האמת היא שמי שגרם למחסור בנושא של עזה, הוא חוזר של המוצר שהיה הסיבה הראשית ליוקר, שכן יש פער גדול באשר למחירי הוצאות המדדים ביהודה וברצועת עזה, כאשר ביהודה לא עלו המחירים באחוזים גבוהים מ-2.35%, שהם בתוך הפרופורציה הטבעית או אפילו פחות, בעוד שהאינפלציה בעזה הגיעה ל-334%, דבר שהוא דבר מקדם ובלתי טבעי, והסיבה לו טמונה במלחמת ההשמדה שננעלת על הדיירים בעזה והבחינה השרובצת עצמה באסון כלכלי גדול על ידי מחסור במחירים של מוצרים שונים".
היא מוסיפה "למרות שהמדדים מראוים לעלייה במחירים עם תחילת האביב של סוף 2023, עובדה זו לא התפתחה בצורה מובחנת וברורה אלא בשנים 2024 ו-2025, כאשר המחירים קפצו במהירות רבה עצומה בעיצומם של מלחמת ההשמדה, מחסור בהיצע, והתרבות תתחומות גניבה והונאה ודברים אחרים שליליים".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינה לאחרונה על ירידה חדה במחירי המוצרים הצרכניים ברצועת עזה בחודש נובמבר 2025, במהלך חודשיים ברציפות מאז הוכרז על הפסקת האש, דבר שגרם למדד מחירי הצרכן לרשום ירידה חדה ברצועת עזה مقدار של 34.70% לעומת חודש אוקטובר 2025, דבר שהוביל את המדד הכללי למחירי הצרכן לרשום ירידה בפלסטין של 15.45%, עם זאת, הירידה במדד בחודשיים האחרונים ברצועת עזה, לאחר ההכרזה על הפסקת האש, לא החזירה את המחירים לרמות שהיו לפני המלחמה, במיוחד לאור הסחבת הישראלית לגבי פתיחת המעברים וכניסת סיוע ומוצרים לרצועה, כך שהמחירים נשארו תלולים במספרים של שלושה וחצי פעמים לעומת התקופה שלפני המלחמה.

הערה:
הנתונים מייצגים את החלק של מחוז ירושלים שישראל ביצעה בו השכלה כוחנית לאחר כיבוש יהודה בשנת 1967.
הנתונים אינם כוללים את החלק של מחוז ירושלים שישראל לקחה אותו בכוח לאחר כיבוש יהודה בשנת 1967.
הנתונים על השנה 2025 אינם שלמים עד כה, השלמים הם רק עבור 11 החודשים הראשונים של השנה 2025, והנתונים המלאים על שנה 2025 יתקבלו ב-14/01/2026.
בעיה הצפיפות בשקל מחמירה.. בעלי תחנות הדלק מאיימים על סגירה או מאמצים לפרוץ את החוק להפחתת...
במספרים.. הסיוע החיצוני לרשות לא סיפק אלא 15% מההוצאות הכוללות למרות הצמיחה הבולטת
שערי החליפין למול השקל ביום רביעי (4 בפברואר)
تقرير: شركات التكنولوجيا العسكرية الإسرائيلية تحصد المليارات بعد غزة
שיעורי החליפין של המטבעות מול השקל ביום שלישי (3 בפברואר)
"במסגרת האחריות"... התאחדות הקבלנים דורשת מחבריה להפסיק את ההתקדמות לכל המכרזים והזמנות המ...
הרשות לניירות ערך מאשרת לחברת סחר המסמכים העולמית רישיון הפעלה לפעול במסחר בבורסות זרות